עיצה......

עיצה......

שלום לכולם.. מקווה שתוכלו לעזור לי...אז ככה, אני בחורה בת 24 שיוצאת עם גבר בן 32 שהיה ידיד טוב במשך שנה וחצי עד שהפכנו לחברים. במשך השנה האחרונה אנו יוצאים כזוג. אני בחורה שעובדת במקום עבודה כבר כמעט שלוש שנים וכן סטודנטית לתואר ראשון, אנו מסתדרים פשוט מצויין, אנו משדרים על אותו גל ומאוד מסתדרים והבעיה היא כזאת: לבן אדם יש מקצוע כאשר למד במשך השנים לתואר שנחשב מאוד קשה וכן תואר שמהווה מיקצוע מסויים אך הוא כבר שלוש שנים לא עובד!!! הוא לא מוצא עבודה בתחום ועד לפני שנה הייתי יכולה לומר שזה בגלל שאין עבודות ומצב השוק קשה, אך כרגע יש הרבה מאוד עבודות בתחום הנוכחי שלו והן מתפרסמות בהרבה מאוד עיתונים וכן באינטרנט, הוא מזומן לראיונות עבודה אבל אומרים לו שיחזרו איליו ולא חוזרים,מכאן שלא מקבלים אותו, פשוט לא!!! אני חייבת לציין שבעבר הוא עבד במקצוע במשך שנתיים בחברה מאוד גדולה, מאז פשוט כלום.. הבן אדם יושב בבית ומחפש ולא מוצא, אני מניחה שהדבר אולי נובע מזה שהוא עצמו אדם שקט ומשדר אולי קצת חוסר ביטחון-זה כן האופי שלו. אבל עובדה שלשום מקום עבודה במקצוע שלו הוא לא מתקבל..למה???? 3 שנים?? השאלה היא האם לעזוב את הקשר שכן דבר זה חשוב מאוד, לא יוכל להיות לי שום עתיד עם אדם שלא עובד! ואם אהיה נשואה לו מתישהו?? האם לקחת סיכון כזה? אני יודעת שלעזוב אדם על דבר כזה זה לא ממש נשמע אבל,זה העתיד שלי, אני מאוד מסתדרת איתו וטוב לנו ביחד וכואב לי לעזוב אך מה אני יכולה לעשות? אני כל הזמן מדברת איתו על כך והוא מודע לכך שיש לו בעיה והוא לא מתקבל.. אשמח לשמוע את עצתכם..|חיבוק|

לפי דעתי...

זה טוב ויפה שמסתדר הקשר בינכם,העניין הוא,כמו שאמרת,שבן אדם שיושב בבית עלול להפוך לנטל. את מאוד רציונלית,ומסתכלת נכון על הבעיה שנוצרה. זה לא שטחי להיפרד ממישהו בגלל שהוא מובטל,אבל יש מספר דברים שצריכים לעשות לפני שנפרדים ממנו. כתבת שאת מדברת איתו על הנושא והוא מבין שיש לו בעיה.זה טוב שהוא מודע לכך,אבל הוא חייב לעבוד על עצמו ולמצוא את הבעיה שיש לו בלעבור ראיונות. אם את תתקלי באפטיות מצידו,אני חושבת שזה יהיה הזמן לעורר אותו ולהגיד לו את מה שכתבת כאן. שאולי בעתיד תרצו להתחתן,ולמסד את היחסים בינכם,ואת לא רואה דרך הגיונית לעשות זאת אם הוא ישב בבית כל היום ואת תצטרכי לפרנס אותו(דבר שלא מתקבל על הדעת מאחר והוא בחור מלומד בעל תואר). אל תתפשרי על דבר כזה. כמו שאמרת,זה העתיד שלך.

דעתי בנושא...

זה דיי טבעי שאת חוששת, אך חברים טובים נמדדים בשעת מצוקה, אם זה באמת חשוב לך, תהיי לצידו ברגעים הקשים אני אישית גם ניסיתי בזמנו לחפש מקום עבודה, שלחתי קורות חיים, עברתי בין משרדים וחיפשתי ללא הרף, הייתי בכמה ריאיונות ולצערי זה לא ממש הסתדר עד שפשוט התייאשתי, אני כרגע עדיין סטודנט וכרגע משמש בתור חונך של פר"ח ומקבל מלגות שונות כך שמבחינת כסף אין לי בעיה כרגע אך זה כלל לא משנה, השורה התחתונה היא שלמצוא מקום עבודה זה ממש לא פשוט, אם חשובה לו רק הפרנסה, אולי כדי שינסה לעבוד בעבודות זמניות, "עבודות סטודנטים" שונות וכו' בכל אופן, כפי שאמרת, אולי הבעיה היא בגישה שלו, אם הוא ישנה את הגישה שלו בעת הריאיונות אולי זה יעזור ! אני אישית עברתי במהלך הקיץ סדנה ל"הכנה לריאיונות" שמאוד עזרה לי, הן בעזרה בכתיבת קורות חיים מושקעים והן בהכנה עצמה לקראת ריאיונות בעתיד, אני יודע שיש כל מיני הכוונות לתעסוקה לבוגרים של מוסדות להשכלה גבוהה, אולי שינסה להגיע דרכם למעין סדנה שכזאת... לדעתי, אם באמת אכפת לך מהקשר בינכם, זה ממש לא הזמן לעזוב אותו ! בהצלחה...

