אני כותבת...........................

ובכלל לא משנה לי אם תהיינה או לא תהיינה תגובות..כי כרגע זה מעיק עלי,וכבד לי בנשמה,ואם לא אשחרר זאת על הכתב,אני אתפוצץ. נכון,זה עניין שבשיגרה,אבל זו שיגרה נ ו ר א י ת - תאונות הדרכים והתאונה שגרמה לי לכתוב עכשיו,למרות עייפותי הרבה,זו התאונה מאמש.. שני הצעירים שניספו בתאונה הקשה והמחרידה,ונישרפו חיים בתוך ריכבם,סמוך לעין זיתים שבגליל העליון הקלות הבלתי ניסבלת של המוות,הקלות הבלתי ניסבלת והקהות הריגשית הסובבת את הציבור,בתוך מרוץ החיים המטורף,בים החדשות המקיף אותנו מכל עיתון,מכל תחנת רדיו,מכל אתר ברשת, אדישות אדישות אדישות - וזה הנורא מכל עוד ידיעה שבמקרה הטוב,"תגזול" לרגע קט את תשומת ליבנו,רגע קט ולא יותר ואמש,בשעת לילה מאוחרת,האזנתי לתוכניות הרדיו,ובין לבין,כמובן שיש חדשות.. וזה היה שם אותה הידיעה על התאונה,עדיין ידיעה חלקית,אבל הספיקה להלום בראשי ושוב הזכרונות..הזיכרונות הכואבים על הילדונת שלנו,בת משפחה,כבת לי,שנהרגה בתאונה מחרידה לא פחות וזלגו להן הדמעות,והרטיבו את הכר.. בחדשות שעדיין משודרות כעת,כבר היו תמונות,פנים,מבט של שני צעירים יפים,בשיא פריחתם - והכאב שוב הלם בי,וזהו,לא יכולתי יותר וקמתי לשפוך כאן את התחושות הקשות הללו כאן - הורים,אחים,חברים,דודים,דודות,סבים סבתות,מי שגולש וקורא זה יישמע אולי נדוש ושיגרתי ואולי לא ידיר שינה מעיניכם,אבל אף אחד מכם,אינו חסין מחלילה תאונה שעלולה להתרחש למי מכם או למי מבני משפחתכם,במיוחד הצעירים שבחבורה, שאינם מבינים שהכביש תפקידו שינוע ממקום א' למקום ב' ,ואין בו מקום לתחרות ואגו מטופש הגובה קורבנות שווא והרס בתים שלמים לדראון עולם עשו לפחות את המינימום הנדרש - שיחות והסברים לפני כל יציאה לבילוי אפילו להדפיס או לגזור קטעי עיתונות ולתלות זאת בבית תאמינו לי שאיני מגזימה,אין זו פרנויה בעלמא אלו הן עובדות,עובדות עצובות וכואבות לי אין היכן לדבר על זה - זה טריגר רציני במישפחתי כתבתי כאן,כתבתי,ואם משהו מדבריי יחלחל בכם דייני. קרן שמש (הכותבת איבדה ארבעה בני משפחה יקרים בארבע תאונות דרכים)

כמה כאב

קרן שמש יקרה, לפעמים עננים מכסים את השמים ואז העולם מחשיך עבורנו. הכאב זעק מכל מילה שכתבת. אני לא חושבת שמצאנו את הדרך הנכונה עד היום להביא למודעות של כולנו שאנו מזיקים אחד לשיני בכל דרך אפשרית. ותאונות הדרכים הם בראש מה שנשאר הוא להתפלל שיום יבוא ונבין

תודה נירית

ועד שהיום הזה יגיע.. * תאונות * כתמי דם,עדות אילמת למרחץ הדמים אתמול היום ומחר,זה קורה אצלנו בכבישים נשים גברים וטף,צעירות וצעירים כתמי שמן,עדות אילמת,שתיקת המתים מכוניות קרועות בצידי הדרכים ובכי מר וקורע על אובדן חיים אימא אבא אח ואחות שבורים כואבים ודמעה לדמעה נערמת נאספת לים הדמעות והייסורים ומחיים שלמים של זיכרונות יפים נותרו רק אלבומי תמונות ופנים שאלינו מחייכים ומצבת אבן דוממת וקרה ופרחים עצובים ואותיות חרוטות כאן קבורים יקרים,זכרם לברכה @ קרן שמש

אני כותבת...........................

