החיים שאחרי צבא , איך אצא מההלם?

עוד מספר חודשים אני משתחרר , אני אומנם שמח שזה יקרה בקרוב אבל מצד שני אני מאוד מאוד מבולבל. ממסגרת קטנה של 300 איש בגדוד לוחם קטן , אני אעבור לעולם הגדול. ובצבא אני לא חייל מיני רבים , בתפקיד שלי יש רק אחד ,הקצין נכה בלעדי , החיילים שלי לא יודעים כלום בלי שאני אתדרך אותם ולפתע אני אגיע לעולם שאני כלום בו , שאני דג בים הגדול. אני כל כך קבור במערכת הזאת ונמאס לי , מאוד מאוד נמאס לי. אני מת כבר לחיים אחרים , הרי כבר השגתי כל מה שאני יכול מהצבא ואין לי יותר למה לשאוף חוץ מלחכות בשקט עד שזה ייגמר. עד עכשיו מה שהחזיק אותי היו החברה שלי והשאיפות שלי. ועכשיו גם חברה וגם שאיפות אין , אז ממה אני יכול למצוא נחמה? שקט? ריגוש? האנשים רואים בי במובן מסויים חזק , לא נשבר אבל אף אחד לא מבין כמה אני מצולק מהשנתיים וחצי שעברו עלי. עתה מציעים לי קבע , חודשיים , משכורת מנופחת מאוד אפשר להגיד אבל אני שב ואומר לקצין שלי שאין סיכוי לא לחודשיים , לא לשבוע ואפילו לא לדקה. הוא במקום להבין אותי , מתעצבן עלי וממשיך לדבר עם כל מיני גורמים כדי להכניס אותי לקבע , לא משנה שאני חוזר ואומר לו שזה מיותר , לא 6 בחודש ולא 10 יגרמו לי להישאר.

חייל יקר

קודם כל זה נראה לי ממש טוב בשבילך שאתה צופה מראש את הקשיים. וגם שאתה יודע שלא משנה איזו משכורת מציעים לך אתה מעדיף לצאת ממקום שכל כך רע לך בו . נראה לי שהשאלות שאתה שואל לא בהכרח חייבות להשביז אותך כל כך , אלא שפשוט תנסה לענות עליהן בעצמך : מה יגרום לך שמחה ? זה בדיוק הזמן לגלות את זה, כשאתה הופך למבוגר ומחליט מה אתה עושה עם החיים שלך. במה לעבוד, מה ללמוד, לאן לטייל, להכיר בחורות חדשות ואנשים חדשים וכו'. החששות שלך מאוד מובנים, רק לדעתי כדאי לך לשלב בהם גם קצת סקרנות והתרגשות בריאה ולא להידרדר לחרדה. שלך מיכל

הלם אזרחות...

חיילצ'יק יקר, אין לך ממה לפחד, אמנם כשתצא החוצה תהיה ברשות עצמך אבל אני בטוח שיש לך מאחוריך גב חזק ותומך, חברים, משפחה וכו' בכל מקרה, אני בטוח שלמדת דבר 1 או 2 במהלך הצבא שיוכלו להיות לך לעזר גם בחוץ, שים לב שזה לא נורא אם תעשה טעויות, אף אחד לא מושלם ואין אדם שלא טועה, רק חשוב להפיק מהם את המיטב ולא לחזור על אותה טעות פעמיים קח את הזמן שנשאר לך לחשוב ולתכנן מה אתה רוצה לעשות, רק אל תהיה מקובע ותהיה פתוח לשינויים שיבואו שיהיה בהצלחה

איך הולך המשפט הנדוש הזה...

להסתכל על חצי הכוס המלאה? אל תסתכל על מה שאין,תסתכל על מה שיש.תראה לאיזה הישגים הגעת בתקופה משמעותית בחייך,החותם שהשארת וגורם למערכת לרצות להשאיר אותך אצלה לתקופה נוספת. אני לא יודעת מה קרה עם החברה שהייתה וכבר לא נמצאת איתך, אבל תחשוב שכל דבר קורה לטובה וכשמשהו נגמר זה כנראה נועד לקרות בכדי לפנות מקום למשהו אחר,טוב יותר. התקופה של אחרי הצבא קצת רחוקה ממני וגם הייתי במקום קצת שונה משלך.אני קיבוצניקית,אז החזרה לאזרחות קצת יותר רכה ויש לך קצת יותר זמן לתהות בנוגע לעתיד בלי לחץ משום כיוון. ובנוגע למשקעים מהשירות שלך,אני לא יודעת אם היית קרבי או לא ומה יצר אצלך את המשקעים,אבל בכל דבר ניתן לטפל (בעיקר אם זה קשור להלם קרב.אני מכירה מקרוב אנשים שלקו בזה לאחר השירות שלהם ובעיקר אחרי המלחמה). אל תזניח את עצמך,תנסה לחשוב בצורה חיובית,זה באמת עוזר. מקווה שלא נשמעתי פלצנית מדי ואתה תמיד מוזמן לכתוב כאן,יש בפורום הזה אנשים טובים וחכמים שתמיד יודעים לתת עצה טובה. שבוע נהדר שיהיה לך, הדר

לאן נעלמו השאיפות שלך? אולי הן כבויות פשוט...

