זה הווידוי שלי... חלק א'

היום היה לי יום חופשי ועשיתי סדר שלאחרונה לא היה לי פנאי עבורו.. נתקלתי ביומן שכתבתי לפני כמעט 10 שנים... (כשהייתי בת 17 בערך..) לא יודעת למה אבל התעורר בי הצורך להעלות חלק ממנו .. כאן בפורום.. חלק ראשון - 12/5/95 "זהו היום אני מתחילה בדיאטה והפעם אני מוכרחה להצליח אחרי הכל 14 ק"ג אני אצליח להעיף בקלות.. הרי לא הגיוני שאיילת מהכיתה המקבילה דקיקה ואני לא.. "איילת" שיא השלמות.. הגוף הכי מדהים , האידאל.. מושא הערצה וקינאה של כולן.. למה דווקא היום?? כי היום אחות ביה"ס ערכה שקילה לכולנו כאילו היינו בנות 10 ביסודי.. מה הטעם במעקב ושקילה בגילנו ..?? את ההרגשה באותה שנייה אני לא אשכח.. במיוחד כשתורי הגיע מיד לאחר איילת המושלמת זאת שכל בגד נראה עליה כ"כ נפלא ..זאת שכל הבנים מהמקיף חסמוך חגים סביבה .. זו שתמיד במרכז העיניינים... במועצת תלמידים ,זו שנבחרת תמיד לתפקידיים הראשיים...זו שאני כל כך שונאת .. איילת .. לא סתם תלמידה ..במקרה ..מיקרי לחלוטין היא בת דודתי ... כאילו לא די לראות אותה במהלך שעות הלימודים במסגרת הביה"ס גם לסבול את הפרצוף המעצבן שלה גם מעבר לכך... באירועים מישפחתיים בארוחות חג וסתם בימי חול כשהם היו מגיעים אלינו... מי המטומטם שחשב לרשום אותי ואותה לאותו גן, לאותו יסודי לאותו תיכון לאותם חוגים ובין הייתר ללימוד שחייה... במבחן האחרון שהיה .. מתכונת במתמטיקה הבטחתי לעצמי להצליח יותר ממנה .. מתמטיקה זה המקצוע החזק שלי ..התוצאות של המתכונת הגיעו... ראיתי את הציון וחייכתי כמו שלא חייכתי מימיי .. 96 התנוסס בראש הדף הראשון ..שלחתי מבט לעברה מבט מרושע זה בטוח... ושאלתי אותה כמה היא קיבלה.. 98 היא ענתה .. הרגשתי איך כל הרוח יוצאת ממני.. איך כל ההתלהבות והשמחה מתרוקנת לאיטה.. איך 2 נק' מסכנות יכולות לשנות לי את המצב רוח... וזה , זה תמיד היה כך... אני זוכרת את אחת הבחינות ביסודי במדעים.. קיבלתי 95 והיא 85... ובאותו ערב אמא הזמינה אותם אלינו... כולם שיבחו אותה על ההצלחה .. ואותי?? 95 זה יותר ממנה .. אבל "לה יותר קשה" "במדעים את טובה " רגע?? אם אני טובה במדעים אז קל לי?? אז אני לא צריכה ללמוד?? ומה עם השלושה ימים שלא זזתי מהספרים?? למה ה-85 שלה גררו יותר אהדה?? הבנתי גם עכשיו שההפרש של שתי נקודות לא יישחק תפקיד... לפחות במשהו אחד אני טובה ממנה... בלימודים.. ובעצם ההבדל בנינו בלימודים הוא מיזערי.. ועבורי זה לא העיניין.... לא יעזור כלום אני אהיה טובה ממנה ..ומה שיעזור לי זה דיאטה... אז איך מתחילים?? ספירת קלוריות... 1000 ליום כהתחלה זה סביר ואני?? אני אצליח לעמוד בזה!! שבוע ראשון עבר בהצלחה... הצלחתי להתחמק מארוחת בוקר באופן קבוע.. ולארוחת צהריים העדפתי לא להגיע תירצתי שאני צריכה ללמוד... ללמוד לבגרויות הראשונות .. עליתי להשקל כל יום בוקר צהריים ערב... ערכתי טבלאות.. רשימות.. שבוע נוסף עבר והמשקל אומנם ירד אבל לאט כל כך לאט... מה אני צריכה לשנות?? ממחר אני אוכל מחצית מהכמות רק 500 קלוריות זה בסדר ...אין עם זה בעיה... שבועיים נוספים .. ולמרבה הפלא הצלחתי להוריד 4 ק"ג נוספים..רק 4?? זה טוב אבל לא מספיק.. מה שאומר שאני צריכה לגזז שוב .. מה מיותר?? איפה אפשר עוד להפחית 200 קלוריות זה מעט אני אצליח?? כן אני אצליח.. אני אוכיח לאיילת שהיא אפס לידי.. שאני אראה טוב ממנה .. הרעב ?? מה עושים עם תחושת הרעב שמנקרת בבטן מהבוקר עד הערב... אולי אני אצא לרוץ ?? כך לא אחשוב על הרעב שכל כך מציק לי?? ובעצם זה לא רעב זה בגלל שאני פשוט חסרת שליטה .. אני מרשה לעצמי לאכול 200 קלוריות ..!!! זהו אני צריכה לעמוד בהתחייבות הזו בכבוד... ולא לוותר לעצמי... להשקיע יותר זמן בלימודים ובכל דבר אחר מלבד אוכל... אלי מתחתן שבוע הבא.. ואני מעדיפה לא ללכת.. זה הרי ברור ששם אני לא אצליח לעמוד בפיתוי של כל המאכלים והמתוקים.. והכי מעצבן זה שאיילת תהיה זה הרי גם בן דוד שלה..כמו שהוא בן דוד שלי... אז אולי אני לא אלך??

