אני מבינה, שרוב חבריי הפורום, משתתפים כאן באופן קבוע.
אני מקווה, שאני יכולה לקחת בזה חלק למרות שאינני יודעת,
אם אצליח לנסח את השא' שלי כראוי.
בעלי ואנוכי נשואים 17 שנה.
יש לנו שניי ילדים.
הבכור, בן 15.
הקטנה, בת 11.
לפניי שנתיים, בעלי אמר, "זה לא כמו לפניי 15 שנה".
ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי, שאני מרגישה זאת היטב,
שזה גם ככה כואב.
הוא הפסיק.
לפניי שנה, בעלי חזר ואמר, "זה לא כמו לפניי 16 שנה".
שוב ביקשתי ממנו שיפסיק להטיח את זה בפניי,שאני מרגישה זאת היטב,
שזה גם ככה כואב.
הוא הפסיק.
ואכן, חיי המיניות שלנו יורדת, יותר ויותר.
המצב החדש אליו נקלעתי, מעורר מתיחות יותר אצלי, מאשר אצלו.
לא ניראה לי, שהוא מבין את הסיבה לכך או, עושה את עצמו כלא מבין
? ! הוא ניחן בהשכלה גובהה. הוא רחב-אופקים.
בעלי טוען ; שיש לו רגש כלפיי, אך, היצר פחת.
האם הגיוני הדבר ? ? ? האם היצר לא בא אצל הגבר עם הרגש ? ? ? וכוונה כמובן ; במסגרת חיי הנישואין. איננו דוגלים בבגידה. מעולם לא בגדתי, ועד כמה שידוע לי, גם הוא מעולם לא בגד. כשאני מנסה לשוחח איתו על הנושא, הוא נאטם בפניי או, טוען את הטענה שכבר סיפרתי ; שיש לו רגש, אך, היצר פוחת.
לא אחת ישאל ; אם אני סוטה ? ? ? נו, באמת ! ! ! האם זה לא
מקובל בקרב אנשים נשואים ? ? ? לא נולדתי להיות נזירה ! ! !
האם אני צריכה לפזול לכיוונים אחרים ? ? ?
אין סיכויי, שהוא יסכים לטפל בזה אצל גורמים חיצוניים, בגלל
שהוא ביישן, שקט, סגור. כמו שהוא נאטם בפניי, כך, יהיה אצל גורמים אחרים. בינתיים, אני אוכלת את עצמי, מבפנים.
אני עוד צעירה וכל החיים עוד לפניי.
הוא גדול ממני ב-6 שנים.
נשאלת השא' ; מה יהיה בהמשך ? ? ? האם הדבר יוכל לחזור לקדמותו
(בלי טיפול אצל גורם חיצוני), או, ידרדר ? ? ?
עד כמה שידוע לי, יש גברים שהיצר המיני שלהם פוחת בחיי הנישואין,
והדבר גורם אף לפירוק משפחות.
האם עלי להמשיך להעמיד פנים בעיניי כל, שהכל בסדר, טוב, ויפה,
למרות, שהמצב הנוכחי, כלל לא מראה זאת ? ? ?
אודה לכל תגובה מישום, שאני ממש אובדת עיצות, מדוכאת רוב הזמן,
וממש ממש, לא יודעת, כמה עוד אוכל להחזיק מעמד.