לחברה חרדית ודתית יש מנגנון מסוים שאין לחברה חילונית, או כמעט אין.
המנגנון הזה- קהילה. כל בית הכנסת זאת קהילהנ שמאחדת עשרות ומאות משפחות ולעתים אף יותר, בני אדם הללו נפגשים כמעט מדי יום בתפילות בבית הכנסת, או לפחות פעם בשבוע וכעבור מספר חודשים כולם כבר מכירים את כולם. בעיקרון קהילה זה דבר נפלא ואנושי בעיני- ולהפך המצב שבו אצל חילונים כל אחד איך זשהו לעצמו ותכלס אין שום מסגרת כזאת זה בעיני המצב לא נורמלי, פעם היו קיבוצים כשכל חבריהם אכלו בחדר אוכל, פעם זה היה משהו דומה, היום אחרי שטלויזיה לעתים מחליפה לחברי קיבוץ שיחות נפש עם חבריהם- גם זה מת.
אז לקהילה היפה הזאת יש אופציה של אלימות, אם מישהו ממנה יחליט "בואו נעשה בלאגן", הם יעשו בלאגן ובלי משטרה זה לא יעבור. ואם מישהו יפיץ את הקריאה לעשות בלעגן בין כעשרה בתי הכנסת ממוצעים בירושלים זה יכול ליצור הרגשה כאילו כל העיר בוערת.
זה לא פשע מאורגן, כי כנופיה לרוב זה קן נחשים שבו כולם שונאים את כולם, בקהילות חרדיות ובמיוחד דתיות זה ממש לא כך וגם אילו לרחוב היו יוצאים כמאה שכירי חרב של אלפרון, או אברג'יל, נראה לי שהעיר היתה חיש מהר מתמלאת בגופות, כאן התוצאות הן לרוב לא כה קטלניות, לכן לא להגזים, אבל אכן מדובר בהפרות סדר ומשטרה לרוב מתמודדת איתן בהצלחה מסוימת.
הפתרון היחיד לבטל את כל המנגנון הזה זה לאסור על הדתיים להתיחד לצורך תפילה, תלמוד תורה ולכל יתר הצרכים, אבל באף מדינה אנטישמית ככל שלא תהיה הדבר לא נעשה, חוץ אולי מגרמניה נאצית, או אימפריה הרומית בימי אדריאנוס וגם בארץ הדבר לא יעשה.
אם תבדוק בציציות של אותם חסידיות, תבין למה "אהבו" אותנו בעולם
מישהו אמר "היה יהודי בביתך וגוי בחוץ" והוא ידע למה והיה חכם, מזל שבג"צ מנע הפרדה גם בתחבורה ציבורית, אחרת המרחק מטהרן לי"ם היה קצר מאוד
סבי היה יהודי דתי מאוד, אבל מעולם לא אמר וכפה על משפחתו דבר, אפשר גם יהדות אחרת בטוב ובנועם, כך כמדומני אומרת התורה
להנות היום מה שתפסידו למחר