בוקר טוב לחבריי הפורום

אני מבינה, שרוב חבריי הפורום, משתתפים כאן באופן קבוע. אני מקווה, שאני יכולה לקחת בזה חלק למרות שאינני יודעת, אם אצליח לנסח את השא' שלי כראוי. בעלי ואנוכי נשואים 17 שנה. יש לנו שניי ילדים. הבכור, בן 15. הקטנה, בת 11. לפניי שנתיים, בעלי אמר, "זה לא כמו לפניי 15 שנה". ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי, שאני מרגישה זאת היטב, שזה גם ככה כואב. הוא הפסיק. לפניי שנה, בעלי חזר ואמר, "זה לא כמו לפניי 16 שנה". שוב ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי,שאני מרגישה זאת היטב, שזה גם ככה כואב. הוא הפסיק. ואכן, חיי המיניות שלנו יורדת, יותר ויותר. המצב החדש אליו נקלעתי, מעורר מתיחות יותר אצלי, מאשר אצלו. לא ניראה לי, שהוא מבין את הסיבה לכך או, עושה את עצמו כלא מבין ? ! הוא ניחן בהשכלה גובהה. הוא רחב-אופקים. בעלי טוען ; שיש לו רגש כלפיי, אך, היצר פחת. האם הגיוני הדבר ? ? ? האם היצר לא בא אצל הגבר עם הרגש ? ? ? וכוונה כמובן ; במסגרת חיי הנישואין. איננו דוגלים בבגידה. מעולם לא בגדתי, ועד כמה שידוע לי, גם הוא מעולם לא בגד. כשאני מנסה לשוחח איתו על הנושא, הוא נאטם בפניי או, טוען את הטענה שכבר סיפרתי ; שיש לו רגש, אך, היצר פוחת. לא אחת ישאל ; אם אני סוטה ? ? ? נו, באמת ! ! ! האם זה לא מקובל בקרב אנשים נשואים ? ? ? לא נולדתי להיות נזירה ! ! ! האם אני צריכה לפזול לכיוונים אחרים ? ? ? אין סיכויי, שהוא יסכים לטפל בזה אצל גורמים חיצוניים, בגלל שהוא ביישן, שקט, סגור. כמו שהוא נאטם בפניי, כך, יהיה אצל גורמים אחרים. בינתיים, אני אוכלת את עצמי, מבפנים. אני עוד צעירה וכל החיים עוד לפניי. הוא גדול ממני ב-6 שנים. נשאלת השא' ; מה יהיה בהמשך ? ? ? האם הדבר יוכל לחזור לקדמותו (בלי טיפול אצל גורם חיצוני), או, ידרדר ? ? ? עד כמה שידוע לי, יש גברים שהיצר המיני שלהם פוחת בחיי הנישואין, והדבר גורם אף לפירוק משפחות. האם עלי להמשיך להעמיד פנים בעיניי כל, שהכל בסדר, טוב, ויפה, למרות, שהמצב הנוכחי, כלל לא מראה זאת ? ? ? אודה לכל תגובה מישום, שאני ממש אובדת עיצות, מדוכאת רוב הזמן, וממש ממש, לא יודעת, כמה עוד אוכל להחזיק מעמד.

היי נעמי...

. שמחה לראותך שוב כאן, ומקווה שתצטרפי אלינו, ותהיי עימנו יותר ויותר, כן, כולם מקסימים כאן. ולשאלתך, שהינה כל כך מורכבת, לא הספקתי להתייחס, כיוון שאני במרוץ נגד הזמן הבוקר, מפנה אותך למשהו שכתבתי והבאתי כאן לא מזמן, ומקווה שיתר החברים כאן יענו לך כל אחד/ת מנקודת מבטו, ודעתו. ובינתיים, חיבוק ענקקקקק. .

