פרשת ה"הליבוט" - תחקיר עומק

קודם כל הגר בדקה בספרים הקדושים ובאינטרנט והגיעה למסקנה שכנראה זה בדיוק אותו פלאונדר שהיה לאבי. למיטה זכרוני מהליבוט טרי מיובא ההליבוט שגם הוא כמובן דג שטוח הרבה יותר שמנוני מהדג הזה. מדובר אכן בדג גדול ויפה מאד, שביקשתי לפלט לי. לדעתי שקל משהו כמו 2.5 קילו, ושילמתי עליו לדוד 120 ש"ח לקילו לפני הנחת חברים. כלומר היה קטן מהדג של אבי אבל עדיין בגודל יפה, ובנוסף לא נאלצנו להשאיר חצי לדוד, שאמר שכבר שמר לו בצד אחד יותר קטן לשבת. מבחינת הטריות, הדג היה ממש בסקאלה עליונה. כשדג באמת באמת טרי הוא פשוט מכוסה בריר הטבעי שלו, וכך היה לגבי הדג שלנו. לא צריך להסתכל לו בזימים ובעיניים ובחור של התחת. היה קונצנזוס במשפחה לטגן אותו, גם כי ככה צריך, גם כי רק ככה אולי הילדים יאכלו, ובעיקר - כי אבי אמר. בדרך כלל כשאנחנו מטגנים דגים הדג החביב על הילדים הוא המרלן שמגיע מיובא וגם ניתן להשיג אותו מהים שלנו בחורף. המרלן הוא דג טיגון מושלם מושלם מושלם, אנחנו מטגנים אותו בבלילה ובשמן עמוק ולמבוגרים מכינים רוטב חמוץ מלוח חריף מתוק ממיץ לימון, מלח סוכר שום טבעות פלפל חריף, שנקרא אצלנו במשפחה רוטב סבתא שושנה, על שם סבתה ז"ל של הגר, מלכת הבישול הספניולי ירושלמי. הפעם הגר הטילה וטו על הרוטב הזה ורצתה משהו יותר מעודן, וגם היו לנו אורחים מתל אביב, ולכן פעלנו כך: העור של הדג היה כל כך גומי עד ששקלתי למכור אותו לבית חרושת לקונדומים לדרקונים. לכן הורדתי את העור, שיורד כמובן בקלות רבה. הורדתי גם את החלק השמנוני שבקצה העליון של הפילה (בגב) כדי להימנע מטעם דגי מדיי ומתלונות של הילדים. חתכתי למנות, וכבר בשלב הזה היה ברור שאכן מדובר בדג עם טריות פשוט עילאית. המלחתי וייבשתי ממש ממש משמ טוב בתוך רול של מגבות ויוה. אחר כך קימוח קליל ולתוך מחבת שעל פי המלצת אבי חוממו בו חמאה ושמן זית. הגר הכינה בנפרד רוטב חמאה ולימון. הכננו חלק עם רוטב וחלק בלי. לא מן הנמנע שאני טייגר אלי הגדול, המרבה לברבר על דגים, הכנתי את הדג יותר מדי. זה דג שאני לא מכיר ואני תמיד היסטרי מזה שיחזירו לי דג ורוד מבפנים בלוויית פרצופים. אבל השורה התחתונה היתה שהדג היה טעים מאוד - אבל לא ה"וואו" שציפינו. המרקם היה מקסים - מאד מוצק, אבל לא מספיק עסיסי (למעט החתיכות שליד הזנב שהוכיחו את עצמן מאד מאד), והטעם - שאלוהים יסלח לי - אמנם עדין ביותר ללא רבב של טעם דגי מגעיל, אבל עדיין - מאד לא מרגש. כמעט אני מתפתה לכתוב טעם של מושט .... אני יודע שזו כפירה, אבל כך הרגשתי. אולי האכזבה היחסית גרמה לטעות בדגימה, אני לא יודע. כולם מאד התלהבו. אבא של הגר ואמא שלה, וגם הזוג מתל אביב, ואפילו לנועה שלנו היה טעים מאד. רק מה - הגר ואני לא נפלנו מהכיסא. בכל זאת 120 ש"ח לקילו ברוטו אמורים להפיק יותר. נמרוד, בננו הקטן, הצהיר מפורשות שהדג הזה לא לטעם שלו, ולכן נאלץ להסתפק בסטייק פילה על הגריל (מסכן). בכל אופן - לדעתי זה דג שיתאים מאד גם לאפייה בתנור ואני לא מתכוון להתייאש ממנו. אולי צריך לעשות אותו משמעותית פחות זמן? בקיצור, יש עוד מה ללמוד... וכמו שאומרים, יש עוד הרבה דגים בים.

אתה..

אשכרה אילנה דיין של הדגים,אתה.

כתבתי 3 דקות מכוסה והחוצה

זה דג מיוחד ולכן יש להקפיד על הבישול/טיגון. לא, זה לא הפלאונדר אם כי מאותה משפחת הדגים השטוחים. אם דוד לקח אחד כנראה שהוא טעים לא? חוצמזה...לא מנסים לא יודעים.

הכי אהבתי "אורחים מתל אביב" חחחחחחח

כתבתי 3 דקות מכוסה והחוצה

זה דג מיוחד ולכן יש להקפיד על הבישול/טיגון. לא, זה לא הפלאונדר אם כי מאותה משפחת הדגים השטוחים. אם דוד לקח אחד כנראה שהוא טעים לא? חוצמזה...לא מנסים לא יודעים.

לדעתי זה היה פחות מ-3 דקות, ולא מכוסה....

אני מתנצל בשם ההליבוט ומבקש מכבודו להחליף דג

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אוכל
בחר
בחר