לדעתי את יודעת מה את צריכה לעשות - שזה ליבור ודחוף.. את מדברת על ביטול עצמי וזה חמור. בנוגע לאמא, אני חושבת שעזרה חיצונית תוכל להועיל לה (פסיכולוג או משהו אלטרנטיבי אחר) את לא יכולה להיות התמיכה הנפשית שלה כשזה עולה בנפש שלך, את צריכה לבנות את חייך ואת הדרך העצמאית שלך. מאחלת לך המון כוח והצלחה חמודה .

מעבר לכל הבלגן יש בי המון פחדים לאיך אני אסתדר "לבד" במיוחד מבחינה כלכלית ובכלל

הוא אומר שהבעיה היא אצלי ואני צריכה טיפול.. אני כרגע בטיפול אז אני מקווה שזה יניב משהו , לטוב או לרע.. בסופו של דבר זה רק לטוב

אומר שהבעיה אצלי ואני צריכה טיפול , אז אני הולכת לטיפול , אולי אני אגיע למסקנות שם לכאן או לכאן...

כל אחד אוהב כמו שהוא יודע לאהוב , מה זאת אומרת לא יודעים לאהוב? הכוונה שלי הייתה שלא הייתי שלמה כהתחתנתי איתו וזאת לא הייתה אהבה גדולה חשבתי שאלמד לאהוב אותו ובאמת היו תקופות שאהבתי אך תמיד הייתה מכה שהורידה את האהבה והורידה עד שלא נשארה בכלל

הבעיות הן רבות ... ומתווספות .. נתחיל מזה שלא התחתנתי מאהבה גדולה, אבל חשבתי שהיא תתעצם ובמקום זה היא ירדה , החל מהילד הראשון , כשראיתי את תיפקודו כאב, כשקיבלתי את ההגדרה שלו לאשת איש (אישה בבית מגדלת ילדים ואם אפשר שגם תרויח משכורת). פתאום הבנתי שזאת לא אני ... נכנסתי למין תפקיד כזה בכדי לרצות את כולם אבל בפנים בעצם מתתי וניסיתי בכוח לאהוב את מי שאני, ואותו, אבל החיכוכים רק המשיכו לגבור אם זה בנוגע לפרנסה אם זה בעזרה שלו עם הילדים , אם זה ביקורת על תיפקודי כאישה ואימא, כל הזמן מתלונן שאין סקס (ומה לעשות אין..), אם זה העלבות וחוסר פרגון וכו' וכו'.. הוא לא מסכים בשום אופן ללכת לייעוץ ואומר שהבעיה היא אצלי ואני צריכה טיפול , אז אני הולכת לטיפול נראה אולי זה יניב תוצאות לכאן או לכאן