,
יש לי כמה כאלה נשימה ארוכה
קישואים על כל צורותיהם ואופן הכנתם.
מרק שעועית ירוקה קר, חמוץ מתוק, עם רביכה שהיה MUST בכל שבת לארוחת צהריים בקיץ.
קינמון. אין לי מושג למה, לא נכנס אלי הביתה.
כל מה ששוחה והוא לא ברווז.
חזיר, וחבריו. מקובע אצלי כשריד לילדות הדתית.
כנ"ל עירוב של בשר וחלב.
עוגת בננות או עוגת גזר ריבת חצילים וריבת עגבניות.
הרשימה מתחילה להיראות כאילו לא נשאר לי מה כן לאכול.... 
ומי שמכיר אותי יודע שזה ממש לא כך.
ומי שמכיר אותי יודע שזה ממש לא כך.
הנה שלי 
1. ביצה "קלה" (שהחלבון שלה לא מבושל כדבעי), כמו כן ביצה עין עם חלבון "רוטט".
2. עור של עוף עם שורשי הנוצות, במיוחד כשזה מכובס. הילדים קראו לזה עוף עם פרווה
3. לשתות חלב, ככה סתם ישר מהמיכל, שקית.
3. לשתות חלב, ככה סתם ישר מהמיכל, שקית.
לא נוגעת
לא אוכלת לא נוגעת לא יעזור כלום.
לא מזמן קבלתי מייל וחשבתי לעצמי לא אוכלת ויהיה מה לא נוגעת.
במזרח הרחוק אוכלים ג'וקים, סוסוני ים, עקרבים, סוגי תולעים. נמלים. חגבים, רכיכות למינהם ויסלחו לי אוהבי פירות הים ושאר המאכלים שאני לא נוגעת בהם. מעדיפה סטייק עסיסי .
לא נוגעת באוכל שניראה עיסתי ולא ברור מה הם הפרודוקטים שיש בפנים. מכירים את המאכלים שלא ברור אם זה מרק תבשיל קדרה או איזה סוג של עיסה עם נוזלים וירקות שאי אפשר לזהות .
סיוטי ילדות....
ניצי - פתחת תיבה שיהיה קשה לסגור אותה. תיאור לפתן הרוברבר עם החוטים דמויי ג'לי, מזכיר לי את הבית. אבל הטראומה שלי (כפי שכתבתי מזמן) היא קינוח אורז מתוק מבושל בחלב מעליו שכבת קינמון. בביתנו ליד פינת האוכל היה חלון גדול למרפסת. עד היום אני רואה את קערית האורז מונחת בפינת השולחן ומחכה שאוכל אותה. כי נאמר לי בפירוש שעד שלא אוכל את האורז - לא אקבל שום דבר אחר. היו ימים.... והחינוך הייקי היה כזה. אז ברור שהיום אני לא מתקרבת לקינמון, ובודאי גם לא לאורז מבושל בחלב... רעיה
דווקא אורז בחלב....
מעלה לי זכרונות נורא מתוקים מהבית.... וואו,איזו נוסטלגיה הבאת לי...
באמת אם למישהו יש את המתכון אשמח לקבל כדי שאכין לבנות שלי.
טראומות של ממש האמת שאין לי כי אצלנו לא הכריחו לאכול מה שלא אוהבים,אבל רגל קרושה שהזכיר יניב,לא הייתי מוכנה לטעום,ועד היום אין סיכוי שאגע בזה. כנ"ל איקרה ומרק דגים. במיוחד כזה שסבתא שלי מכינה כדי לצ'פר את אבא שלי (עם ראש שלם של דג עם העיניים והכל. בעעע....)
באמת אם למישהו יש את המתכון אשמח לקבל כדי שאכין לבנות שלי.
טראומות של ממש האמת שאין לי כי אצלנו לא הכריחו לאכול מה שלא אוהבים,אבל רגל קרושה שהזכיר יניב,לא הייתי מוכנה לטעום,ועד היום אין סיכוי שאגע בזה. כנ"ל איקרה ומרק דגים. במיוחד כזה שסבתא שלי מכינה כדי לצ'פר את אבא שלי (עם ראש שלם של דג עם העיניים והכל. בעעע....)
תודה על השירשור המצחיק הזה
לא חשבתי שלבשלנים גדולים כמותכם יש מאכל שלא תגעו.
הצחקתם אותי .
אני לא נוגעת בכוסברה
ובשום דבר שמגיע מהים.
עבור לעמוד
,
