רציתי...

רציתי להיות לוחמת, לתת 3 שנים מעצמי למדינה ולא רק זאת נתתי מראש גם שנה לפני של מכינה כדי שאגיע מוכשרת ומוכנה לקראת הדבר הגדול שנקרא צבא.

אך התאכזבתי... אם זה מהמערכת הצבאית שאינה עומדת בערכיה שלה, ואם זו המכינה שאומרת אחד ומתכוונת לשני, מכל ארגון או גוף שנועד לקדם ולעזור לנו האנשים בעצם לא עושה כלום חוץ מלקדם אינטרסים של האיש שידו עליונה. כך שהאנשים הפשוטים הם הינם עוד כלי במשחק הזה שנקרא "חיים".

אז כמו בשיר של קרן פלס.. "אם אלה החיים, נחייה.." אז אני אומרת שלא! איך אפשרי לחיות ככה שכל הסובב אותך הוא בעצם שקר או חצאי אמת. שאתה סומך על מישהו שטוען כי הוא לטובתך, אבל בעצם תוקע לך סכין עמוק בכל איבר שיחפוץ בו ולאט מסובב אותה לפי רצונותיו.

אנחנו בעצם "בובות" במונופול של השולט, בעבודה, בצבא, בחיי החברה ואפילו במשפחה. כל דבר כיום פועל לפי אינטרסים. איך ניתן יהיה לשנות זאת?? אם אנחנו שותקים ולא מנסים לפרוץ את החומות שבנינו בכדי להתעלם, להפסיק לחיות בבועה שישתפר ולחכות למחר שלא ישנה אלא יחמיר..

 

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי, ראשי מתפוצץ ממחשבות להמשיך או להפסיק, איפה כן יהיה טוב!? אולי עדיף לסיים עם זה ודיי! פשוט לא להיות...

רציתי להיות לוחמת, לתת 3 שנים מעצמי למדינה ולא רק זאת נתתי מראש גם שנה לפני של מכינה כדי שאגיע מוכשרת ומוכנה לקראת הדבר הגדול שנקרא צבא.

אך התאכזבתי... אם זה מהמערכת הצבאית שאינה עומדת בערכיה שלה, ואם זו המכינה שאומרת אחד ומתכוונת לשני, מכל ארגון או גוף שנועד לקדם ולעזור לנו האנשים בעצם לא עושה כלום חוץ מלקדם אינטרסים של האיש שידו עליונה. כך שהאנשים הפשוטים הם הינם עוד כלי במשחק הזה שנקרא "חיים".

אז כמו בשיר של קרן פלס.. "אם אלה החיים, נחייה.." אז אני אומרת שלא! איך אפשרי לחיות ככה שכל הסובב אותך הוא בעצם שקר או חצאי אמת. שאתה סומך על מישהו שטוען כי הוא לטובתך, אבל בעצם תוקע לך סכין עמוק בכל איבר שיחפוץ בו ולאט מסובב אותה לפי רצונותיו.

אנחנו בעצם "בובות" במונופול של השולט, בעבודה, בצבא, בחיי החברה ואפילו במשפחה. כל דבר כיום פועל לפי אינטרסים. איך ניתן יהיה לשנות זאת?? אם אנחנו שותקים ולא מנסים לפרוץ את החומות שבנינו בכדי להתעלם, להפסיק לחיות בבועה שישתפר ולחכות למחר שלא ישנה אלא יחמיר..

 

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי, ראשי מתפוצץ ממחשבות להמשיך או להפסיק, איפה כן יהיה טוב!? אולי עדיף לסיים עם זה ודיי! פשוט לא להיות...

