רק על עצמי לספר ידעתי...

לא, לא הפכתי בין רגע למשורר דגול שכותב שירים מפורסמים שעליהם ילדים ילמדו בגרויות, וזה לא שאני מנסה להכנס בכוח לתביעה של זכויות יוצרים. אבל משתמע ממה שאני כותב כאן בפורום שאני מספר וכותב רק על עצמי.. אז, לפתע זה היכה בי, הואר לי שאני חתיכת סוציומת שמדבר ומספר רק על עצמו, מידי פעם אני מוסיף דעה והערה לבעיות של אחרים.. אבל בעצם הכל סביבי... מי אני? מה אני בכלל שיציג לכם את החיים מנקודת המבט הפוזל שלי, למה שאתם תסתכלו דרך העיניים שלי, האם מה שאני רואה זה מה שקורה, או שישנו הרבה יותר מתחת לפני השטח? להיות או לא להיות, זו השאלה שנתחיל, זה המפגש העשירי שלנו, כל פעם מישהו סיפר ואנחנו הקשבנו, רק במפגש החמישי, החלטתי שאני יספר מה שקרה לי. וספרתי, מאז אני מרגיש לא שייך, הם חושבים שאני חובבן, ושמקומי לא איתם, מרגל, שוטר מסווה, הרבה הערות קיבלתי מהם, אבל בסה"כ באתי כדי לקבל טיפול ולצאת... היום אנחנו עושים תרגיל, כל אחד נעמד מול בן-זוג ומנסה לספר לו למה הוא נכנס לזה מלכתכילה. כמובן שאף אחד לא רצה להיות איתי. אז הייתי עם המרצה.. אחרי שראיתי כי גיחוח קל עולה על פרצופו של המרצה פרצתי את כל הדלתות ישבתי על מדרגות הכניסה ועישנתי.. כן, האבסורד במלואו. הנה אני יושב לי שם, מתחת לכניסה של "המקום בו מתנקים.." כך אנו מכנים אותו, ומעשן לי ג'ויינט של אושר, "שייזדינו כולם, אני חושב לעצמי, מה הם מבינים. אני לא צריך לתת לאף אחד הסבר על-מה ולמה אני מעשן. אני מעשן, כי זה כייף בסדר, כי אני נהנה מזה.." הרהרתי לעצמי ושואף עוד שאיפה מהסיגריה המשובחת, הפקידה הנחמדה שרשמה אותי מתקרבת אלי, ואני כבר יודע מה היא הולכת להגיד, אז אני קם ויוצא מהמקום המזויין, היא המומה. בחיים הם לא חשבו שאני אהיה זה שאשבר ראשון, היו בטוחים שאני סתם עישנתי פעם אחת, נבהלתי, אז באתי "כי חשבתי שאני מכור.." אבל הם לא מבינים את גודל הבעייה.. המשכתי ללכת ברחוב, הגעתי לדיזינגוף, אלוהים יודע, איך כל פעם שני מסתובב בת"א אני מגיע לרחוב ההזויי הזה, הסיגירה דולחת, ואני שואף את שאיפותיי האחרונות, השוטר שלידי חסר אמצעים, מסתכל ולא מסתכל "מעלים עין" כפי שנהוג לומר, הטלפון שלי מצלצל.. השיחה לא מזוהה. אני עונה, מה יש לי להפסיד גם ככה אני עם רגל וחצי בקבר.......................................... מעניין????

