תוכנית
קבוצות:
משתמשים רשומים
שם תצוגה:תוכנית
93
הודעות שפרסמתי
דרגה במערכת:
תוכנית
נכתב בנושא: הרזיה נכונה!
20-11-2002 07:37
איזו שיטחיות!
ראשית, רואים שמעולם לא היית שמן ואין לך מושג מה זה לסבול מעודף משקל. התיאורים שלך :"רוצים להיות יפים, מקובלים" עושים רושם שאתה נער בתיכון שלא מבין בכלל מה זה להיות אדם שמן ומה ההשלכות של זה מעבר לזה שאתה לא מלך הכיתה... אדם שמן יכול להיות מקובל. יכול להיות מאושר. אבל יתכן שהוא לא מרוצה מגופו. שנית, ההצעה שלך לארוחת בוקר עלובה, במחשבה שזה ישביע אדם שמן, פשוט מגוכחת. הרבה יותר מגוכח האיסור שלך לאכול לחם לבן אבל ההיתר לאכול פתיתים ופסטה... זה עשוי מאותם חומרים. מה ההגיון? אין כזה דבר "אסור". הכל מותר. הרעיון הוא לשנות הרגלים ולא להרגיש מסכנים ומקופחים. אם יגידו לי כי מעכשיו ועד עולם אסור לי לאכול כלל לחם לבן הרי שאני מעדיפה להשאר עם עודף משקל. אם יגידו לי את האמת-"את יכולה לאכול הכל אבל במידה וזה בדיוק מה שעליך ללמוד" אז אני אנסה. לפני שאתה מייעץ לאנשים, כדאי שתהיה קודם בנעליהם או שלפחות תבין את מצבם. אם לא הייתי יודעת יותר טוב והייתי מאמינה למה שכתבת, הרי שהייתי נכנסת לדיכאון עמוק ולא מנסה אפילו לרזות. לחם אינו "משמין". אם אוכלים ממנו הרבה, אז אפשר להשמין. אבל אין שום סיבה להשמין מפרוסת לחם או שתיים. בקיצור- אולי כוונתך היתה טובה אבל מה שכתבת- אוי ואבוי...
כל הכבוד!!!! נהנהתי והזדהתי עם כל מילה שכתבת!!!1 £5£
תוכנית
נכתב בנושא: תעזרו לי...... £18£
20-11-2002 07:30
תעזרו לי...... £18£
שוב אני מוצאת את עצמי במקום לא טוב. קשה לי במספר תחומי חיים כרגע. חשבתי שאני גיבורה ומצליחה לא לברוח אל האוכל.... אבל.... בכל זאת מוצאת את עצמי "מחר מתחילה שוב" ובינתיים היום.... נופלת. כל בוקר מתחילה מחדש אבל במשך היום מוצאת את התירוץ הקטן שגורם לי לאכול כריך במקום סלט... ואז מגיע ההוריקן ואני שונאת את עצמי כל פעם מחדש. האמת? לא אוכלת הרבה אבל אלה מכם שכבר מכירים אותי יודעים שאני עולה במשקל רק מלהסתכל על האוכל. אני חייבת, חייבת, חייבת לחזור למה שהייתי לפני שנה וקצת. עליתי כבר חצי ממה שירדתי..... הצלחתי בשלב מסויים לחזור לתהליך של ירידה ועכשיו שוב צריכה את הדחיפה הנכונה. אולי באמת צודק ארתור.... (כמה הודעות למטה). אנחנו פשוט חולים..... חבל רק שהוא בצפון הרחוק ואין לו מרפאה/קבוצות תמיכה בדרום. זהו, חילקתי איתכם. מזל שאתם פה. מבינים ושותפים. יום טוב.
לא קלה דרכינו.. £16£
שאנחנו בנפילה, בכל נראה שחור, כלום לא הולך, שום דבר לא זז ואפילו סיכת הבטחון שבמגרה מפריעה לנו.
אני נמצאת בתקופה לא קלה-בדיוק כמוך, עם אותם כאבים ואותם התמודדויות. ביום שבת הייתי לי נפילה רגשית-הרגשתי שאין לי כוח יותר להילחם. אומנם לא ברחתי באותו ערב לאוכל(בזכות כתף של חברה), אך זה קרה ביום למחרת.
אחרי חודשיים מצויינים(שלוש ארוחות ביום+חדר כושר שלוש פעמים בשבוע+קבוצת תמיכה)גם אותי הבולמוס תקף. הרגשתי כל כך חסרת אונים, מתוסכל ומפוחדת.
