שלום!
פעם ראשונה שאני כותבת כאן.
רציתי לשתף אתכם בחוויה עצובה שעברתי.
אי אז לפני 7 ומשהו שנים, יצאתי אני, אז בת 7 בערך, לטייל עם חברות באיזו שבת.
ולפתע אני רואה חתלתולה מקסימה מתחת לספסל.
זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, שמעתי כינורות והכל(סתם סתם אני נסחפת).
לפתע בא השכן הגורילה המרושע במטרה לגנוב את החתלתולה חסרת הישע!
אחרי הרבה צעקות("אממממממממא!!!!!"),שריטות ובעיטות,מצידי
ומבטים המומים, מצידו
הצלחתי להציל את החתלתולה, שהוכנסה לביתי("לשתות קצת מים, רק דקה, נו אמא!").
עברו השנים, כמו שאמרתי, 7 בממוצע.
צלקות באו והלכו. והחתלתולה, שקיבלה את השם מילקי, נשארה עדיין בביתי(שותה לאט, קורה).
אבל החיים לא יכולים להיות כל כך טובים, ומילקי חלתה .
לבסוף נשלחנו לאולטרסאונד בעיר אחרת.
אך מילקי לא רגילה להיות בחוץ, ובגלל טעות של סבתה (אמא שלי) נפלה מהכלוב וברחה!
כל החיפושים לא עזרו, אין יותר מילקי.
וככה זה נגמר.
עצוב, לא?
אבל לא הכל שחור, כי באתו היום, אחד הארוכים בחיי,
אחרי הרבה נאומים של "אני לא חוזרת לבית ריק" מצידי,
הבאנו את פיטר (שקרוי על שם פיטר פרקר, ספיידרמן, וממש לא מצדיק את שמו).
הוא חתלתול פרסי אקזוטי מ-ה-מ-ם שגורם לכל אחד להתאהב בו, גם לשונא חיות מושבע!(זה בדוק).
טוב נו, ירש את הקסם האישי מאמא שלו (אני דרך אגב).
אשמח לתגובות.
סופר M
... , , , ,