תתעודדי, יש תמיד מקום לתקווה שהמצב ישתפר. תתני לעצמך זמן, ותראי כי תרגישי אחרת בתקופה הקרובה. בחיים לפעמים יש ירידות ואכזבות, אבל המצב בדרך כלל משתפר, ולומדים להתמודד טוב יותר עם קשיים. את צעירה כל החיים לפניך, תרשי לעצמך את הזדמנות הנפלאה לחיות ולחוות לא רק כאב, אלא גם אושר שבהחלט יבוא. הטוב והאושר מחכים לך מעבר לפינה תני להם צ'אנס להיכנס לחייך.

תמשיכי לחיות בתקווה ושימחת חיים, שהעתיד הקרוב יראה וירגיש לך טוב יותר. אני בטוח בכך שחיים טובים יותר יגיעו אלייך, ותתמלאי שוב בשמחת חיים ושמחת יצירה.  

יש אינסוף טוב בחיים האלה . המוני אנשים ישרים וטובים....

ישנן תקופות בחיים שאנו בצמתים, לא יודעים את הכוון שרוצים/יכולים לבחור.

לפעמים/לרוב זה נראה כמו חומה שאינה עבירה, מכשול עצום שחור ומדכדך ליאוש .

מסתבר שזה משתנה, והחומות הללו לרוב מלאות בשערים פתוחים לרווחה, ומתהומות היאוש והאכזבה יש רק לאן לעלות....וזה נהדר.

גופים וארגונים מטבעם יש להם התנהלות מסויימת שלעיתים אינה מתאימה לאדם זה או אחר. צריך לחפש.....או ללכת בדרך עצמאית הנכונה לנו. 

בחיים אנחנו לא רק מובלים ע"י אחרים/ממסד/ארגון/אינטרסים.....כל אחד מעימנו צריך וחייב לקום ליזום ולשנות, להיות אחראי על מהלך חייו. לא הכל בידי אחרים.

לך כבחורה בתחילת דרכה, החיים צופנים המון הפתעות והמון אפשרויות, חלקן נהדרות וחלקן פחות. החיים הם מתנה גדולה, ממילא יפסקו בשלב מאוחר יותר, כדאי ומומלץ לשמוח בינתיים מדברים קטנים, מפריחה ועד שדות חיטה....אומנות,אנשים מחייכים.....משהו טעים....

ובינתיים לחשוב ברגוע על אלטרנטיבות שודאי ישנן באלפים.....מה שיגרום לשינוי ויבשר תקופות אחרות. 

יחד עם זאת במידה ואת חשה מצוקה "ראש מתפוצץ" ותחושות שאת מתארת שבעצם רובנו חווים מפעם לפעם...בעצמה שונה,

את מוזמנת להתקשר לער"ן - עזרה ראשונה נפשית,  שפועל  24 שעות ביממה, בו יושבים אנשים בדיוק כדי לסייע בימים טרופים כאלו.  טלפון 1201.

ואגב...המון עמותות פועלות בהתנדבות לעזור. מתוך "אינטרס"...לסייע ולהשפיע ולתת הזדמנות לחברה טובה יותר, ולפרט- לשנות את מצבו לטובה.

בהצלחה רבה. (בטח ובטח למי שהקדישה שנה למכינה עם כוונות נאצלות,מה שבעיני ראוי להערכה עצומה. כבוד !)

מנהל הפורום
10,000+

אני נפעמת מהכוח שלך לאסוף את עצמך ולכתוב כאן על תחושותייך

זה כל כך מעודד שלא ויתרת לעצמך על עצמך

אלברט איינשטיין אמר: "בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות"

אני סומכת עליך שלא ירחק היום בו תמצאי את ההזדמנות בזכותך!  להכיר גם אנשים טובים בהצלחה!

 

רציתי להיות לוחמת, לתת 3 שנים מעצמי למדינה ולא רק זאת נתתי מראש גם שנה לפני של מכינה כדי שאגיע מוכשרת ומוכנה לקראת הדבר הגדול שנקרא צבא.