זה נשמע לי ממש לא הגיוני שתרצי לעשות כזה דבר

מה זאת החשיבה הקרה הזאת? זה בחור שאת יוצאת איתו שנה ואת כאילו "ראלית" לגבי העתיד ובגלל שהוא לא מוצא עבודה תעזבי אותו? אין כאן שום אמוציות? קורה שלאנשים יש משברים ותקופות קשות, אבל זה לא אומר שצריך לזנוח אותם, בעיקר אם אנחנו הבני זוג שלהם.

אני חושבת ...

שדווקא ברגעים כאלו את צריכה לעמוד לצידו ולא להפנות לו עורף. אני בטוחה שהוא לא נהנה מהמצב בדיוק כמוך והוא כן מנסה למצוא עבודה, הוא לא נשאר אדיש לזה.. גם אצלי עבודה ומוטיבציה להתקדם בחיים הם שיקול בקשר זוגי. מפני שאני חושבת שזה מעיד קצת על האופי של הבן אדם. אבל במקרה שלך... הוא מנסה. אפשר לראות יוזמה מצידו.. מה לעשות שהמצב בשוק באמת רע? אם את רואה עתיד כלשהו איתו שכולל חתונה אני מציעה לך לקחת אותו לשיחה. לא לבוא אליו בגישה של "תמצא עבודה, אחרת אני הולכת...". להיפך, תפתחי את השיחה ב"אני רואה עתיד ביחד, אפילו חתונה. ועכשיו איך פותרים את הבעיה התעסוקתית שלך?". אני חושבת שהעובדה שאת כבר חושבת על עתיד איתו תתן לו מוטיבציה גדולה יותר. כמו כן, את יכולה אולי להציע לו שילך ללמוד איך לגשת לריאיון עבודה. מה כדאי לו לעשות/לומר, איך לדבר וטיפים קטנים שיכולים להעניק לו נקודות יתרון כשהוא ניגש לריאיון.

השאלה היא

מאיזה כסף הוא חי בינתיים? והאם את מרגישה חסך מסוים, אתם יוצאים הרבה או מעדיפים להישאר בבית כי אין כסף?

תמיכה

אחד הדברים היפים במערכת יחסים זה האפשרות של בני הזוג לתמוך אחד בשני ולהשען אחד על השני ברגעי משבר. אני מניחה שאת אוהבת אותו, אז ברור שזו לא סיבה לעזוב, אלא להפך, לראות כל בעיה שהיא כבעיה של שניכם ולפתור אותה יחד. התמיכה שלך והאמון שלך בבן זוגך, ךעומת שידור של חוסר אמון, יכולים לתת לו ביטחון בעצמו ובראיונות העבודה. תחשבי איתו יחד , מה לא הולך, תנסו לחשוב יחד איך להצליח בראיונות העבודה, בסוף מישהו יקבל אותו. עיצה פרקטית - יש היום קורסים שמלמדים איך לעבור ראיונות עבודה ומבחנים פסיכוטכניים, הם עובדים על מה להגיד בראיון, מה לשדר, בטח גם איך להראות וכו'. דבר שני, יש חברות כח אדם שניתן להרשם אליהן ויכולות להגיע משם גם כן הצעות רבות. אבא שלי, הוא אדם משכיל ומוכשר מאוד, אך ללא "מרפקים" והיה מובטל שנה, אך בסוף הוא הסתדר ומצא עבודות בזכות הקורס וחברות כח אדם. שוב, אני חושבת שהדבר הכי חשוב זה התמיכה שלך והאמון שלך בו, אני מאמינה שזה יעשה את רוב העבודה. המון בהצלחה, אני מקווה שלא תתיאשו. זה שאין לבן זוגך עבודה, זה כמובן לא סיב כלל לעזוב..
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס
בחר
בחר