חייבת להתייעץ איתכם במשהו - אודה לכם מאוד אם תביעו את דעתכם.

מהמון מקורות שמעתי את המשפט: "אף פעם אל תאכל כשאתה לא רעב" וזה נשמע משפט הגיוני מאוד. לאחרונה קורא לי המון שמאז שאני קמה בבוקר, אני לא מסוגלת להכניס כלום לפה, אין הרגשה של תאבון או חשק לאכול. ההרגשה האמיתית של התיאבון מגיעה בשעות הערב (לפעמים ב4 אחה"צ, בד"כ יותר מאוחר) ונפסקת בשעות המאוחרות יותר של היום (שמונה וחצי - תשע וחצי - עשר). מצד אחד, אוכל בשבילי הוא מעין כיף כזה. כשאני לא אוכלת אני מרגישה שחסר לי משהו, שאני לא מסופקת מספיק, אבל אני לא מסוגלת לאכול כי אין הרגשה של רעב. מצד שני, האם זה נורמאלי לא לאכול בשעות הסבירות של היום? האם אני צריכה לאכול בכל זאת למרות שאין הרגשה של רעב? כי אם אני אלך אחרי ההרגשה של הרעב, יכול להיווצר מצב שאני לא נוגעת באוכל מ8 בבוקר עד 5 אחה"צ . מה עושים? תודה מראש.

למה הכוונה ב"נורמאלי"?

אם את בריאה, אין לך אולקוס או סכרת או כל מחלה אחרת, אז לא כל כך הבנתי מה הבעיה. תאכלי כשאת רעבה ותשכחי את מה שאמא אמרה כשהיית ילדה. אבל אם את מתכוונת לכך שבשעות הערב את אוכלת מכל הבא ליד ומאבדת שליטה, אז זה משהו אחר. אם תפרטי קצת יותר מה הבעיה, אולי נוכל לעזור.

עוד קצת פירוט .....

קודם כל, באמת היה חשוב לציין שאין בעיות בריאותיות כלשהן. ולא, גם כשחוזרת הרגשת הרעב, אני לא אוכלת מכל מה שבא ליד, אלא רגיל, ואפילו לא כמות שמספקת יום שלם, 500 קלוריות גג.

חייבת להתייעץ איתכם במשהו - אודה לכם מאוד אם תביעו את דעתכם.

מהמון מקורות שמעתי את המשפט: "אף פעם אל תאכל כשאתה לא רעב" וזה נשמע משפט הגיוני מאוד. לאחרונה קורא לי המון שמאז שאני קמה בבוקר, אני לא מסוגלת להכניס כלום לפה, אין הרגשה של תאבון או חשק לאכול. ההרגשה האמיתית של התיאבון מגיעה בשעות הערב (לפעמים ב4 אחה"צ, בד"כ יותר מאוחר) ונפסקת בשעות המאוחרות יותר של היום (שמונה וחצי - תשע וחצי - עשר). מצד אחד, אוכל בשבילי הוא מעין כיף כזה. כשאני לא אוכלת אני מרגישה שחסר לי משהו, שאני לא מסופקת מספיק, אבל אני לא מסוגלת לאכול כי אין הרגשה של רעב. מצד שני, האם זה נורמאלי לא לאכול בשעות הסבירות של היום? האם אני צריכה לאכול בכל זאת למרות שאין הרגשה של רעב? כי אם אני אלך אחרי ההרגשה של הרעב, יכול להיווצר מצב שאני לא נוגעת באוכל מ8 בבוקר עד 5 אחה"צ . מה עושים? תודה מראש.

אפשר לקבל קצת מההרגשה הזו???? ועכשיו ברצינות:

אם אין תחושת רעב ואת עירנית ופעילה ומרגישה טוב, אולי השעון הביולוגי שלך מכוון אחרת משל האחרים. מי מחליט מה נורמאלי? יתכן מאוד שאם תתחילי לאכול, יבוא התאבון כמו שנאמר במשפט המפורסם והמעצבן: עם האוכל בא התאבון. אז אם טוב לך ככה ואת מרגישה בריאה, חיונית, רגועה.... תשמרי על זה מכל משמר.... הלואי על כולנו... תמי

לא כדאי לך ;-( , לא מאחלת את זה לאף אחד.

