בעיות....

בעיות....

אני כבר לא יודעת מה לעשות. החלטתי שאני לא רוצה אותה, עשיתי לה את המוות ובלבד שתעזוב אותי כבר. ובאמת לא רציתי יותר. החלטתי שזהו, אני "גמרתי" עם בחורות, סיימתי את הפרק הזה בחיי. מוכנה לעבור הלאה, להכיר מישהו חדש. אבל אני לא מצליחה. שבוע עבר מאז שעזבתי את העיר. שבוע מאז שנישקתי אותה. נשיקת פרידה.אז למה לעזעזאל כל כך קשה לי עכשיו? למה??, למה אני לא נרדמת, ולמה יש לי מחשבות טורדניות שלא נותנות לי מנוח, למשל על איך זה יהיה לשכב כעת לצידה, או ללטף לה את הראש. נמאס לי כבר. מתי אני אהיה מאושרת? זה פשוט לא יקרה.

מזכיר לי...

רוני,הסיפור שלך מוכר.יותר מדיי מוכר ואני כל כך מצטערת עליו עכשיו,בפרספקטיבה של זמן.אם יש דבר שאני מצטערת עליו זה זה.אני אוהבת אותה.עדיין.היתה לנו את האהבה הכי מדהימה אבל חשבתי שאין עתיד וזו היתה שטות.אין דבר כזה לגמור עם בחורות.זה הקשר הכי מדהים שיש.אני נבהלתי,אני משערת שמאותם סיבות שאת.נמאס לי להעמיד פנים ולעשות הכל בהסתר אז אמרתי "די".ועכשיו,כשהיא עם מישהי שהיא אוהבת אני סובלת.מאד.אם את עדיין אוהבת אותה תשקלי שוב.אני בכל אופן מקווה שבשבילי הזמן יעשה את שלו למרות שכרגע זה כל כך לא נראה באופק.לפעמים אנחנו מוותרים על הדברים הכי חשובים בחיינו בגלל סיבות תפלות ולרוב אין דרך חזרה.מתי יהיה טוב יותר?... נ.ב-אני יודעת שלעזור לך לא עזרתי ולגרום לך להרגשה טובה לא גרמתי אבל ההודעה שלך הוצבה בזמן הכי רגיש שלי וזה כל כך דיבר אלי.הייתי חייבת.תעשי את הדבר הכי נכון בשבילך,לא בשביל אחרים ובכל אופן מה שתחליטי ומה שיקרה שייצא על הצד הטוב ביותר ואת זה אני אומרת מכל הלב (השבור) שלי.

ובכן...

היה לי לילה כל כך מזעזע (אפשר לראות לפי השעה בה כתבתי...) וכמעט שהתקשרתי אליה (שוב..) בערך בארבע בבוקר(והיה לה היום מבחן חשוב!!..), אבל קמתי בבוקר והרגשתי קצת יותר טוב, ועכשיו כשראיתי את התגובה שלך זה עשה לי עצוב בלב.., בעקרון אני מתחברת למה שאת אומרת, ותמיד הלכתי אחרי הלב ולא אחרי ההגיון, אבל עברתי כ"כ הרבה קשיים בדרך שהצליחו להתיש אותי לבסוף. הייתי עם מישהי שנה וחצי ואהבתי אותה בטרוף, אבל כשזה נגמר אמרתי לעצמי שאני לא אתן שזה יקרה שנית, כלומר, לא חשבתי שאני אמצא את עצמי שוב עם בחורה, well ..., אז מצאתי....אבל הפעם לא נתתי לעצמי להיסחף כמו בעבר. שמתי גבולות, ברחתי, שיגעתי אותה ויש לציין שהיא עדיין לא ויתרה עליי וממשיכה לנסות להסביר לי שנועדנו זו לזו. אי רוצה משפחה רגילה, בלי בעיות ובלי תסביכים. אהבתי בחורים בחיי, ולא כי הכרחתי את עצמי. ממש לא, למען האמת לא עלה במוחי כלל הרעיון של להיות עם בחורה עד גיל 20 (ובמקרה), אני מרגישה שקשה לי לאמר לא, אבל שאני גם לא יכולה לאמר כן. מילכוד שכזה (ובינתיים אני מאחלת לך שתרגישי טוב יותר ושתמצאי אהבה חדשה בקרוב) רוני

קצת ארוך...

