מאבדת את עצמי...
רציתי להתייעץ...אני מרגישה שאני מאבדת את שפיותי...
אני בת 17 ,הכרתי לפני שנתיים וחצי גבר בן 24...והבנתי עם הזמן שהתאהבתי. עכשיו אנחנו לא בקשר מאיזו שהיא סיבה...(רבנו כי הוא שיקר לי שקר גס...)כבר 8 חודשים אנחנו לא בקשר ואני מרגישה שאני מאבדת את עצמי...אני רבה עם כולם,אני לא רגועה...אני מתפרצת על אנשים שקרובים אלי,יש לי נדודי שינה בלילה...ירדתי במשקל..ופשוט נהפכתי לילדה סגורה ...(כולם אומרים לי את זה..) וכל הזמן הזה אני רק חושבת עליו...
אני פשוט מרגישה חנוקה בלעדיו...אני לא יוצאת עם חברות וידידים..אין לי חשק לכלום...רק יושבת וחושבת עליו...
בבקשה עזרו לי...אני מרגישה שבקצב הזה יומי האחרון קרב...
אתה יודעת מה הכי מצחיק??
להכיר האחר... לטעום טעם אחר .. ולהבין שההוא היה אפס!! חסר יכולות וביצועים.. ופתאום הרושם שהתקבל ממנו מתנפץ!! פתאום הוא לא כזה מיוחד כמו שחשבת... פתאום הוא יעורר בך תחושות אחרות של סלידה, גועל... דחייה.
זה הכל עיניין של זמן.. הכל עובר.
נכון שכולם אומרים, קל להגיד קשה ליישם (כך את חושבת) , אבל תאמיני לי שזאת לא קילשאה והזמן מרפא גם מרפא.
ויבוא אחר טוב יותר, יפה יותר, מוצלח יותר, מפנק יותר, מקשיב יותר, אוהב יותר...(יגיע כזה ברגע שתחליטי שאת עושה סטופ , סווי'ץ ועוברת הלאה, מתקדמת לא נעצרת) וההוא יתגמד ויהיה כצל , כאבק.. לא ישאר ממנו דבר מלבד זכרון קטנטן... שיגרום לך לצחוק בכל פעם שתיזכרי שבכלל אי פעם יצאת עם גבר אפסי ועוד בכית בגללו.
חבל על השנים שלך, חבל על הדמעות שלך... ראי בהכרות עימו שיעור, לימדי את השיחעור , הפיקי לקחים, הפנימי תובנות, נישמי עמוק והביטי קדימה...
הדמעות שלך יקירה ,,,יקרות ... וגבר שגורם לך לבכות אינו שווה אותך!!!
אהבה אמורה למלא, להעצים, לקדם ולא ההפך....
את בת 17... גיל יפה ומתוק... אל תתני לתמימותך ולשנים היפות שלך לחלוף לשווא בכאב בגללו!!!@!
הוא אפס!!! הוא לא שווה אותך!! הוא משחק בריגשותיך!!!
בהצלחה מתוקה.