ובכלל לא משנה לי אם תהיינה או לא תהיינה תגובות..כי כרגע זה מעיק עלי,וכבד לי בנשמה,ואם לא אשחרר זאת על הכתב,אני אתפוצץ. נכון,זה עניין שבשיגרה,אבל זו שיגרה נ ו ר א י ת - תאונות הדרכים והתאונה שגרמה לי לכתוב עכשיו,למרות עייפותי הרבה,זו התאונה מאמש.. שני הצעירים שניספו בתאונה הקשה והמחרידה,ונישרפו חיים בתוך ריכבם,סמוך לעין זיתים שבגליל העליון הקלות הבלתי ניסבלת של המוות,הקלות הבלתי ניסבלת והקהות הריגשית הסובבת את הציבור,בתוך מרוץ החיים המטורף,בים החדשות המקיף אותנו מכל עיתון,מכל תחנת רדיו,מכל אתר ברשת, אדישות אדישות אדישות - וזה הנורא מכל עוד ידיעה שבמקרה הטוב,"תגזול" לרגע קט את תשומת ליבנו,רגע קט ולא יותר ואמש,בשעת לילה מאוחרת,האזנתי לתוכניות הרדיו,ובין לבין,כמובן שיש חדשות.. וזה היה שם אותה הידיעה על התאונה,עדיין ידיעה חלקית,אבל הספיקה להלום בראשי ושוב הזכרונות..הזיכרונות הכואבים על הילדונת שלנו,בת משפחה,כבת לי,שנהרגה בתאונה מחרידה לא פחות וזלגו להן הדמעות,והרטיבו את הכר.. בחדשות שעדיין משודרות כעת,כבר היו תמונות,פנים,מבט של שני צעירים יפים,בשיא פריחתם - והכאב שוב הלם בי,וזהו,לא יכולתי יותר וקמתי לשפוך כאן את התחושות הקשות הללו כאן - הורים,אחים,חברים,דודים,דודות,סבים סבתות,מי שגולש וקורא זה יישמע אולי נדוש ושיגרתי ואולי לא ידיר שינה מעיניכם,אבל אף אחד מכם,אינו חסין מחלילה תאונה שעלולה להתרחש למי מכם או למי מבני משפחתכם,במיוחד הצעירים שבחבורה, שאינם מבינים שהכביש תפקידו שינוע ממקום א' למקום ב' ,ואין בו מקום לתחרות ואגו מטופש הגובה קורבנות שווא והרס בתים שלמים לדראון עולם עשו לפחות את המינימום הנדרש - שיחות והסברים לפני כל יציאה לבילוי אפילו להדפיס או לגזור קטעי עיתונות ולתלות זאת בבית תאמינו לי שאיני מגזימה,אין זו פרנויה בעלמא אלו הן עובדות,עובדות עצובות וכואבות לי אין היכן לדבר על זה - זה טריגר רציני במישפחתי כתבתי כאן,כתבתי,ואם משהו מדבריי יחלחל בכם דייני. קרן שמש (הכותבת איבדה ארבעה בני משפחה יקרים בארבע תאונות דרכים)

אוי קרן

זה נורא ואני ממש מצטערת בשבילכם. אין נחמה לדבר לאסון שכזה. אני רק כולי תיקווה שהצעירים שבמשפחתך ילמדו הלקח ויבינו כי בכביש צריך להזהר. אני לא יודעת מה גרם אצלכם לתאונה נוראית אבל אצלנו על כביש הערבה אנשים נוסעים כמשוגעים וכשאני נוהגת אני משתדלת תמיד לצפות מה יעשה מי שבה ממולי. שולחת לך חיבוק חזק ואם בא לך אוזן קשבת אשמח להיות האוזן שלך. כל טוב תותית

בוקר טוב תותי

זה בסדר..עבר..זה בא והולך אבל זה חקוק לנצח. צעירים אמרת ? נהרגו הצעירים.. ארבע תאונות נפרדות בת 16 בת יחידה בן 18 בן יחיד בן 28 בן 42 אב לחמישה הילדים שלי שומעים ממני "הרצאות" בלי סוף הבן שלי יצא בזול מתאונה קשה..כמעט נהרג נס- אין לי מילה אחרת,פשוט נס שנשאר בחיים אבל אסור להרפות,אסור להיות שאננים. ומה שלומך את ? נעלמת תקופה ארוכה..אותי את מכירה יותר כ"פוזיטה" זוכרת ? הזמנת אותי לבוא להתארח בחברת "גן החיות" שיש לך בבית,אבל אם אין תרנגולות ואפרוחים,אין טעם לטרוח שיהיה לך יום חמים ונעים

קרן שמש

פוזיטיבה לשעבר.......אני לא זוכרת שהזמנתי אבל את בהחלט מוזמנת עכשיו.....(הזכרון לא משהו אצלי לאחרונה). במקום תרנגולת אני יכולה להציע לך תוכית מג'נונה. וואוו.......כמה טרגדיות, מקווה שעכשיו אתם אחרי הכל. הכי חשוב זה לשמש דוגמא אישית לילדים. אז מה מעשייך בימים חורפיים שכאלה? מהיכן את בארץ?

