מועצת xxx מחבלת באינטרס הישראלי העיקרי.

מניעת כינונה של מדינה דו-לאומית היא האינטרס החיוני ביותר של ישראל בזמננו. מדינה כזו תקום אם תוך פרק זמן לא ארוך לא תקום מדינה פלשתינית ליד מדינת ישראל. מי שרוצה הסבר מושכל בנושא יקרא היום, בידיעות אחרונות את כתבתו של סבר פלוצקר. הימין השפוי כבר הפנים את האמת הזו, כל כמה שהיא לא נוחה עבורו. רק ימין קיצוני בהנהגת מועצת פשע עדיין דבק באיוולת הזו, מחבל בכל סיכוי לאפשר הקמתה של מדינה פלשתינית ליד ישראל.

נו חכם ובוא תסביר לי מה תעשה עם ערביי ישראל "הנאמנים"? את אולי מצע טרנספר חלילה? כמ מרצונם הם לא יעזבו את המדינה...

יכול להיות שאצלך מתחבא כהנא מתחת לשערות?

XXX

אתה טועה-יש פתרון נוסף: 1.כמו שגדנסק וורצלב(ברסלאו ולייפציג) הפכו לערים פולניות. 2.כמו שרמת הגולן נותרה ללא פלחים סוריים.

אילו העניין היה מסתכם רק בהקמת מדינה ערבית שקטה שקיימת לידינו.

בוא תודה בכך שהמדינה הזאת אם תקום תהיה בעלת כיוון לא הכי ציוני ופניה יהיו לא ממש לשלום, בתוך המדינה הזאת כוח רב יהיה בקבוצות הקיצוניות שימשיכו לתבוע את חזרת הפליטים לבתיהם ומלחמה עד שיפו וחיפה לא יפלו לידיהם. חוץ מזה בוא לא נזלזל בחמס- הרי הוא ולא פת"ח האירגון שקיבל רוב התמיכה הערבית בבחירות האחרונות, מדינת ישראל לא תוכל לנצח להתערב בנעשה במדינה הסמוכה ולהחזיק את פתח על כידוני חייליה, ואי פעם חמס יקח את השלטון גם ביהודה ושומרון. והמרחק בין תל אביב לקו הירוק הוא רק חמש עשרה קילומטרים, לא הרבה יותר מאשר מרחק בין אשקלון שמדי פעם סופגת ובין רצועת עזה. בסופו של דבר תווצר מציאות בלתי נסבלת בטחונית וצה"ל שוב יכנס ליהודה ושומרון והמצב ישוב לקדמותו במידה מרובה. ואם תוסיף לזה את המתח הרב בינינו לבין ערביי ישראל, אז תגלה ששום דבר טוב מהקמת המדינה השניה לנו לא יצמח, וכאן יש רק שני דרכים- או ויתור סופי על קיומינו כאן, או בסופו של דבר לשבור כלים ולהשתמש בכל האמצעים כשרים או לא כשרים להבסת האויב הערבי מחוץ ומבפנים, ולשכוח על הדמוקרטיה- בקיצור, או דמוקרטיה, או ציונות- גם זה וגם זה כנראה לא ילך, ואנחנו רק נסבול ונספוג המון, ותאמין לי לא רק מאחזים, אלא גם ישובים גדולים ולכאורה מבוססים כגון אריאל ומעלה אדומים זה כסף קטן בהשואה עם כל הפרויקט הציוני שבלי שום קשר מכך האם ניסוג מיהודה ושומרון, או לא: יצטרך להלחם על זכותו להתקיים. ואני יודע שהמלחמה עם האויב המר ביותר שיושב לא בדמשק ולא בטהרן, אלא בג'נין, בעזה ובאום אל פחם- הרבה יותר קל כשאנחנו יושבים בתוכו, לוחצים עליו ומונעים ממנו להתארגן.

XXX

אתה טועה-יש פתרון נוסף: 1.כמו שגדנסק וורצלב(ברסלאו ולייפציג) הפכו לערים פולניות. 2.כמו שרמת הגולן נותרה ללא פלחים סוריים.

למזלנו, היום גם רוב הימניים שפויים.

מועצת xxx מחבלת באינטרס הישראלי העיקרי.

מניעת כינונה של מדינה דו-לאומית היא האינטרס החיוני ביותר של ישראל בזמננו. מדינה כזו תקום אם תוך פרק זמן לא ארוך לא תקום מדינה פלשתינית ליד מדינת ישראל. מי שרוצה הסבר מושכל בנושא יקרא היום, בידיעות אחרונות את כתבתו של סבר פלוצקר. הימין השפוי כבר הפנים את האמת הזו, כל כמה שהיא לא נוחה עבורו. רק ימין קיצוני בהנהגת מועצת פשע עדיין דבק באיוולת הזו, מחבל בכל סיכוי לאפשר הקמתה של מדינה פלשתינית ליד ישראל.