אך התאכזבתי... אם זה מהמערכת הצבאית שאינה עומדת בערכיה שלה, ואם זו המכינה שאומרת אחד ומתכוונת לשני, מכל ארגון או גוף שנועד לקדם ולעזור לנו האנשים בעצם לא עושה כלום חוץ מלקדם אינטרסים של האיש שידו עליונה. כך שהאנשים הפשוטים הם הינם עוד כלי במשחק הזה שנקרא "חיים".

אז כמו בשיר של קרן פלס.. "אם אלה החיים, נחייה.." אז אני אומרת שלא! איך אפשרי לחיות ככה שכל הסובב אותך הוא בעצם שקר או חצאי אמת. שאתה סומך על מישהו שטוען כי הוא לטובתך, אבל בעצם תוקע לך סכין עמוק בכל איבר שיחפוץ בו ולאט מסובב אותה לפי רצונותיו.

אנחנו בעצם "בובות" במונופול של השולט, בעבודה, בצבא, בחיי החברה ואפילו במשפחה. כל דבר כיום פועל לפי אינטרסים. איך ניתן יהיה לשנות זאת?? אם אנחנו שותקים ולא מנסים לפרוץ את החומות שבנינו בכדי להתעלם, להפסיק לחיות בבועה שישתפר ולחכות למחר שלא ישנה אלא יחמיר..

 

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי, ראשי מתפוצץ ממחשבות להמשיך או להפסיק, איפה כן יהיה טוב!? אולי עדיף לסיים עם זה ודיי! פשוט לא להיות...

תתעודדי, יש תמיד מקום לתקווה שהמצב ישתפר. תתני לעצמך זמן, ותראי כי תרגישי אחרת בתקופה הקרובה. בחיים לפעמים יש ירידות ואכזבות, אבל המצב בדרך כלל משתפר, ולומדים להתמודד טוב יותר עם קשיים. את צעירה כל החיים לפניך, תרשי לעצמך את הזדמנות הנפלאה לחיות ולחוות לא רק כאב, אלא גם אושר שבהחלט יבוא. הטוב והאושר מחכים לך מעבר לפינה תני להם צ'אנס להיכנס לחייך.

תמשיכי לחיות בתקווה ושימחת חיים, שהעתיד הקרוב יראה וירגיש לך טוב יותר. אני בטוח בכך שחיים טובים יותר יגיעו אלייך, ותתמלאי שוב בשמחת חיים ושמחת יצירה.  

שאפו אליהו על התגובה emo_45.png

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

 

רחלי יקירה,

לא ניתן להתעלם מזעקתך... אני שומעת את הכאב וחוסר התקווה שבליבך בעקבות האכזבה האישית שלך מהחוויות שלך בצבא וגם את האכזבה וחוסר האונים שאת מרגישה לנוכח חצאי האמת שפזורים להם בחיים של כולנו... נשמע שאת כואבת גם עבורך וגם עבור העתיד של כולנו ואם אני מבינה נכון, נשמע שאת מיואשת מהמצב הזה שבו את מנסה למצוא את מקומך ולחיות את חייך ונתקלת בעוולות ובחוסר אנושיות עד כדי כך שאת שוקלת לסיים עם הכל.. לא להיות. וכך להפסיק את הכאב... אני רוצה להזמין אותך לצ'אט האנונימי שלנו בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). הצ'אט פעיל בשעות הערב בין תשע לחצות. נשמח להקשיב לך ולשמוע את סיפורך. אולי זה יעזור מעט להקל...

שלך,

מתנדבת סה"ר

רחלי, הייתי שמח לשמוע מה שלומך. הפוסט שלך כאן הדאיג רבים שהיו שמחים לעזור.

מנהל הפורום
10,000+

רחלי, הייתי שמח לשמוע מה שלומך. הפוסט שלך כאן הדאיג רבים שהיו שמחים לעזור.

מצטרף לבקשתך עודד ! עם המון תקוות חיוביות

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: ג'קו .
עבור לפורום:
אקטואליה ופוליטיקה
בחר
בחר