אז ככה...
עשיתי את הקעקוע בגיל 17 וחצי והמקעקע לא הסכים בשום פנים ואופן לעשות לי אותו בלי אישור של ההורים....
אז מה שעשיתי זה לדבר איתם הרבה הרבה על כל הנושא.. לספר להם מה הסיכונים של העשייה ככה שיבינו שאני מודעת לסיכונים ולמרות הכל אני רוצה מאוד לקחת את הסיכון הזה... סיפרתי להם על הקעקוע שאני רוצה לעשות ולמה אני רוצה לעשות אותו... לקחתי אותם לפגישה הראשונה עם המקעקע כשעבדנו על הסקיצה(אגב אמא מאוד נבהלה קצת כי כל הידיים של המקעקע היו מקועקעות... אבל הופתעה מהרצינות שלו ומקצועיות והמהירות בה הוא צייר והבים את מה שרציתי..) המקעקע גם דיבר איתם היה ממש אחלה..
ואז הגיע הנושא של מה יקרה אם אני יגיע לגיל 30 ולא כלכך יהיהמאושרת מהקעקוע .. פשוט אמרתי להם שאין מצב שאני יגיע למצב הזה..כי בכל מקרה הקעקוע שלי רלוונטי לכל שלב בחיי וגם זה לפחות מה שהיה רלוונטי בשבילי באותה תקופה וחשוב לי להנציח את זה...מה גם שאמרתי להם שבכל מקרה אני יעשה את זה אז מה זה משנה מתי אם זה ב17 וחצי או 18 או 20 או לא יודעת מתי...
קיצר לא צריך כל מיני שיטות פשוט לדבר איתם על זה בצורה בוגרת ופתוחה ולשתף אותם בתהליך...כשהם יראו שאת\ה הולכים על זה בצורה בוגרת ורצינית הם מסכימים...
בהצלחה£30£