אני כותבת...........................

ובכלל לא משנה לי אם תהיינה או לא תהיינה תגובות..כי כרגע זה מעיק עלי,וכבד לי בנשמה,ואם לא אשחרר זאת על הכתב,אני אתפוצץ. נכון,זה עניין שבשיגרה,אבל זו שיגרה נ ו ר א י ת - תאונות הדרכים והתאונה שגרמה לי לכתוב עכשיו,למרות עייפותי הרבה,זו התאונה מאמש.. שני הצעירים שניספו בתאונה הקשה והמחרידה,ונישרפו חיים בתוך ריכבם,סמוך לעין זיתים שבגליל העליון הקלות הבלתי ניסבלת של המוות,הקלות הבלתי ניסבלת והקהות הריגשית הסובבת את הציבור,בתוך מרוץ החיים המטורף,בים החדשות המקיף אותנו מכל עיתון,מכל תחנת רדיו,מכל אתר ברשת, אדישות אדישות אדישות - וזה הנורא מכל עוד ידיעה שבמקרה הטוב,"תגזול" לרגע קט את תשומת ליבנו,רגע קט ולא יותר ואמש,בשעת לילה מאוחרת,האזנתי לתוכניות הרדיו,ובין לבין,כמובן שיש חדשות.. וזה היה שם אותה הידיעה על התאונה,עדיין ידיעה חלקית,אבל הספיקה להלום בראשי ושוב הזכרונות..הזיכרונות הכואבים על הילדונת שלנו,בת משפחה,כבת לי,שנהרגה בתאונה מחרידה לא פחות וזלגו להן הדמעות,והרטיבו את הכר.. בחדשות שעדיין משודרות כעת,כבר היו תמונות,פנים,מבט של שני צעירים יפים,בשיא פריחתם - והכאב שוב הלם בי,וזהו,לא יכולתי יותר וקמתי לשפוך כאן את התחושות הקשות הללו כאן - הורים,אחים,חברים,דודים,דודות,סבים סבתות,מי שגולש וקורא זה יישמע אולי נדוש ושיגרתי ואולי לא ידיר שינה מעיניכם,אבל אף אחד מכם,אינו חסין מחלילה תאונה שעלולה להתרחש למי מכם או למי מבני משפחתכם,במיוחד הצעירים שבחבורה, שאינם מבינים שהכביש תפקידו שינוע ממקום א' למקום ב' ,ואין בו מקום לתחרות ואגו מטופש הגובה קורבנות שווא והרס בתים שלמים לדראון עולם עשו לפחות את המינימום הנדרש - שיחות והסברים לפני כל יציאה לבילוי אפילו להדפיס או לגזור קטעי עיתונות ולתלות זאת בבית תאמינו לי שאיני מגזימה,אין זו פרנויה בעלמא אלו הן עובדות,עובדות עצובות וכואבות לי אין היכן לדבר על זה - זה טריגר רציני במישפחתי כתבתי כאן,כתבתי,ואם משהו מדבריי יחלחל בכם דייני. קרן שמש (הכותבת איבדה ארבעה בני משפחה יקרים בארבע תאונות דרכים)

קרן שמש חמימה

עצוב לקרוא ולהבין מה עבר ועובר עלייך ומשמח שאת חזקה וממשיכה הלאה, ד.א. את מתבלבלת בן תותי תותי לביני אני תות ואיתך כבר הרבה זמן כאן בתקופה של צליל מיתר ושימי ושלומלום... מקוה שאת זוכרת

קרן שמש יקרה וכולם

קצת באיחור כי אני נכנסת מהמחשב של הבן.את שלי הילדודס עדיין לא סידרו. ובאשר לתאונות הדרכים:ליבי ליבי איתך,קרן הבן שלי ובעלי ניצלו לפני שבוע אךבנס. הבן שלי אסף את בעלי מהעבודה ובפנייתי שמאלה לעבר שכונת מגורינו עבר תוך איתות למסול שמאלי.איזה חמוד אחד שאצה לו הדרך,גם פנה שמאלה בלי לאותת-דא עקא שעל הפגוש של הרכבשלנו ברוך השם הם ניצלו ורק הכבניזוק די קשה אבל התופעות הללו הינן מעשים של יום ביומו ואך נסהוא שלא כל המקרים מסתיימים בצורה טרגית. משהו מאד דפוק עםהנהגים הישראלים עם החברה הישראלית זה רק אני ואפסי עוד ואת הזולת לא רואים

