זה נראה כמו הסתה לשמה.
אין שום טעם ליזום מאבקים וחיכוכים. כל מה שמגיעים אליו בהסכמה - עדיף. רק צריך להקפיד לסגור את זה בהסכמים חתומים ומאושרים ע"י בית משפט. כך כל צד יחוייב לקיים את חלקו בהסכם. גם אם תסכימו פה ושם לחרוג מההסכם - זה בסדר כל עוד הכל בהסכמת שני הצדדים.
קחו עורך דין טוב ונסו לכסות את כל האפשרויות. למשל: מה קורה אם אחד ההורים רוצה נופש לחודשיים בחו"ל? מה קורה כאשר מי מבני הזוג הגרושים ימצא זוגיות חדשה? מה יהיה המרחק המירבי במסגרתו יטולטלו הילדים? כשגרים בקרבת מקום אין בעיה. אבל כשהמרחק גדל - יכולה להיות בעיה קשה. ואלה רק דוגמאות.
אני לא מסכים עם אדיב שבסוף כולנו נגיע ליום שלא נסתדר עם הגרוש ונתחרט שלא עשינו את הסדרי ראייה מסודרים.
בניגוד למה שכתב אדיב, לא בטוח שנכון לדרוש מזונות. אולי מבחינה משפטית תיזכי אבל זה עלול לעורר את כעסו והתנגדותו של הגרוש שלך ואז כל ההסכמות הולכות לפח האשפה של החיים ומכאן הדרך למלחמה קצרה. ומי ישלם את מחירה? כולם כולל הילדים.
לא חייבים לקלקל מה שהולך חלק וכל זה אני אומר כמי שמתנגד למשמורת משותפת. אבל אם הכל בהסכמה והכל כתוב וברור - מי אני.....
תודה..
אני גם חושבת שעדיף לסגור ככה עם כמה שפחות חיכוכים ,וזה ממש לא קל עם גבר כמו שלי , שהייתי בטוחה שהוא לא ייתן לי גט בכלל, כי כך היה בהתחלה...
יש משהו נוסף שקשה לי איתו בהסכם , לגבי המחרק מגורין , הוא ציין שאנחנו מתחייבים לגור בקירבה ואף ציין מס' קילומטרים ולדעתי זה מאוד מגביל לך תדע מה יהיה עוד שנה עם בן/בת זוג חדש , כשאמרתי לו את זה הוא אמר שאין מה לעשות יש לנו שני ילדים שיש לנו אחריות עליהם ואנחנו שני הורים שמעורבים בגידול שלהם וזה חלק מהויתור שנאלץ לעשות...
