"התלבטתי רבות אם להגיב על הכתבה של אמנון לוי;בסדרת הכתבות על השד העדתי התאכזבתי מאוד מהעתונאי .
הכתבה היתה חד צדדית ומגמתית וסילפה מאד את המצב האמיתי.
אין לעדות המזרח מונופול על הקיפוח וקשיי הקליטה,
לכל העולים שעלו בשנות החמישים היה קשה,
אבל לא כולם צעקו את מצוקתם בראש חוצות,
ולא כולם האשימו את המדינה במר גורלם.
אנחנו האשמנו רק את עצמנו בכשלונות שלנו ולא חשבנו לרגע לבוא
בטענות למדינה.
אם לא הצלחנו זו היתה בעיה שלנו, והתמודדנו איתה, לא צעקנו
ולא עשינו מזה רעש ותעמולה בלתי נגמרת.
ובוודאי שאת תיסכולינו לא העברנו באופן גורף לדורות הבאים,
ולא הנצחנו את נושא הקיפוח ולא חפרנו בו שוב ושוב.
בכלל, לחבוט באשכנזים לא נחשב למעשה משפיל או גזעני בעיני בני עדות המזרח,
או בעיני כלל הישראלים. במקרים כאלו פשוט עברו לסדר היום.
עובדה שאין כל התיחסות לביטויים שכאלה,
לא בעיתונות ולא ברדיו או בטלויזיה.
הנה כמה דוגמאות:
בשיר הפופולרי "פלאפל" יש משפט שאומר (לא ציטוט מדויק)
שאם אשכנזי יכין פלאפל יהיה לו טעם מוזר של געפילטע פיש.
ובשיר של החלונות הגבוהים "באנו למילואים" יש שורה שאומרת,
"נתנו לנו עוזי ואוכל ווז ווזי "(VUZ VUZI).
אנחנו, "האשכנזים", התייחסנו לשורה זו בשיר בהומור,
אבל תארו לכם מה היה קורה אם היו כותבים בשיר הנ"ל
"נתנו לנו חאקי ואוכל צ'חצ'חי"? היתה קמה מהומת עולם.
וכולם היו ממלאים טורים בעיתון וברדיו
על הפגיעה ברגשות בני עדות המזרח.
שנים קראו לנו ווז ווזים ואיש לא פצה פה,
והנה בדרן אחד השתמש במילה צ'חצ'חים וכל העולם עמד על רגליו,
ובגין עשה מזה הון פוליטי.
כולם הזדעקו איך פגעו בבני עדות המזרח.
ואף אחד לא הזדעק למילה המקבילה ווז ווזים".
אישית בילדותי זוכרני כי הביטוי "חבל שהיטלר לא גמר אתכם" היה ביטוי רגיל בניגוח האחר(האשכנזי)