אולי עכשיו אתה לא יודע את זה אבל אתה מסוגל להרבה. אם תפקיד פקידותי בצבא חיזק אותי וכשהשתחררתי הייתי מרוצה מהשירות אז במיוחד התפקיד שלך! אני בטוחה שהשירות נתן לך הרבה, אתה פשוט לא רואה את זה עדיין... ואני לא מדברת על רקע מקצועי והדרכתי, שגם משחק תפקיד גדול באזרחות. אני מדברת על אחריות, עבודת צוות, ניהול קבוצה ודברים שהוסיפו הרבה לאופי שלך- אני בטוחה. אז אל חשש! אתה תמצא את עצמך, במוקדם או במאוחר... האזרחות מחכה לך ומכילה הרבה אפשרויות, רק צריך לדעת איך להתנהג איתן. לאט לאט ובתבונה אתה תלמד והלוואי שגם תצליח.

לב שבור ואוברדראפט בבנק

כמו לכולנו!

חייל יקר

קודם כל זה נראה לי ממש טוב בשבילך שאתה צופה מראש את הקשיים. וגם שאתה יודע שלא משנה איזו משכורת מציעים לך אתה מעדיף לצאת ממקום שכל כך רע לך בו . נראה לי שהשאלות שאתה שואל לא בהכרח חייבות להשביז אותך כל כך , אלא שפשוט תנסה לענות עליהן בעצמך : מה יגרום לך שמחה ? זה בדיוק הזמן לגלות את זה, כשאתה הופך למבוגר ומחליט מה אתה עושה עם החיים שלך. במה לעבוד, מה ללמוד, לאן לטייל, להכיר בחורות חדשות ואנשים חדשים וכו'. החששות שלך מאוד מובנים, רק לדעתי כדאי לך לשלב בהם גם קצת סקרנות והתרגשות בריאה ולא להידרדר לחרדה. שלך מיכל

אני מבינה לליבך

אתה מזכיר לי אותי כשהיתי רגע לפני השחרור.. (חוץ מהקטע של הפיקוד חח) תראה יש בזה מצד אחד שמחה ומצד שני חששות מהעולם הגדול. זה מפחיד כי זה באמת משהו שלא התמודדת איתו עד כה.. אני רק יכולה להגיד לך שזה הכי טבעי בעולם וכשתשחרר תתן לעצמך לגטימציה חהרגיש כל דבר-כל עוד זה לא פוגע באחרים זה אומר: להיות מולבל, לא סגור על עצמך, לבהות בתקרה ולחשוב..,לעבוד בסוג משרה שאתה תרצה.. כל מה שתרגיש.. זו תקופה מבלבלת-שתעבור.. אגב, מה שאתה מרגיש עכשיו זה לא הכרחי לגבי מה שאתה תרגיש כשתשחרר. זה הכל תלוי באופי שלך, במשפחה(עד כמה היא תומכת), במסגרת שתהיה בה. יש אנשים שבקושי הרגישו את ההלם ויש שיותר וכל אחד במשהו אחר, זה באמת אישי. לי אישית היה מאוד קשה בהתחלה בכיתי והתגעגעתי לכולם (ולא היה לי אומץ להגיד להם כי כל הזמן רציתי להשתחרר), היה לי קשה עם הבוס שלי והרגשתי שזה כל כל ג-ד-ו-ל ו-ק-ר!!! היתי בשוק שאנשים לא מספיק מדברים על "הלם מהאזרחות" ומדברים יותר על "הלם בקו"ם" שהרבה פחות קשה.. עכשיו אני נזכרת כמה הרגשתי שאף אחד לא הבין אותי.. תנסה לקבל תמיכה מהשפחה וחברים ולהיות אתה כי זה באמת יעבור.. אני בטוחה שאתה מפחד שזה יקרה גם לך.. אבל תדע שזה הכי לגטימי ועוד יותר לגטימי לתת לעצמך להרגיש ככה, תזרום עם מה שיקרה..,תתמודד... אני לא עשיתי ככה והיה לי יותר קשה.. אבל הזמן יעשה את שלו (אפילו אצלי:) מבטיחה!! אתה תראה שאתה תצא מההלם, תמודד עם קשים ותחווה גם דברים טובים, אני לא יודעת מתי זה יקרה לך כשתשחרר אבל זה יקרה!! זה תהליך טבעי ואתה תעבור אותו (גם אם זה נראה לך עכשיו לא בטוח) שיהיה לך המון בהצלחה..
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס
בחר
בחר