רחל ,בייאליק, אלתרמן... מה הם היו אומרים...

led zep היקר.. לנוכח השעה אני מתקשה למצוא את המילים הראויות... לא חשוב מה כולם אומרים!! לא חשוב מה כולם חושבים!! לא חשוב איך כולם מגיבים..!! מה שחשוב זאת התחושה שלך...לגבי העיניין הזה בפרט ובאופן כללי... לגבי כל עיניין . לעיתים נדמה לנו שאנו מודעים להכל.. שהשליטה בידינו... וזה לא תמיד כך...!! שום אדם בעולם ושום מקום לא יוכלו לסייע ולעזור לאדם מלבד עצמו.. כל אדם הוא המורה הרוחני של עצמו , הוא הפסיכולוג של עצמו.. הוא מכיר את עצמו יותר מכל אדם אחר ... הוא היחיד שמודע לדברים הקטנטנים שחבויים הייטב בתוך תוכו... הוא היחיד שחווה על בשרו ..כאב ,שימחה ,אכזבה.. וכו'.. אף אדם אחר לא מודע לצעדים שעשית .. שבחרת לעשות.. רק אתה עצמך!! אף אחד לא יקבע לך ויחליט עבורך מה "טוב" ומה "רע" אף אחד לא רשאי להגדיר עבורך מה "אסור" ומה "מותר" .. את הגבולות אתה זה שמציב .. אתה בלבד!! משיחותיי איתך נוכחתי לגלות כמה חכמה קיימת בך... ואין לי כל ספק שבחירותך הן בהתאם... עיצה קטנה ממני אליך (אתה לא מוכרח לקבלה .. ) תן את הדעת על ההשלכות פעם נוספת... תשקיע עוד שנייה מחשבה .. ובהמשך לשיחתינו האחרונה.. "צא מהבלבלות" יהיה בסדר .. קטן עליך.. !!! לילה טוב נשמה .. סמדר

נראה לי שאחרי הכל מסתתר אחלה גבר!

רציתי לכתוב לך שאני מקוה שתמצא מישהי שתגלה את זה אבל אז נזכרתי שאתה לא מאמין באהבה!.. אז בינתים תהנה מהחיים רק אל תפגע בדרך באחרים או בך! (וזה כולל באנגים- לדעתי)אף אחד באמת לא יחליט על חייך אבל באמת תנסה לשמוע עוד דעות בלי לזלזל.. ועם היד על הלב את באמת רק נהנה מזה?- לא בא לך לפעמים לא לרצות להתמכר?, לא בא לך להינות מהדברים הפשוטים והמהנים באמת בחיים? להינות משקיעה, מציוץ ציפורים, תינוק? שלא תחשוב שאניאיזה נערת טבע שיוצאת לה כל היום להינות "משקיעה ובלה בלה".. (כי אני לא!) אבל גם מזה חשוב להעריך סמים זה ריגוש עד הריקנות ואז לריגוש הבא.. בגלל זה רשמתי לך שאני לא מאמינה שאתה מאושר מהסמים (ולא לאף אחד!) אני מקוה שתחליט דברים לטובתך ושיהיה לך טוב!..

וואו . זה הכי אמיתי

שהיית איתנו עד עכשיו לדעתי . קשה להיות במקום שבסך הכול רוצים לקבל עזרה ועל הדרך צריכים לוותר גם על הכבוד העצמי והעצמאות ועוד כמה דברים כי המסגרת לא ממש מאפשרת לשמר את האינדיווידואליות והערך המוחלט של אדם גם כשבצרה או בחולשה . מאחלת לך שיצליחו לעזור לך בלי תופעות לוואי של לחץ / השפלה . אני בעצמי חושבת ללכת לעזרה בקשר לאלכוהול ואוכל .... שיהיה רק טוב מיכל

זה החומר שאנחנו צריכים בפורום הזה!!

מעניין וחשוב ואל תפסיק לכתוב כי יש לך את זה... מקווה שתמצא את הדרך הנכונה לך.

נראה לי שאחרי הכל מסתתר אחלה גבר!