תודה מכל הלב יעלי

כן, אני יודעת שהשא' מורכבת, מדכאת. אוליי, היה פחות מסובך, אם לא היו ילדים. אשמח, אודה, לכל תגובה, דיעה, באשר היא. זקוקה לכל תגובה, דיעה, באשר היא מכולם.

בוקר טוב לחבריי הפורום

אני מבינה, שרוב חבריי הפורום, משתתפים כאן באופן קבוע. אני מקווה, שאני יכולה לקחת בזה חלק למרות שאינני יודעת, אם אצליח לנסח את השא' שלי כראוי. בעלי ואנוכי נשואים 17 שנה. יש לנו שניי ילדים. הבכור, בן 15. הקטנה, בת 11. לפניי שנתיים, בעלי אמר, "זה לא כמו לפניי 15 שנה". ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי, שאני מרגישה זאת היטב, שזה גם ככה כואב. הוא הפסיק. לפניי שנה, בעלי חזר ואמר, "זה לא כמו לפניי 16 שנה". שוב ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי,שאני מרגישה זאת היטב, שזה גם ככה כואב. הוא הפסיק. ואכן, חיי המיניות שלנו יורדת, יותר ויותר. המצב החדש אליו נקלעתי, מעורר מתיחות יותר אצלי, מאשר אצלו. לא ניראה לי, שהוא מבין את הסיבה לכך או, עושה את עצמו כלא מבין ? ! הוא ניחן בהשכלה גובהה. הוא רחב-אופקים. בעלי טוען ; שיש לו רגש כלפיי, אך, היצר פחת. האם הגיוני הדבר ? ? ? האם היצר לא בא אצל הגבר עם הרגש ? ? ? וכוונה כמובן ; במסגרת חיי הנישואין. איננו דוגלים בבגידה. מעולם לא בגדתי, ועד כמה שידוע לי, גם הוא מעולם לא בגד. כשאני מנסה לשוחח איתו על הנושא, הוא נאטם בפניי או, טוען את הטענה שכבר סיפרתי ; שיש לו רגש, אך, היצר פוחת. לא אחת ישאל ; אם אני סוטה ? ? ? נו, באמת ! ! ! האם זה לא מקובל בקרב אנשים נשואים ? ? ? לא נולדתי להיות נזירה ! ! ! האם אני צריכה לפזול לכיוונים אחרים ? ? ? אין סיכויי, שהוא יסכים לטפל בזה אצל גורמים חיצוניים, בגלל שהוא ביישן, שקט, סגור. כמו שהוא נאטם בפניי, כך, יהיה אצל גורמים אחרים. בינתיים, אני אוכלת את עצמי, מבפנים. אני עוד צעירה וכל החיים עוד לפניי. הוא גדול ממני ב-6 שנים. נשאלת השא' ; מה יהיה בהמשך ? ? ? האם הדבר יוכל לחזור לקדמותו (בלי טיפול אצל גורם חיצוני), או, ידרדר ? ? ? עד כמה שידוע לי, יש גברים שהיצר המיני שלהם פוחת בחיי הנישואין, והדבר גורם אף לפירוק משפחות. האם עלי להמשיך להעמיד פנים בעיניי כל, שהכל בסדר, טוב, ויפה, למרות, שהמצב הנוכחי, כלל לא מראה זאת ? ? ? אודה לכל תגובה מישום, שאני ממש אובדת עיצות, מדוכאת רוב הזמן, וממש ממש, לא יודעת, כמה עוד אוכל להחזיק מעמד.

היי נעמי......

