הודעה לכולם ממשפחת גרי

ניצנה נפטרה אתמול בבוקר בבית החולים תל השומר. המשפחה יושבת שבעה בבית

ניצי היתה אומרת:

"אחרי מותי - אל תעלו לבכות על קברי. תבואו עם סירים של תבשילים ותעשו שמח וטעים..." כן, הא? אבל למה למהר, זה היה אמור לקרות באחרית הימים, אחרי שנזדקן בכבוד, וכל זה. "החיים לא נלמדים על שפת הבריכה עם כוסית מרטיני ביד", היא אמרה עוד. אכן, הבנתי כבר בהתחלה. אבל מה, מוכרחים להוכיח הלכה למעשה שכך הוא? כל המילים שאפשר להעלות על הכתב לא יוכלו להקיף ולתאר את האישה הגדולה הזו, ניצי. אין, לא היתה, ומן הסתם גם לא תהיה - חברה כמוה. אשרי שזכיתי. לדבר עליה בגוף שלישי ובלשון עבר - זה אוקסימורון בלתי נתפס ולא נסבל, סוחף לכיוון קלישאי שאינו הולם את הבתאדם המסוימת הזו. מניחה אבן קטנה לזכרה - כאן, במקום בו נפגשנו לראשונה, משהו כמו לפני 10 שנים. החברות הוירטואלית שהפכה לידידות קרובה שאין דברים כאלה. מתאבלת אתכם - סנופי, תום, דין, דניאל ושון היקרים. ומשתתפת בתחושת האובדן של כולכם, חברי פורום אוכל של וואלה בהווה ובעבר. סמדר

אני ממש המומה! לא חשבתי שזה יגמר כך

משתתפת בצערכם! כל יום אני נכנסת לכאן ובכל פעם ציפיתי שהנה הפעם אני אראה שניצי חזרה אלינו לפורום! אני כל כך עצובה, ממש בוכה עכשיו! ניצי היתה אישה מיוחדת במינה. הכרנו דרך הפורום ונפגשנו פעמיים פעם אחת בסדנא אצל ורדה בן ברוך ופעם שניה בסדנא של האוכל האיטלקי ב"מטבח של מאיר השמן" שם פגשנו גם אתכם, משפחתה היקרה! ניצי פשוט נכנסה לי ללב ומדי פעם התכתבנו במייל. היא תמיד ידעה לאמר את הדברים הנכונים! למדתי ממנה המון! והיא היתה לי ממש מורת דרך! כל כך אהבתי להכנס בכל יום ראשון לפורום ולקרוא את " מה אכלנו השבת" ובכל פעם נדהמתי איך היא מגוונת וכל פעם עושה דברים אחרים וממציאה ומאלתרת מתכונים. אהבתי את הסיפורים שלה על טיולי מעדניות בבני ברק ובירושלים, פשוט תענוג היה לקרוא את הסיפורים, ממש הרגשתי כאילו ואני מטיילת יחד איתה! ניצי יקרה! תחסרי כאן מאוד! אין מילים לתאר את האובדן שלך! הפורום היה את ובלעדייך יהיה לי מאוד קשה להיות כאן! אוהבת מאוד סיגל

דניאל וכל המשפחה,ליבי אתכם בשעתכם הקשה. דואבת על האובדן הנורא.

ניצי היתה אומרת:

"אחרי מותי - אל תעלו לבכות על קברי. תבואו עם סירים של תבשילים ותעשו שמח וטעים..." כן, הא? אבל למה למהר, זה היה אמור לקרות באחרית הימים, אחרי שנזדקן בכבוד, וכל זה. "החיים לא נלמדים על שפת הבריכה עם כוסית מרטיני ביד", היא אמרה עוד. אכן, הבנתי כבר בהתחלה. אבל מה, מוכרחים להוכיח הלכה למעשה שכך הוא? כל המילים שאפשר להעלות על הכתב לא יוכלו להקיף ולתאר את האישה הגדולה הזו, ניצי. אין, לא היתה, ומן הסתם גם לא תהיה - חברה כמוה. אשרי שזכיתי. לדבר עליה בגוף שלישי ובלשון עבר - זה אוקסימורון בלתי נתפס ולא נסבל, סוחף לכיוון קלישאי שאינו הולם את הבתאדם המסוימת הזו. מניחה אבן קטנה לזכרה - כאן, במקום בו נפגשנו לראשונה, משהו כמו לפני 10 שנים. החברות הוירטואלית שהפכה לידידות קרובה שאין דברים כאלה. מתאבלת אתכם - סנופי, תום, דין, דניאל ושון היקרים. ומשתתפת בתחושת האובדן של כולכם, חברי פורום אוכל של וואלה בהווה ובעבר. סמדר