רציתי לכתוב לך שאני מקוה שתמצא מישהי שתגלה את זה אבל אז נזכרתי שאתה לא מאמין באהבה!.. אז בינתים תהנה מהחיים רק אל תפגע בדרך באחרים או בך! (וזה כולל באנגים- לדעתי)אף אחד באמת לא יחליט על חייך אבל באמת תנסה לשמוע עוד דעות בלי לזלזל.. ועם היד על הלב את באמת רק נהנה מזה?- לא בא לך לפעמים לא לרצות להתמכר?, לא בא לך להינות מהדברים הפשוטים והמהנים באמת בחיים? להינות משקיעה, מציוץ ציפורים, תינוק? שלא תחשוב שאניאיזה נערת טבע שיוצאת לה כל היום להינות "משקיעה ובלה בלה".. (כי אני לא!) אבל גם מזה חשוב להעריך סמים זה ריגוש עד הריקנות ואז לריגוש הבא.. בגלל זה רשמתי לך שאני לא מאמינה שאתה מאושר מהסמים (ולא לאף אחד!) אני מקוה שתחליט דברים לטובתך ושיהיה לך טוב!..

קראתי את התגובה שלך שוב ושוב.....

ופשוט לא הבנתי אם הבעייה היא אצלי, או שבטקסט... אז, ישנתי על זה כפי שנהוג לומר, וכהתעוררתי אחרי מקלחת ופחות עשן במוח, קראתי שוב את התגובה, אבל עדיין, המשפט: "להינות משקיעה, מציוץ ציפורים, תינוק...." לא מתחבר לי... אני מאוד נהנה לצפות בשקיעה בחוף הים (התיכון) ולא פעם גם התעוררתי בשעות לא שעות בכדי להשקיף ממרומי צוקי ים (המלח) וראיתי זריחות מדהימות, את ציוץ הציפורים אני שומע כל בוקר כשאני קם על כוס קפה וסיגרייה ביד, לצד יללות ה'מיאו-מיאו'.. שהחתול של אמא שלי צווח לי בבוקר ומגרגר לי על הרגל.. אבל, איך בשם האלוהים שבשמיים, נכנס ה-תינוק לכל העסק?! השאלה שלי, אם אני הוא בעצם התינוק. ? זותומרת, התכוונת: "תיהנה מכל הדברים שבטבע בלי לעשן אותם, תינוק שכמותך!!" או שאת באמת חושבת שתינוק זה יצירת טבע מפליאה שיש להעריך ולהסתכל ולהתפאל?.... [ כי לדעתי, תהליך הייצור הרבה יותר מסקרן ומהנה.... כלומר, לוקחים קילו אבקת תינוק, מוסיפים חלב, מים, קמצוץ סוכר, שפע אהבה מהמכולת השכונתית, וטיפה אבקת חשמל, מערבבים, מוזגים לכוס לאחר שהתמיסה הגיעה לרתיחה, מכניסים למקרר או לבטן של אמא מצוייה וממתינים כ-9 חודשים...] אז, באיזו אפשרות את בחורת?! והעם דורש הסבר (!!!) תודה, סליחה ויום טוב, שנה טובה, חג שמח, שבת שלום.. ד"ש בבית..

(just_21 בשבילכם...) ענק אתה!

התיאור של הבאת תינוק לעולם פשוט קנה אותי... המשך כך! מה שבטוח, יש בך הרבה יותר מסמים.

התכונתי לתינוק

זה היצור הכי מקסים בעולם לדעתי.. הם קטנים כאלה וחמודים וגם תמימים (לא כמוך, לא התקלקלו ולקחו באנגים!..) אבל האופציה השניה בהחלט מתקבלת, גם אתה סוג של " תינוק" מקסים- ממש פלא בריאה!.. חחח.. ועכשיו ברצינות, התעלמת לגמרי מזה, מה דתך? על כך שסמים זה ריגוש עד הריקנות ואז לריגוש הבא?..

רק על עצמי לספר ידעתי...

