אני נשואה מזה 5 שנים התחתנתי בגיל מאוד צעיר ויש לנו שתי ילדות.. הסיבות לנישואיי היו רבות (לצאת מבית הורי, אבי חלה והיה לי חשוב לרצותו כי היה חשש שימות, אולי אפילו חיפשתי דמות אבהית שתדאג לי..),בכל שנות נשואיי לא הייתי בטוחה באהבתי אליו (לבעלי) ואם הוא בכלל הגבר הנכון עבורי אבל המשכתי לחיות את הנורמה החברתית המקובלת , להיות אישה ואימא טובה ותמיד הייתה בי מין עצבות למרות שמבחוץ נראתי מאושרת , הרגשתי לא שייכת, הרגשתי לא טוב במערכת יחסים הזאת ולא היה בדיוק על מה להצביע חוץ מפה ושם ריבים וירידות ויש לו הרבה מינוסים (לא מפרגן, ממעיט לעזור עם הילדות, והכי גרוע כשהוא עצבני הוא מקלל וצועק). אני כל הזמן משכנעת את עצמי שהוא גבר טוב, אוהב, ישר ונאמן ומה שחשוב לו זה רק הבית אני והבנות הוא עובד הרבה וקשה עבורנו , אני מניחה שבחוץ יש מעטים כאלו אך עדיין אני לא מרגישה טוב בקשר הזה וייצא לי לחשוב הרבה פעמים על פרידה לאורך כל הנישואין, בת בבת אני מרגישה עם זה רע מאוד ומה שיש לי זה בעצם מה שיש במציאות . האם אני טיפשה שאני רוצה להפרד? מה עליי לעשות??
סליחה על האורך, מקווה שמישהו ייקרא ויעזור ..
תודה
... , , , , , ,
