בלי פניקה מיותרת ידידי.
הכיוון נדמה לי הוא הפוך לגמרי מאשר אתה חולם. הכיוון הוא לכך שאף אחד לא מנסה להציל את הפרויקט הציוני, וכל הדיבורים על שלום עם ערבים זה כמובן שטויות. אנחנו מתדרדרים במדרון חלקלק של הויתורים וערבים רק מרויחים. בימי רבין ופרס היה מדובר על עזה ויריחו תחילה, ואם חס וחלילה ערבים יוצאים למלחמה- אוי להם!ערפאת מיד חוזר לטוניס וכל שוטרים ימוקמו בקבר אחים אחד גדול, אך לא, נתנינו ברגע של מרד לא עשה כלום, ערפאת לא חזר לטוניס וחבל.
עוד אהוד ברק לא רצה לפנות ישובים כמו שילה ועלי, ישובים שהיום נמצאים מחוץ לגדר ההפרדה ולכן אולמרט מוכן לתת אותם מתנת חינם לערבים.
אילו רבין העיז להרים יד על ירושלים, אני מבטיח לך שרוצחו היה לא יגאל עמיר, אלא מישהו מחברי מפלגת העבודה- ישר במקום, והיום רק נתניהו עדיין מנסה לעשות רושם שירושלים יקרה ללבו.
לעם שלנו אין יותר קוים אדומים- ואני מוכן היום להגיד לך חד משמעית- העם שלא מוכן להתגייס לצה"ל בהמוניו כדי לדרוס בטנקים ולפוצץ ממטוסים את כל המחבלים והרוצחים ותומכיהם, ולבעוט בכל מי שמעיז לתלות דגל חיזבאללה בין ירדן לים- העם הזה בטוח לא יהיה מוכן לעמוד בפרץ מול הפצצה הגרעינית האירנית, אם היא חס וחלילה תכוון בין השאר גם נגדינו- זה יוליד גל של פניקה בצמרת המדינית, ותוכניות כניעה מהירות שבתוכן המקום המרכזי כמובן יתפוס פינוי של עיקר הכסף של עשירי ישראל והברחת המוחות שיש להם ביקוש כל שהוא במערב.
ולגבי העליה הרוסית- רק מטומטם חשב שכל מיליון רוסים באים ארצה להלחם למען עם ישראל, מישהו באמת נלחם, ומגיע לו כל הכבוד, מישהו לא יוצא מגדרו ומסתפק להיות ג'ובניק בצבא, ומישהו בכלל משתמט- כמו ישראלים בעצם- אם מי שנולד כאן ארץ ישראל לא כבשה את לבו, אז מה הפלא שהאדם שראה ערים יפות פי אלף מתל אביב ושדות גדולים פי מיליון משדותיה של ארץ ישראל, והרים גבוהים פי כמה מחרמון לא ממש יתפעל מן הארץ החדשה. הציונות לא מתחילה ולא נפסקת בגלל העליה כמו רוסית שבחלקה ממש לא ציונית, וגם לא תמיד יהודית.
ולגבי שלום עם ערבים- טיבו של האזור הזה הוא כזה ששלום עושים כאן עם המדינות החזקות והמבוססות, ואם יש דרך לא יקרה מדי ולא מסוכנת מדי למחוק מדינה מסוימת- אז היא שוה פחות מקליפת בננה. כל עוד מדינת ישראל תהיה חזקה ובראשה יעמוד עם בעל כלי משחית ההרסניים ביותר, שיודע להיות מתוחכם כדי ללכת כמה צעדים לפני כולם ומטורף כשמרגיש מאוים- אז ברור שלהלחם עם מדינה כזאת זה לא משתלם- עדיף לשבת בשקט. אבל ברגע כשהמדינה מתחילה להתערער, צעיריה לא מוכנים יותר לא רק למות, אלא אפילו להסתכן למען ארצם, מדינה שמאבדת את הצפון ומוכנה לחלק את בירתה וילדיה לא ממש יודעים למה מקומם בתל אביב העפורה והחמה ולא בניו יורק הממוזגת ונוצצת- אז המדינה הזאת מרתיעה פחות, ולכן בהחלט מלחמה זה דבר די סביר היום, וככל שנהיה חלשים יותר כך סבירות של המלחמה תגדל.
כי ערבים רוצים את כל ארץ ישראל ואם אנחנו וילדינו לא יהיו מוכנים להלחם למענה- אז ערבים בהחלט יקחו הכל, למה להשאיר משהו ליהודים כשאפשר לקחת הכל? כך אומר ההיגיון הפשוט.
אם כי לא הכל כה קודר- עיקר כוחו של העולם הערבי זה הנפט שלו- ובעוד איזה שהוא זמן הוא עתיד להגמר ולהחזיר את רוב הערבים לגמל ולחמור ואוכלוסיה הערבית תתחיל להצטמק במהירות, אולי לא בארץ, אבל בארצות ערב שהיום עשירות בהחלט כן. חוץ מזה- עיקר גידול האוכלוסיה היהודית בארץ זאת הילודה, אולי די נמוכה בהשואה עם ילודה ערבית, אבל גבוהה בהרבה מזאת שקיימתבכל מדינות אירופה, ובעיקרון בתוך חברה יהודית דתית הילודה דומה לזאת שיש אצל ערבים, לכן דתיים מול ערבים ישמרו על מאזן מסוים עוד זמן רב. וחוץ מזה מי אמר שהרוב הפרימיטיבסי והמטומטם הוא הכוח המוביל שידע לקחת את השלטון אולי מן המיעוט המתורבת? זה לא תמיד נכון ובכוחו של מיעוט תמיד להתנגד לכך, אולי בדרכים לא דמוקרטיות, אבל כשמדובר על שמירת צביון המדינה רוב מדינות העולם מוכנות לדרוך קצת על הדמוקרטיה כשצריך.