אתחיל במס' אבהרות א. את לא סוטה - את נורמלית. ב. אף אחד לא מצפה ו/או יצפה שתהפכי לנזירה. ג. ע"י בגידה לא פותרים בעיה בין בני זוג. ולענין עצמו,...הרגש עליו מדבר בעלך, מן הסתם הוא מדבר על הרגל,חברות,איכפתיות..כל הדברים שנוצרים מאיליהם כשחיים שנים יחדיו..יתכן שחלה ירידה בחשק המיני שלו ו/או במשיכה שלו כלפייך יתכן שזה נובע אך ורק משיגרה (גם כשהיא טובה) שנמאסה.. לא ציינת כמובן מה את מרגישה בענין,ולא מה הוא. לדעתי האישית, יש לך שלוש אפשרויות א. לרדת מהלחץ בענין, אולי הדיבורים על זה מלחיצים אותו יותר....תניחי לזה זמן מה, תנסי את האדישה ותראי,אולי זה יתן תוצאות הפוכות. ב. והכי חשוב..רוצה/לא רוצה..אם איכפת לו ממך ומחיי הזוגיות שלכם...כן ללכת לייעוץ מקצועי ושם הוא ישתוק פעם וידבר פעם שניה,תהיי בטוחה ג. ואפשרות ב' היא חלק מזה את חייבת להושיב אותו מולך, לבד, ביום רגוע של שניכם...ולדבר....תשפכי את כל מה שאת מרגישה שהחיים לפנייך ו...כל מה שכתבת לנו.... הוא יאלץ לתת לך תשובות - מה הוא "באמת" רוצה לעשות עם המשך החיים שלכם לגווע ביחד...או לפרוח ביחד....או לחוד. בהצלחה בכל מקרה,בכל החלטה שתקבלי, או צעד שתעשי.

נעמי.......

מצטרפת לדבריה של לולי: את בודאי לא סוטה, את בודאי סובלת מהמצב, ממש אין צורך בנזירות, פתרון לחיי נישואים אינו בבגידה, אז מה כן? לדעתי, יעוץ. את אומרת שהוא לא יבוא - א. תנסי ללחוץ ב. לא ילך, תלכי לבד. כן, כן, לבד!!! ראיתי שזה עוזר ראשית למתיעץ השומע עוד דרכים של קשר בין אנשים. ושנית ,למערכת הזוגית הכללית, ולכל הקשרים - גם עם הילדים, במשפחה. בדרך כלל אחרי זמן הבעל רואה וחש מה יעוץ נותן, ומצטרף. ואפילו אם לא, השנוי בך משפיע עליו. יעוץ משפחתי יש בעיריות , קופ"ח, ארגוני נשים. מציעה לך ללכת,וככל שמוקדם - עדיף לך.

נעמי!!!!!!מומו

בדקתי בעיון את מכתבך. א.לא לדבר זה הדבר הגרוה ביותר .ב. מנסיוני זה מביא בסופו של דבר =לבגידה. ג.שבו ראוש ברואש ותלבנו את הכל --זה עוזר!! ד. יעוץ לא מזיק. אם לאחר --כל השיחות-- זה לא יעזור ,חפסי פיטרון ......... מומו

היי נעמי......

אתחיל במס' אבהרות א. את לא סוטה - את נורמלית. ב. אף אחד לא מצפה ו/או יצפה שתהפכי לנזירה. ג. ע"י בגידה לא פותרים בעיה בין בני זוג. ולענין עצמו,...הרגש עליו מדבר בעלך, מן הסתם הוא מדבר על הרגל,חברות,איכפתיות..כל הדברים שנוצרים מאיליהם כשחיים שנים יחדיו..יתכן שחלה ירידה בחשק המיני שלו ו/או במשיכה שלו כלפייך יתכן שזה נובע אך ורק משיגרה (גם כשהיא טובה) שנמאסה.. לא ציינת כמובן מה את מרגישה בענין,ולא מה הוא. לדעתי האישית, יש לך שלוש אפשרויות א. לרדת מהלחץ בענין, אולי הדיבורים על זה מלחיצים אותו יותר....תניחי לזה זמן מה, תנסי את האדישה ותראי,אולי זה יתן תוצאות הפוכות. ב. והכי חשוב..רוצה/לא רוצה..אם איכפת לו ממך ומחיי הזוגיות שלכם...כן ללכת לייעוץ מקצועי ושם הוא ישתוק פעם וידבר פעם שניה,תהיי בטוחה ג. ואפשרות ב' היא חלק מזה את חייבת להושיב אותו מולך, לבד, ביום רגוע של שניכם...ולדבר....תשפכי את כל מה שאת מרגישה שהחיים לפנייך ו...כל מה שכתבת לנו.... הוא יאלץ לתת לך תשובות - מה הוא "באמת" רוצה לעשות עם המשך החיים שלכם לגווע ביחד...או לפרוח ביחד....או לחוד. בהצלחה בכל מקרה,בכל החלטה שתקבלי, או צעד שתעשי.

