הבעיה היא לא גלגל"צ, הבעיה היא שאין אלטרנטיבה
תחנות רדיו כמו גלגל"צ יש בכל העולם, כחלק מפילוח של הסקאלה לתחנות רדיו שמיוחדות לז'אנרים שונים. מי שיוצא לו להתגלגל ללונדון למשל, יכול להיווכח כמה הפלייליסט של וירג'ין-רדיו למשל, הרבה יותר שמרני ומסחרי (אפשר לקלוט את התחנה גם בארץ, דרך הכבלים). תחנה שממונת על ידי כספי הציבור כמו גלגל"צ, צריכה להצדיק את קיומה, ולצערנו כהצדקה מובאת הצלחת התחנה, מתורגמת מנתוני הרייטינג, ולא התרומה של גלגל"צ לתרבות הישראלית. ככה זה עובד, אבל בהקשר הזה גלי-צה"ל עצמה בעייתית הרבה יותר, ככה שהדיון על המיינסטרים ששולט בגלגל"צ נעשה מעט לא רלוונטי. מה שבעיני חבל הוא המקובעות המוזיקלית שגלגל"צ מחדירה למאזינים, בעיקר צעירים, כשהיא מצמצמת את העולם המוזיקלי לסינגלים של שמות מוכרים וללהיטים ישנים של 'קווין', כאילו שמעבר לאותו פלייליסט שורר חושך מוחלט. דווקא 'הקצה', שעתיים מבורכות של אלטרנטיבה ערוכה היטב, היא זאת שאהודה בדרך כלל על מתנגדי גלגל"צ, ומחנכת אותם שכל מה שבא לפניה, או אחריה, הוא בעצם כלום לעומת הדבר האמיתי.
גלגל"צ מלאה באנשים שלא אוהבים מוזיקה. הם אוהבים לשמוע את הקול שלהם מלחשש במיקרופון. גלגל"צ זה אסקפיזם מוחלט. יש חדשות כל שעה, אבל האירועים לא מתרחשים בעולם של גלגל"צ, שבו השמש זורחת כל בוקר, והשדרנית תמיד מעריכה שיהיה טוב (וקבלו את 'דאנסינג קווין'). בימי זיכרון מותר לשים גם בלאדות של ה'ספייס גירלס', זה הרי עצוב, לא? סביר להניח שהדבר היחידי שיעיר את אחד מהפקידים שיושבים מול המיקרופונים של גלגל"צ, יהיה המסוק לדיווחי תנועה, נכנס במגדלי עזריאלי, או בבנין התחנה ביפו.
הבעיה היא שהיום כולם גלגל"צ. כל תחנות הרדיו האחרות שטבעי היה שיקפצו על החסך שנוצר באלטרנטיבה מוזיקלית וינסו למלא אותו, נרדמו בהליכה בדרך לבנק. הצעה לגישה חדשה, קונספט מהפכני - אולי העורכים המוזיקלים באמת יקשיבו לדיסקים עצמם, ינסו לאתר בתוכו מוזיקה להמונים, ויפסיקו להיות ניזונים מסינגלים בלבד. עוד יש אנשים שמקשיבים למוזיקה. באמת.