כשחשבתי שהכל מתחיל להסתדר שאני מתחילה לחזור לכיוון של מה ואיך שרציתי לכוון דברים הכל משתנה ללא כל הודעה מוקדמת ידעתי שורוד מדי לא יכול להיות וצריך לראות את חצי הכוס הריקה (הרי אני מראש פסימית ) הייתי צריכה לחשוב מראש לפני שעליתי על גלגל הענק הזה.. בעצם חשבתי מראש, תכננתי את צעדי אבל באחד הצעדים מעדתי ואם כבר מעידה אז הייתי מוכרחה לוודא שהנחיתה שלי תהיה ....... הנייר סופג הכל במקרה זה זו המקלדת והמסך בטח עוד יומיים אני אחשוב וואו איך חשבתי כך אבל כרגע אני רואה את הצד הזה מקוה שאקיץ מהמעידה במהרה

אני מאושרת צלצלת היום אחרי כמה שנים טובות שבהן לא דיברנו ,לא נפגשנו ,לא מסרנו דרישות שלום דרך אחרים הייתי מופתעת לשמוע את קולך בדיוק כמו אז בשיחה הראשונה בנינו זו שהיתה לפני שנים לא זיהיתי את המספר על הצג ואז כאשר עניתי ושמעתי את קולך מצידו השני של הקו חטפתי הלם ישר זיהיתי אותך (איך אפשר לשכוח אהבה ראשונה???) אמרת שבחלוף השנים חשבת לחייג אבל חששת מתגובתי למען האמת אינספור פעמים חייגתי את המספר המוכר כל כך ועוד בטרם הצלצול הראשון ניתקתי לא היה לי מספיק אומץ העלנו היום כלכך הרבה זכרונות בשיחה הזו זה היה כלכך כיף כלכך מוכר נזכרתי בך בעצם נזכרתי בנו והמחשבה שגם אתה חשבת עשתה לי טוב עמוק בפנים כל היום קרנתי מאושר שאחרי כלכך הרבה שנים צלצלת מצחיק עצרנו מאותה נקודה בכל אופן הבטחנו שנדבר מרגישה פתאום שוב את אותם הפרפרים שהיו אצלי לפני שנים כל פעם שרק דיברנו אני כותבת לך רק שתדע שמעולם לא שכחתי אותך (למרות שמייל שכחתי לבקש היום מרוב שהתחלתי להתבלבל ולהתרגש מהשיחה שלך )