מה לעשות, הדת אצלנו מעבר לאמונה כנה לעתים גם משמשת כמסכה. אם מסתכלים על הנאשמים בכל פרשיות הרצח, גניבה, שחיתות, אונס ומה לא? אז ההרגשה שלפחות 70% מהם דתיים, כי כיפה אצלם בבית המשפט זה כמעט כמו מדים בצבא. שמים כיפה פעם אחת על הראש, נו כדי שזה יהיה למהדרין מגדלים זקן והנה, "צדיק" מוכן.
חוץ מזה יש גם דבר נוסף, אנשים שנולדו בחברה דתית, התחנכו בבית הספר טוב, אבל מאז ועד היום לא מאמינים יותר בערכים הללו, או לא מספיק מאמינים כדי שהם ישפיעו על מעשיהם, ואנשים כאלה באמת יוצרים בעיה של תדמית משמעותית כאילו העולם הדתי הוא לא רק לא יותר טוב, אלא יותר גרוע מן העולם החילוני והאמת זה ממש לא כך, כי לא כל מי ששם כיפה על הראש הוא דתי, דרכו המוסרית אומרת מי הוא.
פשוט המעבר בארץ מחברה לחברה הוא ממש לא פשוט ובהשתייכות לכל מגזר יש גם טובות הנאה וגם מחיר שבן אדם משלם, וכל אחד שגדל והתחנך בציבור מסוים מרגיש את עצמו יותר נוח כחלק מאותו ציבור, הדבר כנראה לא תקין וצריך לשנותו, אבל אני לא תמים כדי לצאת למען זה לכיכרות ולהרים קול זעקה, כי זה מאבק עם טחנות רוח, אפשר לסגור לחרדים את כל האפשרויות להתחמק מעבודה, אבל אי אפשר לגרום למעסיקים לרצות להעסיק אותם, כי זה בדוק, סיכויו של בן אדם דתי למצוא עבודה הוא נמוך משמעותית מסיכויו של חילוני וככל שהוא דתי יותר- הוא בעיתי יותר, הלא כך? כמעסיק את מי תעדיף, בן אדם שמקובע בלוח הזמנים שלו ולא יוכל לעבוד בשבתות ובחגים מה שלא תעשה איתו, או בן אדם שאין לו עם זה שום בעיה? בן אדם שמבזבז מיום העבודה שלו בנוסף לזמן אוכל גם זמן לתפילת מנחה, או בן נאדם שלא עוסק בשטויות הללו במקום העבודה? כולנו יודעים כמה דלתות של רעיונות עבודה ננעלות בפני בני אדם הללו ושחלקם הניכר נידון להצטרף לנצח למבקרי לשכות העבודה כל עוד לא יורידו זקן, ולא יביעו מוכנות לעבוד אפילו ביום כיפור- תמורת שכר הגון כמובן וכל עוד לא יוכיחו את נאמנותם באכילת סטייק לא כשר, וגם אז ימשיכו לבחון אותם לפי המראה ויעדיפו יפים יותר דווקא.
נאום יפה אלה...