לא, לא הפכתי בין רגע למשורר דגול שכותב שירים מפורסמים שעליהם ילדים ילמדו בגרויות, וזה לא שאני מנסה להכנס בכוח לתביעה של זכויות יוצרים. אבל משתמע ממה שאני כותב כאן בפורום שאני מספר וכותב רק על עצמי.. אז, לפתע זה היכה בי, הואר לי שאני חתיכת סוציומת שמדבר ומספר רק על עצמו, מידי פעם אני מוסיף דעה והערה לבעיות של אחרים.. אבל בעצם הכל סביבי... מי אני? מה אני בכלל שיציג לכם את החיים מנקודת המבט הפוזל שלי, למה שאתם תסתכלו דרך העיניים שלי, האם מה שאני רואה זה מה שקורה, או שישנו הרבה יותר מתחת לפני השטח? להיות או לא להיות, זו השאלה שנתחיל, זה המפגש העשירי שלנו, כל פעם מישהו סיפר ואנחנו הקשבנו, רק במפגש החמישי, החלטתי שאני יספר מה שקרה לי. וספרתי, מאז אני מרגיש לא שייך, הם חושבים שאני חובבן, ושמקומי לא איתם, מרגל, שוטר מסווה, הרבה הערות קיבלתי מהם, אבל בסה"כ באתי כדי לקבל טיפול ולצאת... היום אנחנו עושים תרגיל, כל אחד נעמד מול בן-זוג ומנסה לספר לו למה הוא נכנס לזה מלכתכילה. כמובן שאף אחד לא רצה להיות איתי. אז הייתי עם המרצה.. אחרי שראיתי כי גיחוח קל עולה על פרצופו של המרצה פרצתי את כל הדלתות ישבתי על מדרגות הכניסה ועישנתי.. כן, האבסורד במלואו. הנה אני יושב לי שם, מתחת לכניסה של "המקום בו מתנקים.." כך אנו מכנים אותו, ומעשן לי ג'ויינט של אושר, "שייזדינו כולם, אני חושב לעצמי, מה הם מבינים. אני לא צריך לתת לאף אחד הסבר על-מה ולמה אני מעשן. אני מעשן, כי זה כייף בסדר, כי אני נהנה מזה.." הרהרתי לעצמי ושואף עוד שאיפה מהסיגריה המשובחת, הפקידה הנחמדה שרשמה אותי מתקרבת אלי, ואני כבר יודע מה היא הולכת להגיד, אז אני קם ויוצא מהמקום המזויין, היא המומה. בחיים הם לא חשבו שאני אהיה זה שאשבר ראשון, היו בטוחים שאני סתם עישנתי פעם אחת, נבהלתי, אז באתי "כי חשבתי שאני מכור.." אבל הם לא מבינים את גודל הבעייה.. המשכתי ללכת ברחוב, הגעתי לדיזינגוף, אלוהים יודע, איך כל פעם שני מסתובב בת"א אני מגיע לרחוב ההזויי הזה, הסיגירה דולחת, ואני שואף את שאיפותיי האחרונות, השוטר שלידי חסר אמצעים, מסתכל ולא מסתכל "מעלים עין" כפי שנהוג לומר, הטלפון שלי מצלצל.. השיחה לא מזוהה. אני עונה, מה יש לי להפסיד גם ככה אני עם רגל וחצי בקבר.......................................... מעניין????

אתה מתכוון לזה? ....

לא זכור לי שמחקתי משהו שכלל כתיבה שלך... אז ידידי...שיהיה לך שנה טובה ומוצלחת.. ופעם הבאה... תבדוק קצת יותר לפני שזורקים האשמות לאויר.. אוטוטו כיפור מתקרב אלינו ...אז אני סולח לך ..

בהחלט !!!

לא יכול להיות שזה היה פה ולא ראיתי.... אני פישפשתי לפחות ארבעה דפים אחורה ולא מצאתי, אז התייאשתי וכתבתי את הברכה שלי לחג.. באמת שחיפשתי, ובאמת שלא מצאתי... אני ימשיך את הסיפור מאוחר יותר.... תודה.. ושנה טובה !
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס
בחר
בחר