רוני, קודם כל תודה על האיחול.למרות היותי טיפוס אופטימי לא רואה את זה קורה,ספציפית מציאת מישהי שאוהב ותאהב אותי.בניגוד אלייך,מעולם לא התאהבתי בבחורים שיצאתי איתם ויצאתי.תמיד ניסיתי ואולי אמשיך לנסות אבל אני חושבת שבתוך תוכי אני יודעת בדיוק מה אני רוצה וזה קשה .תמיד מקננת בי המחשבה שאולי פשוט לא מצאתי את הבחור הנכון אבל,בתור אחת שחוותה אהבה,עם כל מה שמשתמע מזה,האהבה הזו לאישה היתה הדבר הכי טוב בעולם.לא מאמינה שאפשר להגיע לרמות כאלה עם גברים ועכשיו,בתקופה המסויימת הזאת,לא רוצה אפילו לנסות להגיע למצב כזה עם גבר.את רוצה לומר לי שהקשר עם הגברים בחייך היה בר השוואה לקשר הנשי?אם כן וממש קשה לי להאמין אבל זאת אני,אז ברור שבמקומך הייתי בסופו של דבר בקשר עם גבר אבל אם לא אז למה?למה לוותר על אהבה ,אינטימיות מיוחדת ומדהימה ו...וואו אין לי מילים,רק בגלל ש"אני כן אהבתי גברים בחיי ומסוגלת לאהוב שוב.למה לסבך את החיים?".הרי נורא קשה למצוא אהבה אמיתית. טוב אני מצטערת על הברברת,אני במצב רוח כזה,דיי זועמת על הכל ובמיוחד על עצמי.חייבת לעשות את הסוויץ' במוח.מי כמוני יודעת שנורא קל לדבר אבל איך אני פועלת אחר כך,זה העניין.זה הסוויץ' הסורר וכולי תקווה ואני מקווה שתהיה לי אמונה שזה אפשרי. לגבייך-אם האהבה מטורפת:אל תוותרי.תזרמי.מי יודע מה יהיה ? יכול להיות שבאמת תחיי בסוף עם גבר והחיים לא יהיו "מסובכים"ותהיה לך משפחה "רגילה" שלמרות שאני לא אוהבת את ההגדרה אני מבינה מאיפה זה מגיע כמובן, אבל בינתיים תחווי אהבה וזה יתרום לך המוןןן.חבל להצטער אחר כך.כל מה שעברת חישל אותך ואולי גרם לכמה מחסומים אבל תראי איזה יופי זה עם הבחורה הזאת שעדיין לא מוותרת עלייך.למרות הכל.שתמיד את יכולה לפנות אליה.אנחנו אפילו לא מעריכות את זה מספיק בדרך כלל. אני מאחלת לך אהבה בלי פשרות,לא משנה עם מי.תראי עצמך כברת מזל שאת פתוחה להצעות משני הכיוונים ותבחרי את הטוב/ה ביותר.אני יודעת במה הייתי בוחרת... יום מקסים- נועה

זה כל כך נכון....

אין לי כל כך מה להוסיף למה שנועה אמרה כאן... כי היא צודקת בכל מה שאמרה לדעתי... פשוט לא יכולתי להתעלם מהתגובה שלך(נועה), ורציתי לומר לך שזה באמת כל כך נכון מה שאמרת! אני גם בת 20 והייתי עם גברים אך אומנם לא התאהבתי מעולם. ואחרי שהתהאבתי בבחורה שאיתי עכשיו כבר 5.5 שנים, אני לא יכולה לראות את עצמי חוזרת לגברים?!!!! אהבה עם אישה זה משהו אחר, עדין, יפה, מרגש ואמיתי!! אין כאן צביעות ואינטרסים... אז אני במקומך לא הייתי חושבת פעמיים וזה בגלל שאני הולכת אחרי הלב ולא אחרי ההגיון.... אבל אלו החיים, אם נחשוב רק לפי ההגיון לא נהיה תמיד מאושרות! רק הסביבה שלך תהיה מאושרת מהבחירה שלך אולי, אבל מה איתך?? את צריכה לחשוב דבר ראשון עליים ולא על סטיגמות! ואני אומרת לך את זה מנקודת מבט של אחת שלא יצאה מהארון... אבל אני לא נתפסת בסטיגמות למינהן וזה עוזר לי! אני פשוט יודעת מה טוב לי ומה אני אוהבת ואף אחד לא אמר שמה שאני עושה הוא לא דרך "הישר"? מי הגדיר זאת ל"ישר"? זה הכל יחסי! תחשבי על זה... ואינ מקווה שתעשי את ההחלטה הנכונה!
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
לסביות
בחר
בחר