סמדר יקרה שלי.................

התחרות שלך עם בת דודתך, היא ברורה מכיוון שיצרו אותה ההורים המשפחה . או מי שתבחרי אבל אני רוצה שתדעי שהכל מתחיל מהראש סמדר. יש לה "כוח עלייך" כפי שאת מתארת, רק אבל ר-ק בגלל שא-ת הענקת לה את הכוח. זה קרה ביום שאת נתת ל2 נקודות מעלייך לתת לך להרגיש רע.- בכך נתת לה כח. אני לא מאשימה אותך.זה קרה כי אתן קרובות ויצרו תחרות בניכן. אבל את יכולה לעצור את זה כאן ועכשיו ברגע שאת תביני שהכוח הוא בך. - כי את זו הילדה שלא מקבלת תמיכה מהמשפחה כדברייך- ובכל זאת הצלחת. ואולי אילו היא הייתה במקומך- היא הייתה נופלת? את מצליחה למרות חוסר הפרגון וזה מה שחשוב זה חשוב הרבה יותר- הרבה יותר הוא שאת מצליחה!!! אני בטוחה שאם תסתכלי טוב על החיים שלה תראי שגם לה חסרים דברים בחיים. ואת לא רואה את זה כי נתת לה כח שאין לה. את מבינה? הכל תלוי בך. ברגע שתשמחי במה שיש לך תאמיני בכוחך- לאף אחד לא יהיה כח עלייך לעולם אבל ברגע שאת חושבת שלה יש כוח היא מצליחה היא יפה, זה כך כי את נתת לה את הכח שיהיה כך ברגע שתתחילי לראות את הכוח שיש ל -ך ל-ס-מ-ד-ר ולא לאף אחד אחר הכל ישתנה אני מבטיחה ואם את רוצה לדבר אני כאן תמיד oshriangel@walla.com אושרי (אני בת לא בן-)

חלק 2 ...

