הי צליל- אכזבה והחמצה

כתבת מאלף כתמיד. אני אשמח להוסיף ,ברשותך. אכזבה יש בה כזב-שקר. כמו נחל אכזב שיש ממנו צפיה שיזרום והוא לא. אכזבה היא תחושה של צער על הפער בין הציפיות- לבין מה שהתרחש בפועל(ובד"כ ל"פירוש" של המאוכזב ממה שהתרחש) החמצה- היא כמו חלב שהחמיץ. היא דומה להפסד. משהו שיכול היה לקרות ולא קרה. (היום אנחנו יודעים שמחלב שמחמיץ עושים מעדנים כמו יוגורט וגבינות...) בתוך כל אכזבה טמונה ההחמצה. אנו בני האדם ,בזכות הדמיון והרצון לחיות וליצור יש מאין- מסוגלים ליצור,לברוא,יש לנו שותפות בבריאה. בתוך מציאות הנירקמת יש פוטנציאל(בתוך כל חתיכת בד יכולה להיות שמלה, בכל מפגש זוגי יש פוטנציאל לזיווג הקדוש) הבעיה הגדולה היא הדברים המונעים מכל אחד מאיתנו להגיע להגשמה: מעגלים של עיוורון, סיפורים ותבניות שעוצרים אותנו מלפעול,התמכרויות,חוסר הערכה עצמית......ועוד. ואז המציאות הופכת ניבדלת, מחולקת...יש מציאות עם נתונים מסויימים ומחסומים לעומת פ נ ט ז י ה . וכמובן הפער שבניהם. כשלא מנסים בכלל- תחושת ההחמצה יכולה להיגרר שנים(אם......) כשמנסים ויש אכזבה, זה תלוי.תמיד אפשר לחשוב שלא ניסינו מספיק.ושוב זו תחושת החמצה. תלוי באדם...ביכולת ניתוח שלו...זה כמו מחקר...שיש לו מסקנות. אבל זה מורכב כי האדם מורכב....אולי זה מישהו שאף פעם לא מרוצה?? אולי זה מישהו שתמיד רואה את החצי הריק... ויש את האנשים שהופכים כל אבן....וממצים ורק אז עוברים הלאה...וגם זה הסיפור שלהם...מי יודע אם הוא נכון? ומהי המציאות בלי הפירושים שלנו עליה? ובכל זאת יש מציאות ויש פנטזיה ויש את הפער בניהם....ודברים תמיד נופלים בפערים. מה שאני לומדת לאחרונה הוא- שממציאות אין בעיה להיפרד. בשיקול נכון של טוב לי או רע לי. יש בעיה גדולה להפרד מפנטזיה. מהמקום שכל שאיפותי וחלומותי נימצאים שם.

מאיה שלי! התגעגעתי...

התגעגעתי לדברייך המשלימים אותי... התגעגעתי להגיון ליבך והתובנות הבנויות נדבך על נדבך... תודה לך יקירה! הכי שלך, צליל...

הי צליל יקרה

אחותי, אני אצור קשר בקרוב.אוהבת אותך.

דבר נוסף. ביטחון עצמי זה לא מצב של שחור/לבן

יש אנשים שיותר בטוחים בעצמם וכאלה שפחות. גם אדם ספציפי יש תחומים מסוימים בהם הוא יותר בוטח בעצמו וכאלה שהוא פחות. וגם אדם ספציפי בתחום ספציפי יש מצבים בהם הוא יותר בוטח בעצמו וכאלה שפחות. המטרה שלנו בחיים צריכה להיות לאפשר לאנשים סביבנו את הנסיבות בהם הם יאפשרו לעצמם לעבור מהצד הלא בטוח לצד הבטוח. אחת הדרכים לכך היא למשל לשתף מעצמנו גם על חולשות אך לא פחות מזה גם על הצלחות, לאפשר את הנסיבות שהם יוכלו להעז, להוקיר על עשייה והשתדלות, לפרגן על הצלחות וכו' דבר נוסף אי אפשר לצפות שאדם סביבנו יבטח בעצמו אם רף האיום יהיה גבוה מדיי עבורו. הכי קל להסביר את זה עם ילדים. הרבה פעמים הורים מצפים למשל שהילד לא ישקר אך הם לא שמים לב שהמחיר שהם שמים הוא כזה שהילד לא יכול לעמוד בו ואז אם הוא עשה משהו שגוי המחיר מבחינתו של לאמר את האמת הוא בלתי נסבל כי רף העונש גבוה מדיי. מה שנקרא כדאי להתאים את החינוך לילד "חנוך לנער על פי דרכו"

שלומלום, אהבתי מה שכתבת

במיוחד על המטרה שלנו לגרום לאנשים להרגיש בטוח....אהבתי.

-דיון לחברים: רגש אכזבה או תחושת החמצה ???....

אין יקר מליבו של אדם. ובכל זאת, אנו חווים רגשות ותחושות שליליות, הפוגעים בו... -אין חזק מליבו של אדם, ואין פגיע ממנו... גם אם הכל בא מהראש... -למדתי דבר חכם (בעיניי...): עדיפה אכזבה מעל תחושת החמצה... - האכזבה, היא חלק מחווית החיים... ההחמצה, היא להלך בצידי הדרכים... האכזבה, היא החופש לחוות... ההחמצה, היא 'בית- האסורים' של האדם עצמו... - כשלעצמי, עדיפה עלי האכזבה מעל תחושת ההחמצה. כי מאכזבה אפשר להשתחרר, לא כן מתחושת ההחמצה... -זו דעתי! חברים יקרים, מה דעתכם?... שלכם, צליל...

צליל המשוררת שלי

שיר מקסים תודה נשמה מעודד את נפשי שיהיה לך אחלה יום אוהבת אותך תות
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
40 פלוס
בחר
בחר