אתמול היה לי יום איום ונורא. איבדתי שליטה לחלוטין. פשוט אכלתי כל מה שבא לי

בוקר טוב של יום חדש הגיע ושום כלום נורא לא קרה

והיום התחיל יום חדש !!!!!!!!!

מיכל. אומנם ירדתי 20 ק"ג אבל.....

תגלי לי : איך? ובכמה זמן? פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז

ילדונת, טיפ שימוש בפורומים של וואללה

07:55 12-04-2002|דואר וואלה בעניין כתב:

בוקר טוב של יום חדש הגיע ושום כלום נורא לא קרה

ומי כמוך יודעת מה עליך לעשות עכשיו. היום את חוזרת לעצמך כאילו כלום לא קרה ומנסה להיות קצת יותר סלחנית כלפי עצמך וכלפי הנפילות הקטנות שלך. איזה מזל שכולנו רק בני אדם... ולספור קלוריות באמת מיותר ומייגע אם הגזמת אתמול באכילה היום קצת תקזזי ותנהלי רומן עם חסות כרובים ומלפפונים ומיד הכל יתאזן.

וגם היום 1 :0 לטובת האוכל. אוף.

11:46 12-04-2002|דלית כהן כתב:

מיכל. אומנם ירדתי 20 ק"ג אבל.....

כאילו כלום לא השתנה בעצם, בראש אני עדיין אדם שמן. כאילו כתבת את זה עלי. בדיוק אני. מזדהה איתך לגמרי. הלוואי ואוכל לא היה מעניין אותי. והבולמוסי אכילה המטורפים האלה וההרגשה הנוראה והתסכול שאחרי. וכמה שאני אומרת לעצמי זהו זה מהיום יום חדש, זה קורה כל כמה ימים שוב ושוב. אלוהים הצילו....

מעגל האימה.

11:55 12-04-2002|bigirl כתב:

תגלי לי : איך? ובכמה זמן? פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז

חרמון 22 ק"ג ב- 6 חד'.

.

22:12 12-04-2002|tutshe כתב:

וגם היום 1 :0 לטובת האוכל. אוף.

וגם מחר יום חדש. סיכוי נוסף לחזור לרומנים עם כרוב. אולי זה כל ההדחקה שלי את המצב מתפרצת באוכל. אולי זה חו"ל. קשה קשה לחזור למסלול.

היום באמת באמת בוקר חדש

22:14 12-04-2002|tutshe כתב:

מעגל האימה.

משמינים-דיכאון-מרזים- שומרים-בולמוסים-משמינים-דיכאון עד מתי?

מי מרים את הכפפה?

06:53 12-04-2002|tutshe כתב:

אתמול היה לי יום איום ונורא. איבדתי שליטה לחלוטין. פשוט אכלתי כל מה שבא לי

וכרגיל היום אני אכולת רגשי אשמה. בא לי להקיא מעצמי וכו' וכו'. הרוטינה הרגילה. הלוואי שגם שאני מאבדת שליטה אני אוכל לפחות לא לשנוא את עצמי בגלל זה. והקטע שאני יודעת שזה מה שיקרה כבר כשאני אוכלת. כבר אתמול ידעתי שהיום אני ארגיש חרא. כל כך בא לי להיפטר מכל הרגשות שקשורים לאוכל. פשוט להיות אדם רגיל שאוכל כשהוא רעב עד שהוא שבע. בלי לספור קלוריות. בלי להיות בדיאטה. בלי לאבד שליטה. בלי לחשוב מה אחרים חושבים כשהם רואים אותי אוכלת. לאכול בשביל לחיות.

מיכל, בדיאטת המכורים לא סופרים קלוריות. אם מקפידים על הכללים ולא מעגלים פינות

09:06 13-04-2002|סוניה סוניה כתב:

מי מרים את הכפפה?

עד שמבינים שמחר זה היום וכל יום שלא עושים את מה שבאמת רוצים היום הוא יום מבוזבז. לקח לי הרבה זמן לקלוט את זה. כי תמיד קיים מחר. אני חושבת שהמאמץ בחדר הכושר מאפשר לי לראות דברים קצת אחרת. אתמול, פעם ראשונה, בלי שהייתי מסונפת לחוג הרזיה כלשהו הזזתי עוגיות הצידה ואמרתי עכשיו זה עכשיו. חשיבה חיובית, זה השם? כשכתבתי לשרית שהמעגליות היא ספור חיי ואח"כ דברתי עם חברה אחרת על פאטליזם אז נפל האסימון. זכותי לקחת את גורלי (משמני) בידי ולעשות איתם משהוא אחר. לא נגזר עלי לחיות במעגליות הזו. אני יוצרת אותה. אני יכולה גם לפרוש מהמחזוריות הזו. אני פרשתי. והפעם בלי מילים כמו: מקווה, חושבת, רוצה ומילים אחרות של רצונות אלא בהחלטיות - אני בחוץ. אז מי מרים את הכפפה ומצטרף? ביי ב9.30 במכון ציניקו

זו ציניקו???????????? כל הכבוד אחותי. מקוווה שתמשיכי, אבל במתינות, שתוכלי להתמיד בזה הרבה זמן.

16:15 12-04-2002|.אלי ו ** כתב:

ילדונת, טיפ שימוש בפורומים של וואללה

אם תעשי קליק על השם של כותב ההודעה תקבלי רשימה של כל ההודעות שהם אי פעם כתבו. כך במקום לחכות לתשובה אפשר למצוא אינפורמציה כזו מיד. אה כן, דלית ירדה 20 ק"ג בדיאטת חרמון מן.

ילדונת, כמו שכתבה דלית למיכל, הירידה אינה חזות הכל, כיון שהיא עדיין שבוייה של הרגלי האכילה