19/5/96 ..לאירוע של אלי לא הלכתי .. העדפתי להשאר אחרי שכולם כבר נסעו..הרגשתי איך השקט אופף כל פינה.. בהיתי בטלוויזיה.. וכשלא היה כבר מה לראות עברתי בצורה ספונטנית למדיי אל המטבח.. פתחתי את המקרר זרקתי מבט ארוך וטרקתי אותו.. "לא אני לא אוכל מתוך שיעמום".. והצלחתי!! הצלחתי להתעלם מהרצון הזה .. המטרה סמדר המטרה שלך היא להשיל את אותם ק"ג שמפרידים בינך לבין איילת... ואת , את תצליחי.. קטן עלייך... עליתי חזרה לחדר החלטתי למלא את הזמן שעד שכולם יחזרו בספורט.. הרי המטרה שלי חשובה ואעשה הכל בכדי להגשימה.. 100 כפיפות בטן שעשיתי בבוקר כנראה לא מספיקות.. הכפלתי את הכמות כשהגעתי ל198 לא יכולתי כבר לנשום אבל המשכתי... והמשכתי עד 250 .. הבטחתי לעצמי שלמחרת אעשה יותר.. וכמובן שהצלחתי הנה היום שבוע אחרי האירוע אני כבר עושה 650 כפיפות בטן ברציפות... הגיע הזמן להשקל.. שקילה שבועית... 6 ק"ג פחות .. וואוו התחלתי לפני פחות מחודש וכבר 6 פחות מדהים.. זה הכניס בי מוטיבציה להמשיך... עוד 4 ק"ג אומללים שמפרידים ביני לבינה... ביני לבין באושר הנכסף... סמדר

סמדר יקרה שלי.................

התחרות שלך עם בת דודתך, היא ברורה מכיוון שיצרו אותה ההורים המשפחה . או מי שתבחרי אבל אני רוצה שתדעי שהכל מתחיל מהראש סמדר. יש לה "כוח עלייך" כפי שאת מתארת, רק אבל ר-ק בגלל שא-ת הענקת לה את הכוח. זה קרה ביום שאת נתת ל2 נקודות מעלייך לתת לך להרגיש רע.- בכך נתת לה כח. אני לא מאשימה אותך.זה קרה כי אתן קרובות ויצרו תחרות בניכן. אבל את יכולה לעצור את זה כאן ועכשיו ברגע שאת תביני שהכוח הוא בך. - כי את זו הילדה שלא מקבלת תמיכה מהמשפחה כדברייך- ובכל זאת הצלחת. ואולי אילו היא הייתה במקומך- היא הייתה נופלת? את מצליחה למרות חוסר הפרגון וזה מה שחשוב זה חשוב הרבה יותר- הרבה יותר הוא שאת מצליחה!!! אני בטוחה שאם תסתכלי טוב על החיים שלה תראי שגם לה חסרים דברים בחיים. ואת לא רואה את זה כי נתת לה כח שאין לה. את מבינה? הכל תלוי בך. ברגע שתשמחי במה שיש לך תאמיני בכוחך- לאף אחד לא יהיה כח עלייך לעולם אבל ברגע שאת חושבת שלה יש כוח היא מצליחה היא יפה, זה כך כי את נתת לה את הכח שיהיה כך ברגע שתתחילי לראות את הכוח שיש ל -ך ל-ס-מ-ד-ר ולא לאף אחד אחר הכל ישתנה אני מבטיחה ואם את רוצה לדבר אני כאן תמיד oshriangel@walla.com אושרי (אני בת לא בן-)

אושרי..

חן חן לך על תגובתך... אין ספק שיש אמת רבה בדברייך... אבל אם תשימי לב זה מעין ווידוי ישן שהעלתי מתוך יומן שכתבתי בהיותי בת 16 .. היום אני 10 שנים אחרי .. ובין לבין קרה הרבה .. לדעתי נחמד יהיה להעלות מידי פעם קטעים מתוך היומן... (לבכות על הטעויות ובמקביל לצחוק על החשיבה הכ"כ ילדותית..) היום אני ואותה איילת בקשר כ"כ קרוב היא הבת דודה הכי קרובה אליי... אין ספק שהשיחות שלנו שונות לחלוטין מאילו שהיו כשהיינו בנות 16 .. היום היא נשואה פלוס 2 וגרה די קרוב אליי .. ומה שאבסורד בכל העיניין זאת העובדה שהיא מתקשה להשיל מעל עצמה 17 ק"ג שדבקו בו אחרי שתי הלידות .. סמדר

יפה סמדר!

תמיד היה לך כושר ביטוי גבוה!!! (נראה שכבר כתבתי לך.. אבל תחברי ספר... הוא יהיה רב מכר...!!!! ואגב מה קרה בסופו של דבר עם הבת דודה? אתן חברות או מאידך...