ביום למחרת היו לי שתי ברירות:א. להמשיך ולפול לידי האוכל ולהרוס תקופה כל כך נפלאה.
אפשרות ב: לקום ולהמשיך את התוכנית כאילו כלום לא קרה(כאילו לא היתה נפילה.)
אני מבטיחה לך שלא רציתי לפול, לא רציתי להרוס ואני בטוחה שגם את לא - אבל כנראה האוכל יותר חזק מאיתנו. האכלנות הכפייתית היא ערמומית ויכולה לתפוס אותנו תמיד ובכל מצב.
לא קל לקום מנפילה, לא קל לקום בבוקר ו"לשכוח" את האתמול-אבל אין ברירה!!!
אני רק למדתי מהנפילה עד כמה אני לא שולטת בפה שלי-ואני צריכה למצוא דרך איך להפעיל את מנגנון הברז. אך ללמוד לסגור אותו.
אל תוותרי-אנחנו איתך-שומעים ומחבקים
תוכנית
נכתב בנושא: בוקר טוב
17-11-2002 13:31
אין דיאטה אחת שטובה לכולם, כולל או.איי וזה גם בסדר. £104£
אבל מה שבטוח שתרופות להרזייה הם דרך מסוכנת, לא בריאה-ולפעמיים לוקח שנים עד שרואים את התוצאות-וזה מאוחר מדי!!!
תוכנית
נכתב בנושא: בוקר טוב
17-11-2002 12:34
סוכרת היא לא התמכרות-אכילה כפיתית כן!!! £42£
לכל מחלה יש את התרופה שלה, הקושי הוא למצוא את התרופה. בהתמכרויות למיניהן התרופות הם בד"כ לא גלולות וכדורים, כי הבעיה היא לא רק פיזית. סוכרת היא בעיה פיזית נטו ולהבדיל מאכילה כפייתית היא לא התמכרות.לכן לסוכרת יש מקום להתערבות תרופתית-וזה אף חובה-כי ללא הזרקת אינסולין החולה ימות. אצל אכלנים כפיתיים אם הם יזריקו תרופות, וגלולות יש סכנה הפוכה-שזה יגרות נזק בלתי הפיך. והראיה שזה לא בריא-הם תופעות הלוואי.
בנוסף את טוענת שהבעיה היא רק לשמור-אבל איך תלמדי לשמור אם לא רכשת את הכלים לכך?
בד"כ בדיאטות מאוזנות, החלק המכריע של התהליך הוא ללמוד אך לשנות הרגלים, אך להתמודד עם משברים ללא האוכל. וכך שאת מגיעה למשקל שרצית האוכל לא יהיה מקום המפלט.
לדעתי את מוסיפה בעיה נוספת-התמכרות לחומר נוסף, שאפילו נשמע כחומר ממריץ(את לא עייפה יותר).
תוכנית
נכתב בנושא: הצילו!!!!
17-11-2002 12:10
הצילו!!!!
דיברתי עם דיאטנית בטל' והיא אמרה לי לעשות ספורט, אז עשיתי אתמול שעור חיטוב ועיצוב ונתפס לי כל הגוף ובלילה קמתי ואת הכסף האחרון שלי בזבזתי על ממתקים. ובאמצע הלילה שוב קמתי וגרדתי את השוקולד מהעטיפה. אני ממש לא יודעת מה לעשות. אמרו לי שאני לא אכלנית כפייתית, פשוט אני לוקחת כדורי הרגעה ואז נפתח לי התאבון יותר נכון החשק לאכול ואני משתגעת מזה. בסוף שבוע הבא אני הולכת לדיאטנית. אני לא יודעת אם האו.איי מתאים לי כי ראיתי באתר שמתנזרים מפחמימות וסוכר. בבקשה - צריכה עזרה! יש למישהו דיאטת קיזוז רק להיום? או עצה? או משהו? סוף השבוע אני אצל הדיאטנית.
האם את אכלנית כפייתי? £9£
קודם כל טוב עצם העובדה שאת כותבת ומבקשת עזרה זה המון!!!!!!
אנחנו פה בשביל לשמוע אותך ולומר לך: א ת ל א ל ב ד !!!
לא אני, לא טבלה ולא דיאטיקנית יכולים לומר לך מה את. רק את יכולה להגדיר את סוג וצורת האכילה שלך, קרי אם את מכורה לאוכל, איזה סוג אוכל(מקורים, מלוחים וכו'), מתי יש לך בולמוסים וכו.
