לכל מי שסובל/ת מהפרעות אכילה
מכירים/ות את זה שחשבתם/ן שזה נגמר, שזה מאחוריכן/ם, שאתן/ם כבר שנים בטיפולים, מרגישים/ות טוב עם עצמכם/ן ועם הגוף אבל זה עדיין תמיד שם, התפריטים שהמצאתם/ן, התכנונים, הבליסות הבלתי נגמרות, הההקאות, ההרעבות, השנאה העצמית, ההלקאות.. והמחשבות...יו המחשבות, כמה אנרגיה מבוזבזת! נמאס לי, זה פאקינג דיבוק!! צאי ממני מחלה מחורבנת!!!!!! האם יש לזה סוף?