גיל 24.....השעון מתקתק???

היי לכולם! הייתה לי שיחה אתמול עם חברה טובה שלי... שפתאם הזכירה לי שאני לא נהיית יותר צעירה וככל שהזמן עובר יותר קשה להכיר מישהו שהוא באמת שווה משהו. אני יכולה להעיד על עצמי שהייתי רוצה להכיר מישהו נורמלי ואלי את ה-אחד, אבל למה להילחץ?!?!? השאלה שלי היא האם גם אתם בגיל 24 בערך וכל הסביבה לוחצת עליכם להכיר מישהו רציני. אני לא הולכת עם כל אחד- להיפך, בגלל שאני בקונספט של למצוא את ההכי מתאים בשבילי, אני מוותרת על כל מיני בדרך. מקווה שאני לא לבד :-)

את לא לבד...

הבעיה היא, שאצלי גיל 24 עבר לפני בערך 6 שנים... משום מה, הסביבה מסתכלת על גברים בצורה שונה מנשים. הייתי רוצה להיות נשוי היום. (וכמעט הייתי...), אבל הדברים לא יצאו כמו שאני רוצה. גם אני לא מנסה להתחתן עם כל אחת, וגם לי יש דרישות משלי, למרות שכלום חושבים שזה... סינון יתר...

איזו חברה תומכת....

את לא לבד.. אני בת 24.5, גם אני לבד, אני הייתי עם מישהו ארבע וחצי שנים, היו דיבורים על חתונה בעתיד ותכנונים שונים הקשורים בנושא והייתי בטוחה שזה הבחור איתו אסיים את חיי, אבל... לא הלך. כן, גם לי יוצא המון לחשוב על כך שאני כבר לא צעירה, במיוחד כשכל החברות מסביבי מתחתנות, פתאום הכל הופך למפחיד ולוחץ.. הזמן עובר ועדיין אין הצעה וטבעת על האצבע, אבל.... אל תילחצי עדיף לחכות לבחור המתאים מאשר לצאת עם מישהו רק בגלל שמצפים ממך לצאת עם מישהו ואז להצטער ולא להרגיש שלמה עם עצמך. מיטל .

לכל אחד יש את הקצב ואת הזמן שלו

את ממש לא לבד, ראיתי מספיק אנשים שהתחתנו כי היו לחוצים מהסביבה או סתם הגיעו לגיל שחשבו שהם חייבים והיום או שהם גרושים או שהם נורא נורא אומללים. כשהיתי בת 24 (לפני שנתיים) כמעט והתחתנתי, למזלי זה נגמר רע לפני שעשיתי את הטעות של להתחתן עם האדם הלא נכון. אז נכון שמסביבי כולם מתחילים להתחתן או להביא ילדים, כשאני אהיה מוכנה ואפגוש את האדם הנכון אני אחשוב על חתונה וכל מה שמסביב. בנתיים סתם תהני מהחיים.

את לא לבד....

גם אני מרגיש הרבה פעמים ככה... שהיה נחמד אם הייתי בגיל יותר צעיר (אני בן 25) פוגש איזה חמודונת והיינו פשוט גדלים ביחד (יש לי הרגשה שמתגבשים וגדלים בגילאי העשרים אפילו יותר ממה שזה קורה בגיל ההתבגרות... ואולי זה ככה בגלל איך שגדלים פה בארץ שעם כל ההתבגרות בצבא אתה גם עושה "סטופ" קצת לחיים מגיל 18 עד 21... אבל זה דעתי האישית ובאמת עניין לשרשור אחר...) אבל גם אם לא , אני מבטיח לך, אני מוקף בחברים נפלאים (בנים אני מדבר) שאת חלקם הייתי משדך גם לאחותי (שזאת אגב המחמאה הכי טובה שגבר יכול לתת לגבר אחר, אגב... גבר סטרייט כמובן:) והם בני 24-25-26... קורה. הרבה אנשים לא מתחתנים או נופלים ברשת מוקדם, וחלקם היו בקשר ארוך שמכל מיני סיבות לא נגמר בחתונה וילדים (טא-דם... נעים מאוד :) אז תהיי אופטימית, ופתוחה להצעות. ובכל מקרה שהמילה "להתפשר" על בן זוג לא תעלה לך בראש. אוקיי, כל עוד את מתחת גיל 30. (זה פורום 20+ אז אני מניח שאין פה איזה בת 30 זועמת להכות בי עם מטאטא או משהו..אהה...) ביי.

נשמע מאוד דרמתי

השעון מתקתק אוטוטו אנחנו חדלים... טוב האשמה נעוצה בסובבים אותנו, אז מי שמרגיש את הלחץ החברתי ולא יכול לו, שיעשה חושבים עם עצמו ולשקול בהגיון מה טוב לו\לה. 1. להשבר מתוך לחץ ולהינשא(משחק מילים גם להיגרר) מתוך כורח 2. להיות קצת חזקים ולא להיגרר ללחצים ולעשות מה שטוב לנו,, ולא מה שטוב לסובבים אותנו... השעון לא מתקתק! ומי שחושב\מרגיש- כך יחיה בחרדה תמידית.

זה טבעי...

שהסביבה לוחצת שתכירי מישהו רציני. איזו אמא לא היתה רוצה לראות את הבת שלה מתחתנת ומביאה ילדים לעולם? אין טעם להילחץ. קחי את הזמן. את עדיין צעירה. אל תכנעי ללחץ הסביבה כי עם ההחלטות שתקבלי רק את תצטרכי לחיות בסופו של דבר!

אין טעם להלחץ...

זה מאוד טבעי שאת רוצה למצוא מישהו "נורמלי" ואת ה"אחד" המתאים בשבילך בכל מקרה, את נשמעת דווקא בסדר, אל תתני למשפחה שלך להכתיב לך מה לעשות בחיים או ללחוץ עלייך בקטע הזה

בת 24 וכבר נלחצת ?

תורידי הילוך, מותק. תחיי את החיים בקצב שלך ולא לפי זמנים של החברה. יש כאלו שמוצאים אהבה בגיל 20 ויש שמוצאים אותה בגיל 35. מה שחשוב שתמצי את החיים ותרגישי שלמה עם מה שאת עושה/לא עושה..
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס
בחר
בחר