זה הווידוי שלי... חלק א'

היום היה לי יום חופשי ועשיתי סדר שלאחרונה לא היה לי פנאי עבורו.. נתקלתי ביומן שכתבתי לפני כמעט 10 שנים... (כשהייתי בת 17 בערך..) לא יודעת למה אבל התעורר בי הצורך להעלות חלק ממנו .. כאן בפורום.. חלק ראשון - 12/5/95 "זהו היום אני מתחילה בדיאטה והפעם אני מוכרחה להצליח אחרי הכל 14 ק"ג אני אצליח להעיף בקלות.. הרי לא הגיוני שאיילת מהכיתה המקבילה דקיקה ואני לא.. "איילת" שיא השלמות.. הגוף הכי מדהים , האידאל.. מושא הערצה וקינאה של כולן.. למה דווקא היום?? כי היום אחות ביה"ס ערכה שקילה לכולנו כאילו היינו בנות 10 ביסודי.. מה הטעם במעקב ושקילה בגילנו ..?? את ההרגשה באותה שנייה אני לא אשכח.. במיוחד כשתורי הגיע מיד לאחר איילת המושלמת זאת שכל בגד נראה עליה כ"כ נפלא ..זאת שכל הבנים מהמקיף חסמוך חגים סביבה .. זו שתמיד במרכז העיניינים... במועצת תלמידים ,זו שנבחרת תמיד לתפקידיים הראשיים...זו שאני כל כך שונאת .. איילת .. לא סתם תלמידה ..במקרה ..מיקרי לחלוטין היא בת דודתי ... כאילו לא די לראות אותה במהלך שעות הלימודים במסגרת הביה"ס גם לסבול את הפרצוף המעצבן שלה גם מעבר לכך... באירועים מישפחתיים בארוחות חג וסתם בימי חול כשהם היו מגיעים אלינו... מי המטומטם שחשב לרשום אותי ואותה לאותו גן, לאותו יסודי לאותו תיכון לאותם חוגים ובין הייתר ללימוד שחייה... במבחן האחרון שהיה .. מתכונת במתמטיקה הבטחתי לעצמי להצליח יותר ממנה .. מתמטיקה זה המקצוע החזק שלי ..התוצאות של המתכונת הגיעו... ראיתי את הציון וחייכתי כמו שלא חייכתי מימיי .. 96 התנוסס בראש הדף הראשון ..שלחתי מבט לעברה מבט מרושע זה בטוח... ושאלתי אותה כמה היא קיבלה.. 98 היא ענתה .. הרגשתי איך כל הרוח יוצאת ממני.. איך כל ההתלהבות והשמחה מתרוקנת לאיטה.. איך 2 נק' מסכנות יכולות לשנות לי את המצב רוח... וזה , זה תמיד היה כך... אני זוכרת את אחת הבחינות ביסודי במדעים.. קיבלתי 95 והיא 85... ובאותו ערב אמא הזמינה אותם אלינו... כולם שיבחו אותה על ההצלחה .. ואותי?? 95 זה יותר ממנה .. אבל "לה יותר קשה" "במדעים את טובה " רגע?? אם אני טובה במדעים אז קל לי?? אז אני לא צריכה ללמוד?? ומה עם השלושה ימים שלא זזתי מהספרים?? למה ה-85 שלה גררו יותר אהדה?? הבנתי גם עכשיו שההפרש של שתי נקודות לא יישחק תפקיד... לפחות במשהו אחד אני טובה ממנה... בלימודים.. ובעצם ההבדל בנינו בלימודים הוא מיזערי.. ועבורי זה לא העיניין.... לא יעזור כלום אני אהיה טובה ממנה ..ומה שיעזור לי זה דיאטה... אז איך מתחילים?? ספירת קלוריות... 1000 ליום כהתחלה זה סביר ואני?? אני אצליח לעמוד בזה!! שבוע ראשון עבר בהצלחה... הצלחתי להתחמק מארוחת בוקר באופן קבוע.. ולארוחת צהריים העדפתי לא להגיע תירצתי שאני צריכה ללמוד... ללמוד לבגרויות הראשונות .. עליתי להשקל כל יום בוקר צהריים ערב... ערכתי טבלאות.. רשימות.. שבוע נוסף עבר והמשקל אומנם ירד אבל לאט כל כך לאט... מה אני צריכה לשנות?? ממחר אני אוכל מחצית מהכמות רק 500 קלוריות זה בסדר ...אין עם זה בעיה... שבועיים נוספים .. ולמרבה הפלא הצלחתי להוריד 4 ק"ג נוספים..רק 4?? זה טוב אבל לא מספיק.. מה שאומר שאני צריכה לגזז שוב .. מה מיותר?? איפה אפשר עוד להפחית 200 קלוריות זה מעט אני אצליח?? כן אני אצליח.. אני אוכיח לאיילת שהיא אפס לידי.. שאני אראה טוב ממנה .. הרעב ?? מה עושים עם תחושת הרעב שמנקרת בבטן מהבוקר עד הערב... אולי אני אצא לרוץ ?? כך לא אחשוב על הרעב שכל כך מציק לי?? ובעצם זה לא רעב זה בגלל שאני פשוט חסרת שליטה .. אני מרשה לעצמי לאכול 200 קלוריות ..!!! זהו אני צריכה לעמוד בהתחייבות הזו בכבוד... ולא לוותר לעצמי... להשקיע יותר זמן בלימודים ובכל דבר אחר מלבד אוכל... אלי מתחתן שבוע הבא.. ואני מעדיפה לא ללכת.. זה הרי ברור ששם אני לא אצליח לעמוד בפיתוי של כל המאכלים והמתוקים.. והכי מעצבן זה שאיילת תהיה זה הרי גם בן דוד שלה..כמו שהוא בן דוד שלי... אז אולי אני לא אלך??

