מה עושים עם שישי שבת???

אוף כבר נמאס לי, כל דיאטה שאני מתחילה תמיד נדפקת בגלל שישי- שבת!! מה אני יכולה לעשות??? כל פעם מחדש, כבר נמאס לי!! ואז זה ממשיך ליום ראשון... אוף!!!!

מנסים וסולחים

סוף השבוע וחגים מועדים לפורענות מעצם טבעם - הם הפסקה של השגרה. אצלי למשל זה אומר שכל מערך האכילה המסודר בדר"כ משתבש כי אני קמה במקום בסביבות שבע-שמונה רק לקראת עשר או אחד עשרה. חוץ מזה שהמסורת דורשת שיהיה אוכל קצת שונה בבית לקראת שבת, משהו שמייחד את הזמן הזה משאר הימים. לי למשל מאוד מוזר ואפילו לא נוח לראות מקרר יחסית ריק בסוף השבוע. אני גם מארחת אז צריך שיהיה משהו לאורחים. ואז הבעיה היא מה מכינים, מה קונים ואיך לדאוג שלא יישאר מזה שום דבר לשאר השבוע. אז אם את מסוגלת, תזרקי כל שארית שמסכנת את שלוות נפשך. אפילו אם הרוגלך או כל מה שזה לא יהיה ממש טריים או יצאו משהו משהו. מה שהיה חשוב אצלי זה להרגיע מקום סוער מהילדות. אצלי בבית לא קנו כמעט ממתקים ולכן כל יום הולדת או כל פעם שאמא שלי קנתה משהו בשביל האורחים היה אירוע מיוחד וכמובן הרבה פעמים קרה שעד שהאורחים באו חיסלנו הכול. התחושה שהייתה בבית היא שאם אני לא אצליח לטעום או לאכול, לא יישאר כלום בשבילי - כי זה קרה לא פעם. ולכן עד היום אני נלחמת בקולות שאומרים לאכול כמה שאפשר לפני שייגמר, או לטעום מהכול וכו'. זו בעיקר עבודה פנימית על כל מיני חסכים. שלב אחר לא פחות חשוב זה להשתדל לא לקנות אויבים. ואם האורחים מביאים משהו אז לכבד מזה ולקוות שהכול ייאכל עד לסוף השבוע במינימום השתתפות מצידנו. וכמובן לא לשכוח לסלוח לעצמך על נפילות. זה קורה. אולי דווקא בסוף השבוע תוכלי לשלב פעילות ספורטיבית כל שהיא עם בני משפחה או כל דבר בסגנון שיעזור לך להרגיש ש"איזנת". וחשוב גם כן - לא להתחיל שבוע חדש עם מסע אשמות מהקודם - ולא לקזז. פשוט עוברים הלאה. ומה שאפשר לזרוק או לתת לאורחים לפני שהם הולכים - וככה אין בעיות לשבוע החדש. עכשיו זו בכלל תקופה קשה לכוחותינו. הטרור מרים ראש, החגים הלא נגמרים, מתנות מהעבודה - לא חסרות סיבות. פשוט צריך איך שהוא להחזיק את הראש מעל המים ולחכות עד יעבור זעם. אם את לא זו שאחראית לקניות ולבישולים בקשי ממי שכן שיתחשב. ואם את כן עושה בקשי מכל האחרים שיבינו אותך ולא יבקשו שתקני את מה שהם רגילים כל הזמן לקבל. למשל, ביקשתי מאחותי שנפסיק לקנות קולה. לקח זמן והיא הסכימה. לא צריך להפיל פצצת אטום. אפשר לפעול ב"שיטת סלמי". להוריד כל פעם מכשול אחר ולהכניס במקומו משהו שפוי יותר למערך המזון. שיהיה בהצלחה, אלוניס

אבל הבעיה היא...

לא במתוקים שכן בדרך כלל אין לנו בבית של מיני רוגלך או עוגיות וגם ככה אני לא מתפתה לזה, הבעיה היא פשוט בכמויות של אוכל, שהן יותר גדולות מהרגיל וחוסר האפשרות לשמוא על השגרה בגלל שזה שבת ובכלל באופן כללי זה תמיד פרוייקט בשבילי לא להתחיל לאכול כמו פרה בסוף שבוע. הבעיה היא שברגע ששברתי והיתה לי נפילה קטנה הכדור מתחיל להתגלגל ומהר אני מוצאת את עצמי טורפת מכל הבא ליד, ושוב רק בגלל ששברתי. כל הזמן יש לי הרגשה שאני מילא אתחיל דיאטה יום ראשון שוב פעם אז אני צריכה להספיק לאכול בסוף שבוע כל מה שאני לא מרשה לעצמי בדרך כלל. השבוע זה היה גלידה ביתית, טעימה רצח....

