בהפסקת אש גלום סיכוי לשביתת נשק והסדר
אך אם חלילה היא תנוצל לפיגועים היא תתבטל מייד. בהפסקת אש יינתן צ'אנס לכוחות הבטחון של הרשות לפעול נגד פצצות מתקתקות וכלל לא בטוח שלא יהיו ראויים לו. צריך לנסות.
"שערוריה"!!!! קודם הפסקת אש ואח"כ סיכוי להסדר??? ברוך רופא חולים.
סוף כל סוף אתה מבין שאין טעם מו"ם ו/או בהסכמים במציאות של שפיכות דמים!!!
מדובר בשיפור ניכר, מקווה שתמליץ לרבים לעבור את הטיפול שאותו עברת, הטיפול שגמל אותך מהתמכרותך לטיפה המרה של התבוסתנות.
כל הכבוד!!!!!!! ברוך רופא חולים.
היום, כאשר אתה יודע שלמען יהיה סיכוי להסדר, נדרש קודם סטטוס של אי שפיכות דמים, כל שאנו כשוחרי שלום צריכים לעסוק בו זה: "הפסקת שפיכות הדמים"! כי בלי זה, לא ניתן להתקדם.
איך משיגים את "אי שפיכות הדמים" הזאת?
ברור שהמצב הטוב ביותר היה לו אויבנו היו משתנים מעצמם האופן מהותי, לדוגמא התהליך שעברה מצריים בין 1973 ל 1977.
אבל אם אין סימנים שאותו התהליך יכול להתקיים אצל אויבנו הפלשתינים ובנתיים אנו ממשיכים לספור את מיתינו, האם עלינו להשאר בחיבוק ידיים בסטטוס הזה בציפיה ליום שכנראה לא יגיע?
התשובה היא: לא! עלינו לעשות, לעשות למען הפסקת שפיכות הדמים, גם אם האמצעי הוא שפיכות דמים מינימלית זמנית.
היום אנו מבינים את הטעות שנתבצעה באוסלו!
היינו צריכים להכריע את הפלשתינים גם במחיר דמים מסויים, היום לבטח היינו בסטטוס של שלום באפס שפיכות דמים!!!
במקום זה, במסגרת מימוש אידיאולוגיית התבוסתנות בחרנו לעשות הסכם תוך סטטוס של שפיכות דמים והתוצאה היא שפיכות דמים גדולה יותר, ללא סטטוס של שלום.
"צריך לנסות":
אם ב"צריך לנסות" עסקינן, מכאן שהגיע הזמן שה"ניסוי" הזה לא יהיה על חשבון סיכון האוכלוסיה שלנו!!!
מספיק התכנו לשווא ללא תוצאות, צריך לנסות משהו אחר.
אין יותר טבעי ש"הניסון האחר" יהיה בדיוק את אותה ההתנהלות שבה נהגו בעברן המדינות החיות היום בסטטוס של שלום!!! לא?
"צריך לנסות" משהו שכבר הצליח!!!!! הפוך מדרך התבוסתנות.
1. הכרעה והכנעה
2. מימוש הסכם כניעה ונירמול תוך אפס פשיכות דמים
3. לאחר פיחות בחשדנות וגידול בפתיחות, החלת מו"ם
4. הסכם ומימוש הסכם
5. סטטוס של שלום אמיתי לדורות.
טוב שלום ללא הסכם שלום, מאשר הסכם שלום ללא שלום.