המון תודות על התגובות של כולם

מה אני מרגישה ? ? ? תסכול ושוב תסכול ושוב תסכול. לא ידעתי אהבת הורים מהי. וזה הגורל שלי עכשיו. אם הוא היה יודע, שאני מעלה כאן את העניין, בטח הייתי נידונה לתלייה. אבל, מובן מאליו, שייעוץ מקצועי זה שונה. העניין הוא ; שהוא כזה סגור, שקט, ביישן. אף יותר ממני (אם כי, במקרה הזה, זה לא ניראה כך). וחוץ מאשר לטעון את טענותיו, הטחותיו הפוגעות, הוא לא מוכן יותר להיפתח. ולא נראה ; שסבלי בכלל מפריע לו, העובדה לכך, היא הטחותיו הפוגעות. ועצם זה, שזה לא מפריע לו, זה הגרוע מכל. האם אני צודקת, או, שאני סתם מפריזה ? ? ? על כל פנים, התגובות הללו, עוזרות להתגבר על המועקה אפילו במועט ! ! !

בוקר טוב לחבריי הפורום

אני מבינה, שרוב חבריי הפורום, משתתפים כאן באופן קבוע. אני מקווה, שאני יכולה לקחת בזה חלק למרות שאינני יודעת, אם אצליח לנסח את השא' שלי כראוי. בעלי ואנוכי נשואים 17 שנה. יש לנו שניי ילדים. הבכור, בן 15. הקטנה, בת 11. לפניי שנתיים, בעלי אמר, "זה לא כמו לפניי 15 שנה". ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי, שאני מרגישה זאת היטב, שזה גם ככה כואב. הוא הפסיק. לפניי שנה, בעלי חזר ואמר, "זה לא כמו לפניי 16 שנה". שוב ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי,שאני מרגישה זאת היטב, שזה גם ככה כואב. הוא הפסיק. ואכן, חיי המיניות שלנו יורדת, יותר ויותר. המצב החדש אליו נקלעתי, מעורר מתיחות יותר אצלי, מאשר אצלו. לא ניראה לי, שהוא מבין את הסיבה לכך או, עושה את עצמו כלא מבין ? ! הוא ניחן בהשכלה גובהה. הוא רחב-אופקים. בעלי טוען ; שיש לו רגש כלפיי, אך, היצר פחת. האם הגיוני הדבר ? ? ? האם היצר לא בא אצל הגבר עם הרגש ? ? ? וכוונה כמובן ; במסגרת חיי הנישואין. איננו דוגלים בבגידה. מעולם לא בגדתי, ועד כמה שידוע לי, גם הוא מעולם לא בגד. כשאני מנסה לשוחח איתו על הנושא, הוא נאטם בפניי או, טוען את הטענה שכבר סיפרתי ; שיש לו רגש, אך, היצר פוחת. לא אחת ישאל ; אם אני סוטה ? ? ? נו, באמת ! ! ! האם זה לא מקובל בקרב אנשים נשואים ? ? ? לא נולדתי להיות נזירה ! ! ! האם אני צריכה לפזול לכיוונים אחרים ? ? ? אין סיכויי, שהוא יסכים לטפל בזה אצל גורמים חיצוניים, בגלל שהוא ביישן, שקט, סגור. כמו שהוא נאטם בפניי, כך, יהיה אצל גורמים אחרים. בינתיים, אני אוכלת את עצמי, מבפנים. אני עוד צעירה וכל החיים עוד לפניי. הוא גדול ממני ב-6 שנים. נשאלת השא' ; מה יהיה בהמשך ? ? ? האם הדבר יוכל לחזור לקדמותו (בלי טיפול אצל גורם חיצוני), או, ידרדר ? ? ? עד כמה שידוע לי, יש גברים שהיצר המיני שלהם פוחת בחיי הנישואין, והדבר גורם אף לפירוק משפחות. האם עלי להמשיך להעמיד פנים בעיניי כל, שהכל בסדר, טוב, ויפה, למרות, שהמצב הנוכחי, כלל לא מראה זאת ? ? ? אודה לכל תגובה מישום, שאני ממש אובדת עיצות, מדוכאת רוב הזמן, וממש ממש, לא יודעת, כמה עוד אוכל להחזיק מעמד.

