עמית, זה לא נכון שרוב הפרשנים חזו ניצחון לדנבר. אני קראתי את רוב הפרשנויות וראיתי בESPN, הרוב חזו ניצחון לפטס. זה נכון שדנבר היו פייבוריטים בווגאס והקהל חכם יותר כנראה מהפרשנים.

אני לא רואה כמעט אף אחד שמדבר על דעיכה ביכולת של בריידי. כולם מתרצים את זה במחסור ברסיברים, בפציעות ומה לא. הוא יוצא כמעט נקי, בטח ובטח ביחס למאנינג.

בנוגע לפלייאוף, זה נכון שהקבוצות של מאנינג הצליחו פחות מאלו של בריידי אבל זה לא תמיד באשמת מאנינג. למעשה, אם תסתכל על הסטטיסטיקות האישיות שלהם בפלייאוף תראה שהן די דומות. בריידי היה פקטור קטן למדי באליפויות של הפטס ודווקא כשהוא סטטיסטית נעשה מפלצת הם פחות הצליחו. לא היית מצפה ממנו לקצת יותר? שוב, רק בגלל שהוא זכה בשלוש אליפויות ב4 השנים הראשונות שלו לא אמור לתת לו חסינות לעשור שבא אחרי זה. גם כמעט לא מזכירים את נושא הספייגייט שקשור קשר אדוק לאליפויות שלו.

זה נכון שאלוויי עושה עבודה מצוינת בבניית קבוצה, ועדיין, לבוא לקבוצה חדשה לגמרי עם רסיברים שמעולם לא עבדת איתם ואחרי ניתוחים שחלק גדול מהאנשים, כולל פה חשב שיגמרו את הקריירה שלו. אחרי כל זה לעשות עונה כמו שהוא עשה השנה זה הישג פשוט מדהים.

חוץ מאלדמן, איזה רסיבר הוא שיפר השנה? מה עם דובסון, בחירת סיבוב שני? מה עם אמנדולה שעשה אפס תפיסות במשחק הכי חשוב של העונה והוא רסיבר טוב? מה שמדהים אצל מאנינג זה שכל רסיבר וטייט אנד מקבל משהו והאיזון ביניהם פשוט יוצא דופן ותמיד היה ככה.

לדעתי הפטס כבר לא יזכו בכלום עם בריידי ולמעשה הבעייה היא גם ביליצ'ק שבכל משחק חשוב המאמן היריב עושה לו בית ספר. כולם כאן נהנים לקטול את פוקס אבל בשני משחקי הפלייאוף הוא הכין תוכנית משחק מעולה שניצחה להם את המשחק. לדנבר אגב יש מתאם התקפה מעולה.

אם מאנינג היה נותן תצוגה כמו בריידי ביום ראשון כל המקהלה הייתה שוחטת אותו שהוא שוב קורס במשחק חשוב. פתאום אחרי ההפסד כל אוהדי הפטס מדברים על כמה הקבוצה חלשה וזה הישג לאן שהיא הגיעה, אחרי שכל העונה מספרים לנו כמה בריידי ואחרים מופלאים ומוציאים מים מהסלע. רוב הפרשנים הימרו על הפטס לנצח את המשחק והם הפסידו בכל אספקט שלו. העיקר שנה הבאה נשמע שוב במשחק חשוב עד כמה אסור להמר נגד בריידי וביליצ'ק. והעניין עם החוסר רסיברים הוא מגוחך לחלוטין. ק"ב טוב יהפוך רסיברים בינוניים לטובים גם הוא. למרות שבסך הכל למאנינג היו רסיברים טובים רוב הקריירה שנה שעברה הוא התחיל מאפס עם רסיברים שאף אחד לא הכיר ותראו לאן הגיע איתם ואיך הם התפתחו לצידו. גם לרוג'רס אין מי יודע מה רסיברים והוא מוציא מהם מים מהסלע.

לבאפלו יש הגנה נגד ריצה עוד יותר גרועה, 28. עכשיו, זה לא שבלאונט כזה גרוע. הוא יכול להיות טוב אבל לא סביר שיהיה כזה טוב נגד דנבר. הם נתנו לסן דייגו 65 על הקרקע אחרי שסן דייגו רצה 200 יארד שבוע קודם.

לא הייתי מסיק הרבה לפי המשחק נגד אינדי. יש להם את אחת ההגנות נגד ריצה הגרועות בליגה.

הוא לא לבדו העלה את הקבוצה לפלייאוף. בלי השטות של שיקגו בט"ד שהיה פאמבל הוא כנראה לא היה מספיק. וחשוב גם להזכיר את מאט פלין שהחזיק אותם בתמונה בלעדיו.