קודם כל זה קרה לי רק לאחרונה (25 ימים אחרונים בערך). שנית כל, המצב רוח שלי ירוד, אני מרגישה חסרים וחוסר סיפוק גדול בחיים, בקושי הולך לי משהו ולעתים גם מטושטשת ומסוחררת. אבל מה אני יכולה לעשות אם אין הרגשה של רעב? האם בכלל כדאי לאכול בכל זאת, למרות שאין רעב? תודה על הבאת דיעותיכם.

ועוד משהו קטן, אני כל הזמן חושבת על אוכל!

באמת! האוכל גורם לי אושר מסוים. כל הזמן אני תוהה מה כדאי לאכול, בכל הזדמנות אני ניגשת למקרר, מתבוננת, רוצה לקחת אבל לא מסוגלת כי אין תיאבון. מה עושים?

חייבת להתייעץ איתכם במשהו - אודה לכם מאוד אם תביעו את דעתכם.

מהמון מקורות שמעתי את המשפט: "אף פעם אל תאכל כשאתה לא רעב" וזה נשמע משפט הגיוני מאוד. לאחרונה קורא לי המון שמאז שאני קמה בבוקר, אני לא מסוגלת להכניס כלום לפה, אין הרגשה של תאבון או חשק לאכול. ההרגשה האמיתית של התיאבון מגיעה בשעות הערב (לפעמים ב4 אחה"צ, בד"כ יותר מאוחר) ונפסקת בשעות המאוחרות יותר של היום (שמונה וחצי - תשע וחצי - עשר). מצד אחד, אוכל בשבילי הוא מעין כיף כזה. כשאני לא אוכלת אני מרגישה שחסר לי משהו, שאני לא מסופקת מספיק, אבל אני לא מסוגלת לאכול כי אין הרגשה של רעב. מצד שני, האם זה נורמאלי לא לאכול בשעות הסבירות של היום? האם אני צריכה לאכול בכל זאת למרות שאין הרגשה של רעב? כי אם אני אלך אחרי ההרגשה של הרעב, יכול להיווצר מצב שאני לא נוגעת באוכל מ8 בבוקר עד 5 אחה"צ . מה עושים? תודה מראש.

היי ונדה-עצה משותפה לבעיה

קודם כל, אני בהחלט מבינה אותך. אני בדיוק ככה בעניין ארוחות בוקר. פשוט לא הייתי רגילה לזה. במשך שנים התרגלתי לשתות, ולפעמים גם זה לא, רק נס קפה עם קצת חלב. בצהריים הייתי מכניסה משהו דמוי חטיף אנרגיה או בייגלה ובערב בבית הייתה מגיעה ארוחה שהייתה לאו דווקא עטירת קלוריות. בסיכום לא רזיתי מזה בכלל. היו שנים שהשמנתי ושנים שהמשקל לא זז הרבה לאיזה שהוא כיוון אבל המגמה הכללית הייתה השמנה וירידות הושפעו בעיקר מרמת ומתדירות הפעילות הגופנית. אז מה אני עושה כיום? אוכלת גם "כשאני לא רעבה" כפי שניסחת זאת. אבל לא אוכלת הרבה. התפריט שקיבלתי מהדיאטנית מאפשר לי פרוסת לחם מלא, כף גבינה או כל ממרח לא שמן וירקות בלי הגבלה בבוקר. אז אני אוכלת מלפפון, פרוסת לחם עינן קל מרוחה בגבינה 5% ושותה תה צמחים. זה כל מה שאני מסוגלת לאכול לאחר השכמה. אחרי שלוש שעות אני אוכלת תפוז וכמה שקדים לא קלויים. מה שחשוב לפי דעתי מאוד זה לא כמה את אוכלת אלא שתפזרי את זה על פני מרווחים של שלוש שעות לאורך היום. וזה דווקא נשמע פתרון אידיאלי בשבילך אם את חשה לא רעבה. כמות קטנה לא תעמיס עלייך וכן תיתן לגוף שלך את האנרגיה ואת ההרגלים הנכונים. לרכז את מירב האכילה בערב - ולא משנה מה כמות הקלוריות שאכן תוכנס - זה לא אסטרטגיה בריאה והיא לא תביא לתוצאות המיוחלות. הגוף מבין טוב מאוד כל מסר שנותנים לו. הוא התרגל לקבל אוכל משמעותי פעם ביום ואת מה שיקבל ינצל עד למקסימום(=אגירת שומנים). הדרך היחידה לשנות את זה היא לפצל לארוחות קטנות יותר ומרווחות. ולא לשכוח ספורט וסליחה עצמית על כל הנפילות שהיו, ושעוד יהיו. בהצלחה לך, אלוניס