נאמי ....

בדרך כלל לא מגיב על נושאים כאילו, אבל מרגיש חייב מעצם החשיפה שלך שנגע ללבי. קורא בין השורות. באם את מאילו שישבו בבית כל השנים, עסוקה בגידול ילדים (ובעל - עוד ילד), מציע לך לקום, להתאפר וללכת הלאה. לא ע"מ לבגוד אלא באם אפשר למצוא עבודה או כל דבר אחר (התנדבות?) שיוציא אותך מהבית בבקר כמו הוא. שיראה שאת שווה גם - את לא שטיח! ובאם טעיתי בין השורות, אז סליחה J

המון תודות על התגובות של כולם

מה אני מרגישה ? ? ? תסכול ושוב תסכול ושוב תסכול. לא ידעתי אהבת הורים מהי. וזה הגורל שלי עכשיו. אם הוא היה יודע, שאני מעלה כאן את העניין, בטח הייתי נידונה לתלייה. אבל, מובן מאליו, שייעוץ מקצועי זה שונה. העניין הוא ; שהוא כזה סגור, שקט, ביישן. אף יותר ממני (אם כי, במקרה הזה, זה לא ניראה כך). וחוץ מאשר לטעון את טענותיו, הטחותיו הפוגעות, הוא לא מוכן יותר להיפתח. ולא נראה ; שסבלי בכלל מפריע לו, העובדה לכך, היא הטחותיו הפוגעות. ועצם זה, שזה לא מפריע לו, זה הגרוע מכל. האם אני צודקת, או, שאני סתם מפריזה ? ? ? על כל פנים, התגובות הללו, עוזרות להתגבר על המועקה אפילו במועט ! ! !

נעמי..שימי לב...

שכל התגובות כאן אינן פיתרון למצבך/לתחושותייך זה יכול אולי לסייע לך להחליט מה הלאה ואיך אבל לא לפתור זאת. אני בכל זאת הייתי ממליצה להטיח בפניו את כל מה שאת מרגישה - עם תוספת.... מה הוא מציע הלאה ,ואיך??? תדרשי תשובה. בענין אילו ידע..היית נידונה לתליה... חומד....הוא לא התחתן עם דג או רובוט הוא חייב להבין, ואל תרשי לו לתת לך להרגיש לא טוב כי את מרגישה את בן אדם, ואת מרגישה...ועם זה הוא צריך לדעת להתמודד בהצלחה.

נעמי

שוב, יעוץ לבד(ללא בעלך) יכול לעזור קודם כל לך, וכתוצאה לכל מי שסביבתך. אבל את חיבת לעצמך להתחיל לפעול!!!! לא טוב וגם לא יעיל ואפילו לא כדאי, סתם לדחות (בגלל חוסר יוזמה, פחד או כל סיבה ) כדאי לך לנסות, ללכת ליעוץ אפילו לבד.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
40 פלוס
בחר
בחר