12:41 26-12-2007|shilgia28 כתב:

דוגמאות נפוצות מאוד:

עקדת תמר, בת יפתח, ועוד ספרים של נעמי ריגן. "אהבתי כל כך" גם שם יש ומומלץ ביותר. שכל הספרים האלו מספרים סיפורים מהמציאות. שלגיה

ל 28 אהבתי מאד את הספרים ואת המציאות המחושית שם

06:20 26-12-2007|לימור (ס) כתב:

לא

בציבור החרדי לא בוגדים כי הם לא צריכים לבגוד כי אין להם ידע מלוכלך כמו שקיים אצלינו החילונים אנחנו שחושבים את עצמינו לנאורים רואים עוד הרבה קישקושים מפוקפקים וידועה שאם האוכל בא גם התאבון אבל החרדים שומרים את עצמם.הייתי מגדירה את זה נצחון בדרך החינוך שהם מנחילים להם . בתור אחת שמתעסקת אם המגזר החרדי ובתוך תוכי מקנאה בו

ליודע הכל- מה הצביעות הזאת במגזר שלכם

08:04 24-12-2007|חכם כתב:

למה תמיד מרוקאים חושבית שפוסלים אותם בגלל עדתם?אין יותר הבדל כולנו יהודים!

חכם בקר טוב אתה מדבר שטויות

10:07 17-12-2007|א א כתב:

עצובה, צריכה את עצותיכם...

לפני מספר שנים, בגדתי בבעלי שגילה את דבר הבגידה. בגלל שהיתה אהבה והיה רצון מצד שנינו להישאר יחד,לא התגרשנו ואנחנו חיים יחד עד היום. נכון להיום החיים שלנו יחד- טובים. ולמרות שכל נושא הבגידה שלי ייזכר בעיני שנינו כסיוט, ולמרות שברור לי שאמון מלא לעולם כבר לא אקבל ממנו, אני אפילו מרגישה באיזה שהוא מקום שהזעזוע הזה עשה לנו טוב. אבל, לאחרונה גיליתי שהוא כנראה גם כן בוגד. נכון, אני יודעת שאין לי זכות להגיד כלום במצב הזה, ולכן אני גם לא אומרת. אבל זה אוכל לי את הלב. למרות שכן הצלחתי לכאוב איתו את כאב גילוי הבגידה שלי, עכשיו אני חשה על בשרי את הכאב של הגילוי וכואב לי מאוד. השאלה היא מה לעשות? ברור לי שאין לי זכות להגיד לו כלום, ועד כמה שהבנתי - לא מדובר ברומן אלא בהגשמת פנטזיה מינית שיש לו כבר הרבה זמן (הוא סיפר לי עליה) ושאני לא שותפה לה כי הסגנון הזה אינו מדבר אלי... איך אני גורמת לו לרצות רק אותי? אני יודעת שזה דיי אבוד אבל גם אני קצת אבודה ועצובה.

ל א. א.

היי נועה מי שנגד הוא לא מבין ענין

10:17 09-12-2007|אורית לוי כתב:

משהו נוסף

ציינתי שרואים סרטים אצלו בבית ולא יוצאים לסרטים בקולנוע. אני יודעת שיש לו קצת בעיה כספית כרגע כי הוא סטודנט כמוני אז עבודה זה קצת בעיה. אז מידיי פעם הולכים לאכול איזה גלידה או ארוחה, אבל באופן מאוד מצומצם, לא שיש לי עם זה בעיה אני מבינה את המצב. פשוט לפעמיים זה מעצבן שהוא רוצה לראות אתי במטרה לשכב איתי, נכון שהוא לא מייד "זורק" אותי הביתה אנחנו נשארים אצלו לראות סרט והוא תמיד מחבק ומלטף אותי, אז לכן אני חצוייה בנושא.

אורית לוי את בדיחה וקטנונית

נעה בקר טוב

בקר טוב דוד

13:02 26-11-2007|לאיודעמיאני כתב:

אני חייב לשפוך קצת...

אני רוצה לחלוק את הסיפור שלי. סיימתי קשר של 4 שנים עם בחורה שאני עדיין אוהב, וכנראה תמיד אוהב. קשה לי מאוד להתמודד עם הכאב שגרמתי לה, אני יודע שאין סיכוי שנחזור. וזה לא כי היא לא מדהימה, היא מדהימה, היא יפה, מצחיקה, חכמה, מסורה, אוהבת, מסודרת. היה לי הכל איתה חוץ מדבר אחד שבמשך הזמן חילחל עד שהתפוצצתי, אין לנו על מה לדבר. כנראה שאף פעם לא היה, עברנו לגור ביחד ולצערי התחלתי להרגיש שגם שהיא איתי אני לבד. אני לא מצליח להסביר את ההרגשה שיש לי, מעין כאב תמידי בגרון, שאני חושב על איך היא מרגישה שעזבתי אותה ממש בלי לספק לה תשובות, איך אומרים לבחורה שהיא מדהימה, אבל אין לך על מה לדבר איתה אחרי 4 שנים? המשפחה שלה היא כמו משפחה שניה שלי, יש לנו חברים משותפים יותר מאשר חברים בנפרד, כולם חשבו שזה רק עניין של זמן עד שאנחנו צועדים בחופה. אני למעשה נפרד מ4 שנים שלמות מהחיים שלי. ובאמת מה שכואב לי זו העובדה שהיא מרגישה אותו דבר וזה אוכל אותה. אני לא מפסיק לחשוב על מה שזה עושה לה, זה לא מגיע לה... גרמתי למשהיא שאני אוהב לחשוב שהיא מיותרת, שיש לה בעיה, שהיא בחיים לא תמצא משהו שיאהב אותה לנצח וזה לא משהו שאמרתי, אני לא מפסיק להגיד לה את ההפך ומדגיש שאני לא רוצה לשמוע אותה משקרת ככה לעצמה. אבל אני לא מצליח, היא משוכנעת שהיא נידונה לחיים של רווקות, שאני היחיד שמתאים לה והיחיד שהיא רוצה. אני כבר לא יודע איך לאכול את הפרידה הזו, האם אני צריך להמשיך לתת לה כתף תומכת, או לפחות אוזן קשבת, או שאולי זה רק יהפוך את זה לקשה יותר. לא יהיה קל לי לראות אותה עם אחרים, אבל מצד שני הרבה יותר קשה לי לראות אותה לבד. שכחתי איך נראו החיים שלי בלעדיה... אני רק מקווה שהיא תסלח לי ושאני אסלח לעצמי על שעשיתי.

לאיודעמיאני

היי למ.מ