עצוב,עצוב לעקוב מקרוב, אחרי פרשת רוזן ועצוב עוד יותר לקרוא את חבריו "המתפתלים". התנהלות התקשורת בפרשה זו, בהשוואה לפרשת קצב, הינה עוול בל יתואר. כאן נוהגים בו בכפפות של משי, כאילו הוא היה נשיא המדינה, ובנשיא נוהגים כאילו היה אחרון האזרחים. כל כך מגמתי וכל כך לא הוגן. מזל שרוזן הוא לא אוזן, שכן גם אז הכל היה שונה בתכלית השינוי, ללמדנו עד כמה פועמת האפלייה העדתית במחוזותנו. כל מה שנותר עתה, לצפות למפגש המסקרן, בין קצב לרוזן בין כותלי הכלא ולראות איך תתנהג התקשורת באותה עת, ודי לחכימא הרמיזא.....
