נו אז מה סמלי המדינה אשמים שהמדינה הזאת השתנתה?
אולי לא רק המדינה השתנתה, אלא אנחנו שינינו דעותינו לא רק עליה, אלא על החיים בכלל. היום רוב בני אדם בעולם ובמיוחד במערב נגועים בגלובליזציה, הפכו להיות אזרחי עולם, היום כבר לא מספיק לאכול משהו, היום כולם רוצים לאכול טעים וגם בריא, היום לא מספיק להתלבש איך זשהוא, היום כולם רוצים להלבש יפה.
מה לעשות, אינדיוידואליזם זה חלק מן העניין לא רק אצלינו, אלא בכל העולם. היום עשרות מדינות עובדתית התבטלו, אזרחיהן לא מתרגשים מהן, דגלים הופכים לסמרטוטים, גם הימנון לא מדבר, העניין כמו גאוה לאומית מתחלף במילה נרדפת שהיא גזענות, משמעת לאומית מתחלפת במילה נרדפת לה- פאשיזם.
הכל נמדד בכך מה אומרים אמצעי תקשורת היחידים האמינים שהם באנגלית ושמקורם מארצות הברית, אומרים שם ערפאת הוא פרטנר- אז הוא פרטנר, אומרים שם הגנה עצמית מפני האויב הערבי זה פשע מלחמה- אז זו היא פשע מלחמה ואם לא מזכירים כלל מה קודם לפעילות של צה"ל אז בהכרך מדובר בתוקפנות של איפריאליזם ישראלי כלפי האוכלוסיה הערבית התמימה.
איך הית מגיב אילו פתאום הינו חוזרים לימי הצנע של בן גוריון? לגבי זה שבני אדם היו הופכים להיות טובים יותר אני לא בטוח כלל, אבל לגבי זה שאז הית מקלל חזק הרבה יותר בכך אני אכן בטוח ואז גם בלתי אפשרי היה לשכנע אותך שזה כורך המציאות, בטח הית מדבר שהמלחמות חסרות השחר שבהן אשמים משיחיסטים כמוני הן האשמות בכך שרמת החיים התדרדרה.
דרך אגב אמרת לגבי כך שאז מישהו שמח לפגוש את העולים, מוזר דווקא, יכול להיות ששמחו לפגוש את העולים מעדות נכונות, כי משום מה כולנו שומעים אין ספור סיפורים על הגזענות כלפי כל מיני יהודים דווקא בימים ההם והיום, אני יכול להגיד לך שגזענות כמעט ולא קיימת, במיוחד בין הדור הצעיר. אמנם אף אחד לא שמח לפלישה המונית של כושים לכאן ואף אחד לא ישמח לשכן הערבי- ימות המשיח עוד רחוקים מלהגיע, אבל בעיקרון היום אפילו אתיופים סובלים מגזענות פחות מאשר מרוקאים ותימנים בימים העליזים ההם.
אני לא מאשים בכך ממשלות ישראל דווקא, הרי זה היגיוני, הרי חלק ניכר מתושבי הארץ אז הגיעו מארצות דוברות יידיש ואוכלות גפילטע פיש, חלקם לא הצטיינו ברמה שכלית מי יודע מה וחשבו שכל היהודים חייבים גם לדבר באותה שפה ומי שלא מדבר בה ונראה טיפה יותר כהה- אז הוא כנראה ערבי.
מה אני אגיד לך? אם נמאס לך מדגל כחול לבן- זה רק אומר עד כמה אתה ציוני. כי את הדגל לא עוזבים ולא מחליפים ויהודים ציוניים גם לא סובלים לידו שום דגל אחר חוץ מדגל כחול לבן. נכון היום ציונות לא באופנה, זה לא אנרכיזם מתובל באנטישמיות אסיסית, אלה הם הדברים הישנים, אבל נצחיים- הפגנות צעקניות של אספסוף אנרכיסטי עוברות והמדינה נשארת.