בוקר טוב תותי

זה בסדר..עבר..זה בא והולך אבל זה חקוק לנצח. צעירים אמרת ? נהרגו הצעירים.. ארבע תאונות נפרדות בת 16 בת יחידה בן 18 בן יחיד בן 28 בן 42 אב לחמישה הילדים שלי שומעים ממני "הרצאות" בלי סוף הבן שלי יצא בזול מתאונה קשה..כמעט נהרג נס- אין לי מילה אחרת,פשוט נס שנשאר בחיים אבל אסור להרפות,אסור להיות שאננים. ומה שלומך את ? נעלמת תקופה ארוכה..אותי את מכירה יותר כ"פוזיטה" זוכרת ? הזמנת אותי לבוא להתארח בחברת "גן החיות" שיש לך בבית,אבל אם אין תרנגולות ואפרוחים,אין טעם לטרוח שיהיה לך יום חמים ונעים

היי קרן שמש...

היי פוזי שלומך? כנסי למייל שלי אם בא לך אשמח לחזור לסיפורים של אז....טלי tali14141.walla.com שבת מבורכת

אני כותבת...........................

ובכלל לא משנה לי אם תהיינה או לא תהיינה תגובות..כי כרגע זה מעיק עלי,וכבד לי בנשמה,ואם לא אשחרר זאת על הכתב,אני אתפוצץ. נכון,זה עניין שבשיגרה,אבל זו שיגרה נ ו ר א י ת - תאונות הדרכים והתאונה שגרמה לי לכתוב עכשיו,למרות עייפותי הרבה,זו התאונה מאמש.. שני הצעירים שניספו בתאונה הקשה והמחרידה,ונישרפו חיים בתוך ריכבם,סמוך לעין זיתים שבגליל העליון הקלות הבלתי ניסבלת של המוות,הקלות הבלתי ניסבלת והקהות הריגשית הסובבת את הציבור,בתוך מרוץ החיים המטורף,בים החדשות המקיף אותנו מכל עיתון,מכל תחנת רדיו,מכל אתר ברשת, אדישות אדישות אדישות - וזה הנורא מכל עוד ידיעה שבמקרה הטוב,"תגזול" לרגע קט את תשומת ליבנו,רגע קט ולא יותר ואמש,בשעת לילה מאוחרת,האזנתי לתוכניות הרדיו,ובין לבין,כמובן שיש חדשות.. וזה היה שם אותה הידיעה על התאונה,עדיין ידיעה חלקית,אבל הספיקה להלום בראשי ושוב הזכרונות..הזיכרונות הכואבים על הילדונת שלנו,בת משפחה,כבת לי,שנהרגה בתאונה מחרידה לא פחות וזלגו להן הדמעות,והרטיבו את הכר.. בחדשות שעדיין משודרות כעת,כבר היו תמונות,פנים,מבט של שני צעירים יפים,בשיא פריחתם - והכאב שוב הלם בי,וזהו,לא יכולתי יותר וקמתי לשפוך כאן את התחושות הקשות הללו כאן - הורים,אחים,חברים,דודים,דודות,סבים סבתות,מי שגולש וקורא זה יישמע אולי נדוש ושיגרתי ואולי לא ידיר שינה מעיניכם,אבל אף אחד מכם,אינו חסין מחלילה תאונה שעלולה להתרחש למי מכם או למי מבני משפחתכם,במיוחד הצעירים שבחבורה, שאינם מבינים שהכביש תפקידו שינוע ממקום א' למקום ב' ,ואין בו מקום לתחרות ואגו מטופש הגובה קורבנות שווא והרס בתים שלמים לדראון עולם עשו לפחות את המינימום הנדרש - שיחות והסברים לפני כל יציאה לבילוי אפילו להדפיס או לגזור קטעי עיתונות ולתלות זאת בבית תאמינו לי שאיני מגזימה,אין זו פרנויה בעלמא אלו הן עובדות,עובדות עצובות וכואבות לי אין היכן לדבר על זה - זה טריגר רציני במישפחתי כתבתי כאן,כתבתי,ואם משהו מדבריי יחלחל בכם דייני. קרן שמש (הכותבת איבדה ארבעה בני משפחה יקרים בארבע תאונות דרכים)

עצוב כמה שזה נכון, ומפחיד

יקירתי מקווה שהוטב לך שלחתי לך מספר הודעות לשם מחכה לשמוע ממך מקווה שתעני יש לי הרבה לספר יום טוב יקירה
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
40 פלוס
בחר
בחר