חבר שלי מזה 4 שנים ואני ניהלנו שיחה לפני כחודש על מערכת היחסים שלנו, אנחנו גרים יחד שנתיים, שמתוכם שנה לבד לבד.
הוא אמר שהוא אוהב אותי אבל לא מוכן למסד את הקשר ביננו, וגם לא רואה אותנו נשואים בשנים הקרובות, רק בעתיד הרחוק.
שאלתי אותו מה לדעתו ישתנה בשנים הללו, והוא אמר שהוא יהיה מוכן יותר נפשית.
הוא אומר שהוא לא יודע איך להסביר לי מה זו ההרגשה הזו הנפשית ומה זה "לא מוכן", נכון שאני לא לחוצה על להתחתן מחר, אבל לי מצידי נראה מוגזם מאוד שאחרי 4 שנות חברות ושנתיים של מגורים משותפים כל החששות והפחדים מתפוגגים.
מאז השיחה אני מאוד עצובה, זה מכאיב לי לדעת שהוא מצידו רוצה לקחת את המערכת יחסים לאט, שהרי נוח לו מאוד במסגרת הקיימת.
הייתי פיירית והושבתי אותו לשיחה.
אמרתי לו שזה פגע בי מאוד שהוא אמר שאחרי שנתיים של מגורים משותפים הוא לא מוכן, והבהרתי לו שאני לא מתכוונת לחתונה בשנה הקרובה, אלא בעתיד, גם שאלתי אותו מה זאת אומרת לא מוכן, והאם זה משהו שאנחנו יכולים לעבוד עליו יחד, הוא מצידו אמר שהוא לא יכול להסביר ושהוא לא מתכוון לפגוע פשוט אין לו תשובות!
אני מצידי מאוד התרגזתי, מאז אני מאוד פגועה ומאוד מבולבלת,מצד אחד אנחנו מאוד אוהבים מצד שני- איך אני יכולה להשאר עם אדם שאומר לי שהוא לא יכול להסביר לי את הסיבות שלו למרות שהוא רואה ויודע (וגם אמרתי לו) שהעניין פוגע בי ומכאיב לי מאוד!
אני שבורה לרסיסים, ונראה כאילו שזה מזיז לו את .......
מה לעשות?????