כמו שדיאטיקנית נותנת לאנשים שונים תפריטי דיאטה שונים כך באו.איי. את מגדירה לעצמך מהם מאכלים שחורים(מאכלים משמינים שבד"כ אנחנו הכי אוהבים ולא יכולים להפסיק לאכול אותם), מאכלים לבנים(בד"כ המאכלים של "הרזים", ושמנים מטבעם לא אוהבים אותם) ומאכלים אפורים-(שאולי מותרים בדיאטה , אך לך ספציפית זה גורם לכמיהה-אם את אוכלת אחד מזה את מוצאת את עצמך תוך זמן קצר שוב באוכל).
אצלי לדוגמא, מאכל אפור זה כיכר לחם מקמח מלא-אומנם הוא מותר לי, אבל אני לא יכולה לסבול כיכר שלמה במגירה-אני מחסלת אותה, לכן אני קונה לחמניה-מקמח מלא-אכלנו וזה נגמר!
כפי שהבנת אני מכורה לפחמימות-אז הפסקתי (בתהליך ארוך ואיטי)לאכול קמח לבן. עם סוכרים מעולם לא הייתה לי בעיה. אבל א נ י ז ה ל א ה כ ל ל !!!!!! יש המון אנשים באו.איי שכן אוכלים סוכרים ופחמימות, והם מגדירים לעצמם את התפריט היומי(בשילוב דיאטיקנית/מאמנת).
זה נשמע פשוט שאת קובעת מה מותר ומה אסור לך, אבל פה הקושי והיופי של התוכנית. את מתאימה את התוכנית לצרכייך, ואת לומדת מחדש מהם צרכייך-וזה לא פשוט!!!
הלוואי ויכולתי לומר לך שדיאטה זה זבנג וגמרנו. לשנות צורת אכילה-לוקח זמן. להוריד 15ק"ג בחודשיים זה מתכון בטוח להעלאה של 20 חודשיים לאחר מכן.
אני כרגע בתהליך הרזייה-ולא קל לי(כמו שרשמתי למעלה). אבל אין לי ברירה, נמאס לי להילחם באוכל ובעצמי.
אני יודעת שאם לא הייתי בתוכנית לא רק שלא הייתי יורדת בחודש האחרון 4.5 ק"ג אלא הייתי עולה במשקל ולצערי כבר עברתי את ה90 (אני 1.62 מ') והתחושה הייתה זוועתית.
מצורפות פה השאלות שבעזרתן תוכלי לבחון את עצמך אם את אכלנית יתר כפייתית.
1. האם אתה אוכל למרות שאינך רעב?
2. האם אתה נתקף בבולמוסי אכילה ללא סיבה ברורה?
3. האם אתה חש רגשות אשם או חרטה לאחר אכילת יתר?
4. האם אתה מקדיש זמן ומחשבה רבים מדי לאוכל?
5. האם אתה מצפה בשמחה ובקוצר רוח לזמן שבו תוכל לאכול בגפך?
6. האם אתה מתכנן את בולמוסי האכילה החשאיים האלה מראש?
7. האם אתה אוכל בתבונה לפני אחרים ומפצה את עצמך שאתה לבד?
8. האם משקלך משפיע על אורח חייך?
9. האם ניסית לשמור על דיאטה במשך שבוע ויותר רק כדי לגלות שהחטאת את מטרתך?
10. האם אתה נוטר לאחרים האומרים לך להפעיל כוח רצון חזר יותר על מנת להפסיק לאכול?
11. למרות ההוכחות המנוגדות: האם אתה ממשיך לטעון שאתה יכול לעשות דיאטה בעצמך מתי שרק תרצה?
12. האם יש לך כמיה לאכול בשעה מסוימת ביו או בלילה, בנוסף לשעות הארוחות?
13. האם אתה אוכל כדי לברוח מדאגות או בעיות?
14. האם עברת אי פעם טיפול נגד השמנה, או בעיית אכילה כלשהי?
15.האם הרגלי האכילה שלך מאמללים אותך או אחרים?
אם עניתם בחיוב על שלוש שאלות ומעלה אתה יכול להיחשב כאכלן כפייתי!
תוכנית
נכתב בנושא: "רק להיום" לנסות ולהחזיק מעמד!! £143£
17-11-2002 09:51
אתמול היה כנס בשפיים ואנשים הגיעו מכל הארץ בכדי לחלוק את החוויה הרוחנית שקוראים לה או.איי.