מה בדיוק מנע מהן לקחת את הבית שנה שעברה? הם ניצחו רק 4 משחקים עם אותו כישרון בדיוק. אפשר היה לצפות שהם ישתפרו אבל זה שהם לא זה לא ממש מפתיע ובטח אי אפשר לומר שהם היו מועמדים לנצח את הבית. לעומת זאת עם כל הכבוד לפציעות באטלנטה, צריך היה לצפות ליותר הצלחה על סמך העבר שלהן. להרבה קבוצות יש פציעות וכל עוד מאט ראיין שם הם היו צריכים לנצח יותר.

לדעתי אכזבת העונה זו אטלנטה. יוסטון גם התרסקו אבל היה בהם משהו לא יציב גם שנה שעברה. לעומת זאת הפלקונס היו אי של יציבות ומגמר הNFC להדרדר ל4 ניצחונות?

מאמן העונה זה מאוד קשה השנה. ביליצ'ק לדעתי מועמד על מה שהוא מוציא מהקבוצה הפצועה של הפטריוטס וכשבריידי פחות טוב השנה זה בכלל נס. ארינאס עושה עבודה מדהימה בבית הכי קשה וצ'יפ קלי שרבים חשבו שהוא יכשל מצליח מאוד. רק על זה שהוא דבק בפולס מגיע לו הפרס, וזאת בניגוד לשיקאגו שספסלו שחקן חם אש לטובת קאטלר.

אתם מתייחסים כאן לפציעות וניתוחים כאילו זה טריוויאלי ששחקן יחזור להיות כמו שהיה. רופאים אמרו שפציעה נוספת יכולה לגרום לסיום הקריירה. גם אם היא לא תסתיים, ניתוח שמשבית אותך לחצי שנה פוגם בהכנות לקראת העונה הבאה ולך תדע באיזה כושר הוא יהיה. לנצח את הניינרס, סיאטל ופנתרס בפלייאוף אחד איך שהם משחקים נראה לי חלום באספמיה.

לדעתי זו טעות. רוג'רס אכן יכול להכניס אותם לפלייאוף אבל בהתחשב באין הגנה שלהם וביריבות אני לא רואה שום סיכוי ממשי להגיע לסופרבול. לעומת זאת כשהוא יכול לגמור את הקריירה או סתם להפסיד 6-7 חודשים בהחלמה לי זה נראה סיכון מיותר. 

12:13 07-12-2013|Maldini כתב:

21:57 06-12-2013|גיל כתב:

מלדיני, מה שאתה אומר לא מדויק. אני אישית לא רואה שום ירידה ביכולת שלו. הוא משחקת אחרת זה ברור, אבל תמיד הוא הוציא את המקסימום מהכלים שיש לו. אם תסתכל בסטטיסטיקות שלו למסירה פר יארד תראה שהשנה למשל הוא מוסר הכי רחוק חוץ מ2004. הדיוק נשאר אותו הדבר כל הזמן. זה לא משנה אם יש או אין לו זיפ על הכדור או אם הזריקה שלו מכוערת, מה שחשוב אם היא מגיעה ליעד שלה.

זה מאוד משנה כשהתנאים לא סטריליים ו/או ממול עומד סקנדרי פיזי שמשחק MAN TO MAN כל המשחק (כמו הקולטס והפאטס) שמקטין לך את החלונות הקטנים ממילא עוד יותר ואז כל מה שנותר לעשות זה להתפלל שהברווז התורן יגיע ליעד. תחזור רגע לרבע הרביעי מול הקולטס כשדנבר הייתה בעיצומו של הקאמבק, הייתה לו שם איזו מסירה של 30-35 יארד לדימאריוס תומאס שאם תצא לו מהיד 10 פעמים תיחטף לפחות 11. אבל איכשהו היא הגיעה אליו ודנבר עשו TD. אני לא יכול לבנות על הדברים האלה. לא כשאני חושב על התנאים בינואר, ולא כשאני חושב על היריבות שהולכות להיות אותן יריבות.

 

90% מההתקפה של דנבר מבוססת על מיס מאצ'ים. ברגע שפייטון והרסיברים/רצים צריכים להתעלות כמו שקרה להם במס' פעמים בודדות בשנה האחרונה - זה בדרך כלל לא נגמר טוב. וזה בסופו של דבר מה שמכריע משחקי פלייאוף. לא ה-PICK PLAYS האקזוטיים ולא איזה רוקי קורנר אומלל סטייל מרקוס קופר שאתה יכול להתעלל בו כל המשחק.

איכשהוא, רוב המסירות המכוערות של מאנינג מגיעות ליעדן. לפעמים הוא זורק איזו ביצה אבל לא הייתי בונה על זה תאוריות שלמות. וברור שכשיש הגנה טובה יותר יותר קשה, במה זה ייחודי למאנינג? בריידי לא מתקשה יותר מול הגנות טובות? דווקא השנה, יש לו יותר כלים אולי מאשר אי פעם במגוון של הרסיברים.