זקוק לעזרה בחיפוש מחקרים על הקשר שבין ראיה לנזקים

שלום רב! אני אמור להגיש עבודת סימנריון, וחשבתי בעקבות פרשת השבוע האחרון, על דברי בלעם "מה טובו אהליך יעקב" [רש"י:ראה שאין פתחיהם מכוונים זה לזה"] לכתוב על כל הקשור לעין הרע והזק ראיה, בהלכה ובמשפט. תתי הנושאים לעבודה זו יכללו בעזרת ה' ואי"ה את: 1.המקורות לעין הרע ולהזק ראיה 2.ההתייחסות הההלכתית בנוגע לכך 3.האם בכלל יש כזה דבר הנקרא "עין הרע" והאם "הזק ראיה" אכן מזיק? 4.ההסתכלות המשפטית-חוקית בנוגע לכך. (הזכות לפרטיות?) חיפשתי בגולל מחקרים שנעשו על ההשפעה והנזקים שראיה יכולה לגרום, לא לעין עצמה אלא לחפץ הנראה. אם מישהו מכיר מחקרים שנעשו בעניין אשמח אם יכתוב לי על כך. תודה רבה! נתנאל.

תשובה חלקית

נתנאל שלום אני מכוון את תשובתי לחלק היותר פיסיקאלי של שאלתך ולא למטהפיסיקה. כלומר האם צפיה יכולה להשפיע על העצם הנצפה? התשובה לכך היא כן! אבל... באופן כללי, תהליך הצפיה קשור בפיזור של חלקיקים מהעצם הנצפה אל עבר הצופה. במקרה הפרטי של צפיה בעין מדובר בפוטונים - חלקיקי אור. כאשר אנו דנים בגופים גדולים (מספיק גדולים שחוקי ניוטון ישימים) אין לכך משמעות. אבל כאשר מדובר בחלקיקים קטנים (חוקי ניוטון אינם ישימים ויש צורך בשימוש במכניקה הקוונטית) אנו חייבים לפזר לפחות פוטון אחד מחלקיק על מנת שנוכל "לראות" אותו או במילים אחרות לדעת משהו של מיקומו למשל. אם אנחנו רוצים לדעת משהו גם על מהירותו עלינו לפזר פוטון בעל אנרגיה נמוכה על מנת שההתנגשות בין הפוטון לחלקיק לא תשנה את מצב החלקיק. אבל אליה וקוץ בה, פוטון בעל אנרגיה נמוכה הוא בעל אורך גל ארוך ולכן מיקום החלקיק לא יהיה חד משמעי. כדי לדייק במיקום החלקיק עלינו לפזר פוטון בעל אורך גל קצר (אבל אז נגרום לשינוי משמעותי בתנע של החלקיק). במילים אחרות ישנו חסם על יכולתנו לדעת משהו על המערכת בדיוק. זהו עיקרון אי הוודאות של הייזנברג. עצם הצפיה משנה את מצב החלקיק. מקרה יוצא דופן - "מגלה המוקשים של ווידמן" ד"ר ווידמן (אוניברסיטת ת"א) תיאר מערכת בה ניתן "לדעת" משהו על העולם מבלי לפזר שם חלקיק אלא על ידי שינוי ההסתברות לפיזור חלקיק. העקרון העומד בבסיס המערכת הוא שינוי של הסתברויות פונקציית הגל של החלקיק ולא של החלקיק עצמו. עוד מומלץ לקריאה - חומר על "החתול של שרדינגר" בברכה ד"ר א.

וואו...

א.ממש תודה! ב.אני יודע שיש מחקרים שהראו שכשלקחו כוסות מים ודיברו אליהם (כפשוטו) הייתה השפעה על המלוקולות של המים - כאשר המילים היו "טובות" (תודה, בבקשה, איזה מים טובים וכו') ההשפעה הייתה טובה, ומבנה המלוקולות היה יפיפיה, אך כאשר המילים היו "רעות" - המצב היה הפוך. (זאת ע"פ הספר "המהפך" של זמיר כהן, שמביא את מחקרו של החוקר היפני, ד"ר מסארו אמוטו, ע"מ 82-87) רציתי לשאול אם ידוע על מחקרים או עובדות שכאלה גם בעינני הראיה? אשמח אם תיצור עמי קשר למייל netanel.weiss#gmail.com (יש להחליף את ה# ל@) ברצוני, אם תסכים, להרחיב את ידיעותי ולהחכים מידיעותיך. תודה!
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע
בחר
בחר