אנשים עלו על הבמה והתחלקו בסיפוריהם האישיים. הם סיפרו כמה הם ירדו, איך התוכנית ואורך החיים החדש שינה את חייהם מקצה לקצה.
לא פעם אנשים הזכירו את המושג "נולדנו מחדש", "הורדנו עשרות ק"ג אך מאות טונות מהכתפיים".
ישבתי והאזנתי לסיפורים ומשהו בתוכי נצבט. הרגשתי כל כך מחוברת, אך בד בבד כל כך מנוכרת. פתאום היה נדמה לי שכל הניסים שהם מדברים עליהם הם לא מנת חלקי. שלכולם שפר המזל הטוב, תעצומות הנפש הכבירים, התמיכה של כוח עליון ואני נשארתי אי שם מאחור.
הרגשתי כעס, בלבול, וחוסר אונים. החלום שלי מתגשם אצל אנשים אחרים. כולם מרזים כולם משנים אורחות חיים, והרגלים-ואני שקועה בעשייה היום יומית, שמשגעת אותי. אני חשה שכל יום הוא מאבק, מאבק בלתי פוסק בעצמי, בהרגלים הלקויים שצברתי לי כל חיי, בשגרה היומית האפורה-בהכל.
אני חשה שאין לי כוח. אין לי כוח לעשות את המוטל עליי, אין לי כוח לכתוב, להתקשר לחברי הקבוצה לקבלת
תמיכה, אפילו לכתוב את הדברים על הדף. העצבות משתלטת עליי, הרחמים העצמיים חוגגים ואני שוקעת בביצה הזאת שגורמת לי לראות שהכל שחור.
"רק להיום" אני מוסרת את הכוח לידי כוח גדול וחזק ממני שיקח ממני את הרגשות האלה, שיתן לי את התקווה שגם הניסים האלו יגיעו אליי. אני מתפללת ש"רק להיום" אעשה את המוטל עליי, אשמור על תוכנית אוכל, אתנהג בשפיות ואדע לבקש עזרה .
לא, אני לא יכולה לעשות את זה לבד, אני צריכה את התמיכה של חברי או.איי, או כל תמיכה מאנשים שמבינים אותי יכולים לתת לי אותה.
"רק להיום" אם אני מרגישה רחמים עצמיים ועצבות אנסה להיות שמחה ופתוחה יותר, ולו רק לשם אימון. "רק להיום" לא אוותר לעצמי ולו רק לשם הרחקת הראייה השלילית שלי והפסימיות. רק להיום בלילה אחלום גם אני אזכה לאעמוד על הדוכן ואחלוק עם הקהל את סיפור חיי.
"רק להיום"!!!!
תוכנית
נכתב בנושא: המדרגה הנמוכה ביותר שהגעתי אליה... £31£
תוכנית
נכתב בנושא: המדרגה הנמוכה ביותר שהגעתי אליה... £31£
15-11-2002 09:37
אני מתחברת לכל מילה שכתבת.....גם לגבי או אי.....ותודה שאת כאן £29£
תודה שאתם כאן!!! £122£
תוכנית
נכתב בנושא: המדרגה הנמוכה ביותר שהגעתי אליה... £31£
15-11-2002 09:36
מאיה בהצלחה בהמשך הדרך £46£
טוב לקרוא אותך. ענקון
אוהבת אותך ענקון!!! £24£
תוכנית
נכתב בנושא: לא הצלחתי עם הדיאטה אבל
15-11-2002 09:35
על קצה, קצה המזלג על או.איי
תוכלי להצטרף לקבוצה הקרובה לביתך(יש כמעט בכל עיר) הטלפון של המשרד ראשי בר"ג הוא 035745799 -הוא פתוח כל יום מ9:00-14:00 (ויש שעות אחה"צ שאני לא יודעת). בכל מקרה הם יתנו לך טלפונים של פגישות שקרובות למקום מגוריך.
אל תוותרי-תגיעי. אין לך מה להפסיד. החיים באו.אי לא פחות טובים אם לא הרבה יותר טובים מבחוץ.
רק רגע לפני שאת הולכת, אני מראש מיידעת אותך שבהתחלה- קשה להבין מה קורה שם, ובטח להסיק מסקנות מפגישה אחת. יש מושגים שהם מדברים עליהם ונשמעים לא מובנים-כהימנעות, 12-הצעדים, אנונימיות, כוח עליון וכו'. תני לזה צאנ'ס-זה שווה.
אל תוותרי על הנס לני שהוא פועל עלייך!!!!
