יש סיטואציות ששום דבר בחיים לא מכין אליהם...

הרבה דברים קרו לי בחיים אבל שום דבר לא הכין אותי לזה. אני פשוט אובדת עצות מול סיטואציה עם זמן מוקצב ואדם שעומד מולי ודועך. אני לא יודעת למה פתאום כל הרגשות הללו מציפים ואיך הדחקתי אותם כ"כ טוב כבר שנתיים ואני רוצה להאמין שלכל דבר יש את הזמן והסיבות שלו אבל אני לא מבינה איך העולם כ"כ מעוות והכל ממשיך כסדרו ואני אמורה להמשיך כאילו כלום כי זו דרכו של עולם וכי בני אדם אמורים להתגבר. אבל מצד שני לעמוד במקום, להיות עצובה, לבכות, להיכנע לא מוביל לשום מקום להיפך זה בור ללא תחתית שלא בא לי להיות בו.

טלי אהובתי,

ממש קשה לי לקרוא את הז, אני מקווה שהתהליך הקשה יעבור שיגמר הכל בטוב, אם יש החלטות שצריכות להתקבל, תשקלי את הכל טוב ותקבלי החלטה מהירה כדי שלא יכאב עוד ועוד אם יש דברים שצריכים להיעשות תעשי אותם, הכל לאט לאט ובזהירות אבל חד משמעי אם אוכל להיות לך לעזר בצורה כלשהי .. אני יותר מאשמח. את יודעת.. אני אוהבת אותך מאוד טלי, באמת באמת. ובואי ניפגש בקרוב, טוב? מחזיקה לך אצבעות, נותנת לך את כתפי אם צריך, תשעני על מה שתצטרכי.. באמת פה בשבילך. אוהבת מאוד.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
נוער ZONE
בחר
בחר