אני מאוד מתחברת למה שכתבת.

אני זוכרת איך במשך השבוע היתי מורידה חצי ק"ג ותוך סוף שבוע היתי מחזירה הכל. אין לי מושג באמת מה לעשות, חוץ ממה שדיאטנית שלי אמרה:"למלא פעם אחת צלחת." אלוניס, איזה יופי שגילית כבר ממה נובעת הבעיה שלך, מקווה גם אני להבין יום אחד. בכל אופן פיאנה, אם קצת מנחם אותך שאת לא לבד, אז אני מרגישה כמוך.

גם אצלי הבעיה דומה

אלא מה, גיליתי להפתעתי שבכל פעם בה אני נמצאת בקבוצת תמיכה בתשלום האטרף של שישי שבת נעלם. מזה אני למדה שאפשר להשיג שליטה בנושא, וכמו כן אני מגלה עד כמה אני תלותית וחלשה. עובדה שמאוד לא מחמיאה. עד היום לא מצליחה להגיע להבנה למה בכוחות עצמי זה בלתי אפשרי, וכשאני משלמת זה עובד. אחרי תקופה של ירידה יפה ושמירה מסויימת אני שוב אוגרת קילוגרמים. מנסה בכל בוקר לעצור את עצמי אבל משום מה זה לא עובד. יש לי המון המון עצות ורעיונות כיצד לסתום את הפה, אך כשאני בעצמי לא מיישמת חושבת שזה מצחיק לכתוב.

מה עושים עם שישי שבת???

אוף כבר נמאס לי, כל דיאטה שאני מתחילה תמיד נדפקת בגלל שישי- שבת!! מה אני יכולה לעשות??? כל פעם מחדש, כבר נמאס לי!! ואז זה ממשיך ליום ראשון... אוף!!!!

על שישי-שבת וחגים.

את לא לבד. מה שבדרך כלל מציעים זה לעשות תוכנית אוכל שמתאימה לך. אחת למשך השבוע ואחת לשישי שבת וחגים. כמו שהזכירו כאן, בשבת קמים בשעה אחרת, בשבת יש אורחים ועוד כל מיני... אז יש לעשות תוכנית אוכל אחרת, שונה. להחליף ארוחות לפי השעות החדשות של הפעילות. זו לו ערובה בטוחה אבל זה עוזר. עוד משהו שעוזר זה להיות במודעות שבשבת אוכלים יותר וזו לא נפילה. זו רק יציאה מהשגרה של אכילה מבוקרת. זה יוכל להקל על החזרה ביום הראשון לתוכנית הרגילה. זה פשוט אבל לא קל. תנסי המשך לילה מחוייך לך

גם אצלי הבעיה דומה

אלא מה, גיליתי להפתעתי שבכל פעם בה אני נמצאת בקבוצת תמיכה בתשלום האטרף של שישי שבת נעלם. מזה אני למדה שאפשר להשיג שליטה בנושא, וכמו כן אני מגלה עד כמה אני תלותית וחלשה. עובדה שמאוד לא מחמיאה. עד היום לא מצליחה להגיע להבנה למה בכוחות עצמי זה בלתי אפשרי, וכשאני משלמת זה עובד. אחרי תקופה של ירידה יפה ושמירה מסויימת אני שוב אוגרת קילוגרמים. מנסה בכל בוקר לעצור את עצמי אבל משום מה זה לא עובד. יש לי המון המון עצות ורעיונות כיצד לסתום את הפה, אך כשאני בעצמי לא מיישמת חושבת שזה מצחיק לכתוב.

סוף השבוע הזה היה רגוע יותר בזכות נפלאות יומן האכילה

שאני כותבת לקראת הפגישה הבאה אצל הדיאטנית:לרשום כמויות, שעות מדויקות ובזמן אמת - לא מהזיכרון. עד כה זה גם עוזר להחזיק מעמד מול נוראות המחזור שאני מתענה בו מאתמול והתחיל לדחוף אותי למתוק כבר מיום רביעי שעבר. לכאבי המחזור אין הרבה עזרה. פעם גיליתי ששוקולד הוא ממש משכך כאבים. הפעם ויתרתי וניסיתי הליכה - עוזר יופי. הייתי במין טראנס עם התנועה והמוזיקה שבווקמן ושכחתי מהכול. המסקנה - אני שוקלת לקנות יומן אמיתי, כזה של סודות, ולרשום בו במשך כמה חודשים מה וכמה ואיזו פעילות גופנית אני מצליחה לעשות. מי יודע - אולי ייצא מזה רב מכר... אלוניס
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דיאטה
בחר
בחר