דווקא תחליף די מתאים ל"מועצת פשע" XXX.

הפשעים שלהם גלויים כמו ישבני הבנות בהצגה במועדון XXX.

אילו העניין היה מסתכם רק בהקמת מדינה ערבית שקטה שקיימת לידינו.

בוא תודה בכך שהמדינה הזאת אם תקום תהיה בעלת כיוון לא הכי ציוני ופניה יהיו לא ממש לשלום, בתוך המדינה הזאת כוח רב יהיה בקבוצות הקיצוניות שימשיכו לתבוע את חזרת הפליטים לבתיהם ומלחמה עד שיפו וחיפה לא יפלו לידיהם. חוץ מזה בוא לא נזלזל בחמס- הרי הוא ולא פת"ח האירגון שקיבל רוב התמיכה הערבית בבחירות האחרונות, מדינת ישראל לא תוכל לנצח להתערב בנעשה במדינה הסמוכה ולהחזיק את פתח על כידוני חייליה, ואי פעם חמס יקח את השלטון גם ביהודה ושומרון. והמרחק בין תל אביב לקו הירוק הוא רק חמש עשרה קילומטרים, לא הרבה יותר מאשר מרחק בין אשקלון שמדי פעם סופגת ובין רצועת עזה. בסופו של דבר תווצר מציאות בלתי נסבלת בטחונית וצה"ל שוב יכנס ליהודה ושומרון והמצב ישוב לקדמותו במידה מרובה. ואם תוסיף לזה את המתח הרב בינינו לבין ערביי ישראל, אז תגלה ששום דבר טוב מהקמת המדינה השניה לנו לא יצמח, וכאן יש רק שני דרכים- או ויתור סופי על קיומינו כאן, או בסופו של דבר לשבור כלים ולהשתמש בכל האמצעים כשרים או לא כשרים להבסת האויב הערבי מחוץ ומבפנים, ולשכוח על הדמוקרטיה- בקיצור, או דמוקרטיה, או ציונות- גם זה וגם זה כנראה לא ילך, ואנחנו רק נסבול ונספוג המון, ותאמין לי לא רק מאחזים, אלא גם ישובים גדולים ולכאורה מבוססים כגון אריאל ומעלה אדומים זה כסף קטן בהשואה עם כל הפרויקט הציוני שבלי שום קשר מכך האם ניסוג מיהודה ושומרון, או לא: יצטרך להלחם על זכותו להתקיים. ואני יודע שהמלחמה עם האויב המר ביותר שיושב לא בדמשק ולא בטהרן, אלא בג'נין, בעזה ובאום אל פחם- הרבה יותר קל כשאנחנו יושבים בתוכו, לוחצים עליו ומונעים ממנו להתארגן.

הוא חכם ממך. הוא לא יילחם. יחכה להיות רוב.

אם לא תעניק לו תנאים אמושיים, הוא ילחם, מה שעושה החמאס מעזה. אם תעניק לו תנאים טובים, ללא חופש, הוא יחכה עד היותו רוב. סופך יהיה כמו סופה של דרום אפריקה הלבנה.

אז זה מה שאמרתי.

אם לא ניתן להם חופש, מה זה חופש? חופש מיהודים גם בנגב ובגליל? חופש להניף דגלי חיזבאללה ולהזדהות עם אל קעידה? חופש למכור חלקי חילוף ממכוניות גנובות במשולש? חופש להרחיב את הכפרים בלי לשאול אותנו? ואם לא אז אינתיפדה מלחמה? הדרך שלי- על מלחמה לצאת למלחמה- תל אביב כנגד יפו, ראש העין כנגד כפר קאסם, להלחם על שמירת החוק כפי שנקבע על ידי כנסת ישראלן במדינה יהודית כדי להשאירה לנצח ככזאת, לפחות בתוך הקו הירוק. ושינסה מישהו לא לכבד את הדגל וההימנון שלנו כפי שנקבעו- ושכל ערבי ידע שכאן מדינה יהודית! אם כי חכה, לא רחוק היום שבו העולם יתקומם נגד זוהמה איסלמיסטית שמרגישה את עצמה כחופשית לפעול בכל מקום- העולם צריך לקבל קצת שכל כדי ליצור קואליציה של מדינות סובלות מאיסלם, ואז ישראל עד כמה שהיא תהיה פחות מתחשבת בערבים תהפוך לחלק אינטגרלי מאותה קואליציה.

למזלנו, היום גם רוב הימניים שפויים.


למזלנו ניצחנו

למזלנו ניצחנו את התוקפן ועליו לשאת במחיר- יש פלסטין מעבר לנהר ויש הגירה לעירק ולאפגניסטן
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: עודד מ.
עבור לפורום:
אקטואליה ופוליטיקה
בחר
בחר