תודה רבה לך אלוניס היקרה, מדברייך ניתן לראות שאת מתמצאת בבעיה.

אנה לסגל את הפתרון שנתת. תודה גם לכם חברי הפורום על שהבעתם את דעתכם.

חייבת להתייעץ איתכם במשהו - אודה לכם מאוד אם תביעו את דעתכם.

מהמון מקורות שמעתי את המשפט: "אף פעם אל תאכל כשאתה לא רעב" וזה נשמע משפט הגיוני מאוד. לאחרונה קורא לי המון שמאז שאני קמה בבוקר, אני לא מסוגלת להכניס כלום לפה, אין הרגשה של תאבון או חשק לאכול. ההרגשה האמיתית של התיאבון מגיעה בשעות הערב (לפעמים ב4 אחה"צ, בד"כ יותר מאוחר) ונפסקת בשעות המאוחרות יותר של היום (שמונה וחצי - תשע וחצי - עשר). מצד אחד, אוכל בשבילי הוא מעין כיף כזה. כשאני לא אוכלת אני מרגישה שחסר לי משהו, שאני לא מסופקת מספיק, אבל אני לא מסוגלת לאכול כי אין הרגשה של רעב. מצד שני, האם זה נורמאלי לא לאכול בשעות הסבירות של היום? האם אני צריכה לאכול בכל זאת למרות שאין הרגשה של רעב? כי אם אני אלך אחרי ההרגשה של הרעב, יכול להיווצר מצב שאני לא נוגעת באוכל מ8 בבוקר עד 5 אחה"צ . מה עושים? תודה מראש.

הי וונדה, בלי לקרוא לזה "נורמלי" וכאלה...

אם את מרגישה ש"חסר לך משהו", או שאת לא מסופקת, כהגדרתך, זה בהחלט יכול להיות קשור לרמת סוכר נמוכה בדם. אני לפי שיטת האכילה שלי אוכל פירות במהלך הבוקר, 3-4 פירות, במירווחים של שעה עד שעה וחצי, ואם אני "מפספס" (ואני ממש משתדל שלא לפספס) אז יש לי ממש הרגשה ש"חסר לי משהו", ואני חושב שזה בדיוק כמו שאת מתארת ולגבי חוסר התיאבון עצמו, שקיים אצלך מזה כמה שבועות, ייתכן שהוא נובע מדיכאון קל. את מדברת על מצב רוח ירוד, ועל תחושה ששום דבר לא הולך לך בחיים. השאלה מה קדם למה, האם התחושה הזו היא שגורמת לך לחוסר תיאבון - או להיפך. האם עברת איזו אכזבה לאחרונה? זה יכול להסביר את חוסר התיאבון. ואם זה כך, אז את וודאי יודעת שכדי לצאת מזה את קודם כל צריכה להיות חזקה, וזה אומר לאכול יותר במשך היום, אבל אני יודע שזה מאוד קשה ליישם, כי לא רוצים לשמוע לקול ההגיון. מאחל לך שתתגברי על ההרגשה, שתתמלאי שוב בכוחות. שתפי אותנו מה קורה איתך

קוב י - תודה על שהגבת.

התחושה הזו של חוסר תיאבון קדמה למשבר במצב הרוח.

ועוד משהו קטן, אני כל הזמן חושבת על אוכל!

באמת! האוכל גורם לי אושר מסוים. כל הזמן אני תוהה מה כדאי לאכול, בכל הזדמנות אני ניגשת למקרר, מתבוננת, רוצה לקחת אבל לא מסוגלת כי אין תיאבון. מה עושים?

אם זה המצב, פני בדחיפות לרופא/דיאטנית....

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דיאטה
בחר
בחר