הכמעט נפילה - 99 יום נקי

מאז עזיבותי את כפר הגמילה, מסתבר שמאוד קשה, אני אומר מסתבר כי עד שלא חזרתי לטיפול שם פשוט לא שמתי לב, מודעות עצמית היא ממני והלאה. כן עבודה, ניקיונות של דירה מזוהמת, אין לי זמן לנשום וגם כשאני מגיע סוף היום עייף מהתרוצציות אני עוד מרשה לעצמי להרגיש אשם על זה שאני רואה קצת טלוזיה או יושב על המחשב, כי אני לא בסדר זה משפט שחקוק אצלי בתודעה. AAAAAAAAAAAAAA

הנני יושב ממש עכשיו מארגן תיק חדש ישן במקום להמשיך להתרוצץ עם שקיות כל הזמן ומה אני רואה, בתוך אחד מדפי הנייר המקופלים ? שם מעל כתב ידי [סיפור קצר ונחמד על מפץ גדול שהרג את כל הפולטיקאים למעט אחת שעברה אצל מעצבי אופנה שינתה את הגזרה ואת שמה ל"שמעונית"] ? צמוד על הדף נמצא מספר חתיכות חומות דבוקות היטב, הטוף של הטוף יושב מתיישן מי יודע כמה זמן ורק מחכה לי 99 יום נקי? אפשר לחגוג לא ? וודאי שלא, זרקתי את זה. 

לא שיש לי בעיה עם הג'וינט עצמו, גם אם לא הייתי אסמטי ומהצד השני גם אם הייתי מכור למריחואנה ברמה הרסנית עדיין אין לא בעיה עם הסם עצמו. המעשה שעשיתי עכשיו רק חידד לי את העניין שסמים זה לא מכלול ומכורים זה לא מכלול ויש אנשים שאלרגים לסם כזה ויש אנשים שאלרגים לסם אחר, עובדה לא כל מי שעישן את הקרח המקולל הזה הפך לעבד שלו כמו שקרה לי. ובכל זאת ולמרות כל זאת, אני מעדיף להיות מכור לNA או יותר נכון לעצמי. המחשבה של עצמי נקי מדליקה אותי. היום הצלחתי לתפוס יתוש, בראש קלטתי את התנועה שלו, בשבריר שניה המוח מבלי לעדכן אותי הפנה את הידיים למקום הנכון. המחשבה הזו שלי ניקיון ומה יקרהה הלאה למודעות שלי מעודדת אותי. לראות את הקוגנציה משתפרת בצורה כזו עושה לי טוב. 

לצערי הרב,  אם היה זה הקרח המקולל והמשוקץ שפתאום הייתי מוצא, כנראה שהייתי משתמש :{ הייתי שם פס על הכול.

לא משנה העיקר שמחר מחר מחר -  100 יום :> 

emo_01.png

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
התמכרויות