כנסי

אני לא מבין מה את רוצה להגיד. מהנסיון שלי יש קשרים שאין להם סיכוי אין בררה צרכים להשתמש בראש ולא ברגש. ולחתוך וחזק. חבל על הזמן אם תהיה תקועה רגשית יהיה לך מאד קשה לפתח קשר חדש. אז תצאי מזה ומהר ויש דבר כזה אהבה. שתמצאי משהו מתאים גם תהיה אהבה והיא גם תחזיק מעמד. יש לך עם הבחור יותר אובססיה ופחות אהבה לדעתי

חנוך ...

על מה אתה שח? על מה הגבת? איזה קשר ואיזו אובססיה? אני ציטטתי כאן חלקים מתוך יומן שכתבתי בהיותי בת 16 וחצי .. לא הבנתי בדיוק על מה השבת...

יפה סמדר!

תמיד היה לך כושר ביטוי גבוה!!! (נראה שכבר כתבתי לך.. אבל תחברי ספר... הוא יהיה רב מכר...!!!! ואגב מה קרה בסופו של דבר עם הבת דודה? אתן חברות או מאידך...

היי טלי...

חן חן לך על תגובתך ..נעמת לי מאוד.. לכתוב ספר?? על סיפור חיי? "כבד" מידיי .. מה שהצגתי כאן זה בסה"כ חלק/ים מתוך יומן שכתבתי בגיל 16 .. מאז זרמו הרבה מיים בנהר.. ראי בתגובתי לאושרי.. (לגבי הקשר עם בת הדודה) ,בהמשך הזמן הפכנו לחברות הכי טובות וקרובות.. וייתרה מכך באחת השיחות שלנו היא חשפה בפניי את העובדה שהייתי מודל לחיקוי עבורה ושהיא זו שקינאה בי.. אבסורד .. היום היא נשואה פלוס שניים.. וגרה בקירבה למקום מגוריי .. מה שנותר לנו היום זה כמובן רק לצחוק על העבר.. ועל החשיבה הילדותית ..חשיבה שרואה הכל שחור או לבן ללא גווניי בניים... סמדר.

חנוך ...

על מה אתה שח? על מה הגבת? איזה קשר ואיזו אובססיה? אני ציטטתי כאן חלקים מתוך יומן שכתבתי בהיותי בת 16 וחצי .. לא הבנתי בדיוק על מה השבת...

טעות שלי כנסי

רציתי להגיב למה שכתבת כמה ימים קודם על הבחור שהיית במאין קשר איתו 7 שנים פשוט טעיתי במיקום התגובה

תאמת אין לי מושג שיהיה לך המון בהצלחה free dating app Dating In New York City

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס
בחר
בחר