רונלדיניו בנעלי התעמלות
אני רוצה פעם אחת להציג את התיזה ההפוכה: לדעתי, המקצוענים האמיתיים הם אלה שיודעים לעבוד עם כלים פשוטים (=זולים, סיניים) להוסיף עליהם מיומנות וכשרון (=שיפורים טכניים, טכניקות,"פטנטים") ולהוציא מוצר טוב. רונלדיניו משחק יחף או בנעלי התעמלות מגומי הרבה יותר טוב משחקן נבחרת ישראל עם נעלי כדורגל מקצועיות. נהגי-שודים מוציאים מ"מיצובישי 91" הרבה יותר ממה שאתה ואני מוציאים ממאזדה 2007.
והכל מתחיל ונגמר בקדימויות. גם לשרי אריסון יש כאלה, ובוודאי גם לנו: זה כבר עניין של השקפה - ולא של הטפה ש"כך ולא אחרת צריך לנהוג" - אם בסדרי הקדימויות שלנו נחסוך בקניית מחרטה לטובת יותר משאבים שיישארו לילדים, או לטובת טיול בחו"ל, או להחלפת הסלון. אני, באופן אישי, חושב שעדיף לקנות זול (כל עוד זה עושה את העבודה ברמה שמשביעה את רצוני, ואין לי סטנדרטים של פרפקציוניסט), להתאמץ במחשבה איך מפיקים מזה יותר (=התאמות, שפצורים, תכסיסים) - ועם מה שיישאר, נחליט כבר מה לעשות.
מאוד מאוד מסכים עם יאיר
מזה מספר שנים אני מנגר עם ציוד סיני זול ועבדתי בשיטתו של יאיר שיפצורים ותוספות והוצאתי תוצאות ,חסכתי עשרות אלפי שקלים לי ולבני משפחתי כנגר הבית זה כלל בנית רהיטים, חדרי ילדים,צעצועים לנכדי, היטי סלון,מטבח, ציפוי בית בלוגים,ועוד ועוד, ואחרי כל זה הציוד חי וקיים ומשמש אותי.האכזבה היחידה היתה ממסור גרונג ששבק חיים אחרי מספר חודשים אך היה במסגרת אחריות.והיום יש לי מחרטה סינית שבעקבותי קנו את הדגם שלושה חברים ואנחנו מרוצים,השינוי ששיניתי במחרטה היה החלפת האומים,