סמדר, התגעגעתי! את חסרה כאן מאוד!

הודעה לכולם ממשפחת גרי

ניצנה נפטרה אתמול בבוקר בבית החולים תל השומר. המשפחה יושבת שבעה בבית

האם אפשר לבוא לנחם? אם כן היכן יושבים שבעה?

משתתפת בצער במשפחה והפורום החביב הזה

איזו אבדה

לא הכרתי את ניצי באופן אישי, אך הייתי פה בפורום מפעם לפעם והתרשמתי מאישה כבירה, מקסימה, עדינה, רכה, יפה עם ידע עצום בתחום כל כך גדול והכל הכל בא מתוך אהבה עצומה לתחום. אבדה גדולה. למשפחה - מן השמיים תנוחמו. מגי

אובדן גדול על אשה גדולה

ותנחומים למשפחתה המיוחדת. יהי זכרה ברוך.

ניצי היתה אומרת:

"אחרי מותי - אל תעלו לבכות על קברי. תבואו עם סירים של תבשילים ותעשו שמח וטעים..." כן, הא? אבל למה למהר, זה היה אמור לקרות באחרית הימים, אחרי שנזדקן בכבוד, וכל זה. "החיים לא נלמדים על שפת הבריכה עם כוסית מרטיני ביד", היא אמרה עוד. אכן, הבנתי כבר בהתחלה. אבל מה, מוכרחים להוכיח הלכה למעשה שכך הוא? כל המילים שאפשר להעלות על הכתב לא יוכלו להקיף ולתאר את האישה הגדולה הזו, ניצי. אין, לא היתה, ומן הסתם גם לא תהיה - חברה כמוה. אשרי שזכיתי. לדבר עליה בגוף שלישי ובלשון עבר - זה אוקסימורון בלתי נתפס ולא נסבל, סוחף לכיוון קלישאי שאינו הולם את הבתאדם המסוימת הזו. מניחה אבן קטנה לזכרה - כאן, במקום בו נפגשנו לראשונה, משהו כמו לפני 10 שנים. החברות הוירטואלית שהפכה לידידות קרובה שאין דברים כאלה. מתאבלת אתכם - סנופי, תום, דין, דניאל ושון היקרים. ומשתתפת בתחושת האובדן של כולכם, חברי פורום אוכל של וואלה בהווה ובעבר. סמדר

אני לא מבינה, איך זה יכול להיות? סמדר, פינגי, שמישהו יתקשר אלי בבקשה.

סנופי והילדים, אין לי מילים על האובדן הקשה...

הודעה לכולם ממשפחת גרי

ניצנה נפטרה אתמול בבוקר בבית החולים תל השומר. המשפחה יושבת שבעה בבית

איזו אבידה, קשה להאמין

תנחומים למשפחה

אני פשוט בהלם ....

קראתי בפורום אחר ונבהלתי ... רק השבוע נכנסתי לראות אם יש משהו חדש עם ניצי ואולי כבר חזרה, אך קיבלנו בשורה איומה. משתתפת בצער המשפחה, שלרגעים הרגשתי כי כל אחד מהם מוכר לי ... חיכיתי בכל תחילת שבוע לתמונות ולמתכונים של המאכלים שהכינו בני המשפחה וניצי ... לא תארתי לעצמי ... חשבתי שיהיה בסדר ... חיזקו ואימצו משפחה יקרה, והמשיכו את המסורת המשפחתית שלכם של הכנת ארוחות משותפות. אני כבר מתגעגעת :(
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אוכל
בחר
בחר