13:00 22-03-2007|יעל רגב כתב:

סיכום אירוח בפורום עם ד"ר יצחק גילת

- שלום למשתתפי הפורום אני שמח להיות פה איתכם ולענות על שאלות הקשורות בהתנהגות אובדנית. הארוח בנושא זה מהווה המשך לאירועים של השבוע הבינלאומי למניעת התאבדויות (שנערך בשבוע שעבר). מטרת השבוע הזה היא להגביר את המודעות של הציבור לנושא של מניעת התאבדויות ולהעביר את המסר, שכל אחד יכול למלא תפקיד במטרה החשובה של סיוע לאנשים הנתונים במצוקה קשה וחושבים על התאבדות. אשמח לענת על שאלות ולהתייחס להערות שלכם, יצחק גילת *** גם למות בשקט כבר לא נותנים. - התאבדות היא בחירה. אי אפשר לקחת מאנשים את היכולת שלהם לבחור, אבל: הבחירה בהתאבדות נעשית קרוב לודאי מתוך מצוקה נפשית חריפה ביותר, כאשר האדם מתקשה מאד לראות את מכלול השיקולים לגבי ההחלטה. הוא אינו רואה את החלקים הטובים והיפים והמהנים שבחיים. אם הוא בוחר בהתאבדות, הוא לעולם לא יוכל לבחור שוב בחיים ובכל מה שהם מציעים. אין הזדמנות שנייה. החיים אמנם מאד לא יפים באותם רגעים שהאדם חושב על התאבדות ואני יכוללהבין אנשים שחושבים על התאבדות במצבים קשים כל כך. אבל החיים שלהם יכולים להיות יפים, הסביבה שלהם, חברים, שפחה, יודעת את זה, ותפקידה של אותה סביבה להביא אותם מהמקום החשוך בו הם נמצאים, בהבנה ובאהבה, אל האור של החיים, גם אם הדרך ארוכה וקשה. ואם הסביבה לא ממש מתיחסת? אני מתכוונת נגיד שהסביבה היא גם הסיבה להתנהגות האובדנית... ומצד הסביבה מתיחסים לזה כאל משהו שיחלוף, לא ברצינות הראויה? - את צודקת בכך שלעיתים הסביבה יכולה להיות קשה ואכזרית ולהיות הסיבה או אחת הסיבות לרצון להתאבד. הענין הוא, שסביבה זה דבר מאד רחב. בסביבה יכולים להיות אנשים מזיקים וקשים מסוכנים. אך אם מסתכלים היטב, מוצאים בסביבה גם אנשים שאכפת להם ממך. אני מאמין שאת יכולה למצוא כאלה. מה עם הפורום הזה, למשל? דבר נוסף, אנחנו יכולים להשפיע במידה מסוימת על היחס של הסביבה כלפינו, ויש הטוענים שאנחנו יכולים אפילו לבחור את הסביבה שלנו, להחליט מי חשוב לנו ומי לא. אם נבחר סביבה תומכת ואוהדת, יהיה לנו קל יותר להתמודד עם המשתתפים המזיקים שנמצאים בסביבה שלנו. מאחל לך שתמצאי את הסיבה שתעניק לך חום ואהבה. אם הסביבה הקרובה (ריגשית) רחוקה (פיזית) וזה בהנחה שיש כזו סביבה...? מה אם הסביבה הרחוקה (רגשית) היא הסביבה הקרובה (פיזית)? מה אז? ואני שואלת מהניסיון שלי... אני כבר לא ממש במקום ההוא, יצחק. - אם הסביבה הקרובה מבחינה פיסית היא רחוקה מבחינה רגשית, צריך באמת להתמודד עם כאב ותסכול. אבל אפשר למצוא סביבה רחוקה פיסית וקרובה מבחינה רגשית. דבר נוסף, כל אחד הוא אדם שונה, וכל אחד מוצא את הדרכים שלו להתמודד עם סביבה מאכזבת ולמצוא סביבה אוהדת. גם את יודעת להתמודד, ויודעת גם לעזור לאחרים. *** איך אני יכול לשכנע אדם אובדני, שכבר התייאש מטיפולים ללכת בכל זאת לטיפול שוב? ואיך אפשר לנסות לזהות סימנים לכוונה לבצע מעשה אובדני אצל בן אדם קרוב? - אמנם אי אפשר להעריך באופן מדויק מתי האדם יממש את הכונה המוצהרת להתאבד, אבל יש סימנים מוקדמים שמשמים כנורות אזהרה. סימנים אלה הם: דיבור מפורש על התאבדות, ציון פרטים ספציפיים הקשורים להתאבדות, כמו זמן, מקום ושיטה, ביצוע פעולות של פרידה, כתיבת צוואה וכולי, שימוש במילים המבטאות ייאוש, חוסר תקווה, ריקנות, שינוי קיצוני בהתנהגות, כמו הסתגרות של אדם שנהג להתנהג בצורה חברתית, אירועים של אובדן או כישלון או אכזבה שאירועו לאחרונה. באשר לשאלה איך לשכנע, חשוב להבין את ההרגשה של האדם, את המצוקה שלו, ומתוך הבנה הזו לנסות לשכנע אותו לא להתאבד. לא לומר לו שהחיים יפים ושיהיה חזק. אבל כן לומר שחשוב לך ממנו, שהוא יקר לך, שהוא חשוב לאחרים. כמו כן, לומר לו שברגע הייאוש אי אפשר לראות מוצא, אבל הוא יצליח לצאת מן הייאוש ולראות שאפשר לחשוב על פתרונות גם למצבים מאד קשים. מידע נוסף אפשר למצור באתרים באינטורנט כמו האתר של ער"ן ושל סהר. *** הנושא שאתה מעלה הוא משמעותי מאוד לגבי פניות של משתתפים אבל לא פעם אני מרגיש שלגבי כתורן זה נושא קשה לפיצוח. מה שכן, נראה לי כי במשך הזמן רכשנו לנו נסיון להרגיש אם הפניה היא אובדנית קריטית או פנייה שמנסה להפנות אל הפונה תשומת לב. אני מנסה מצד אחד לעודד ולדבר על משמעות החיים ועל העובדה שיכולה להיות תמורה בהרגשה והחיים יום אחד עשויים להיות יפים ומהנים, נראה לי שנתינה של אמפטיה חיבוק וחום לב אמיתיים חשובים מאוד בשיחות שלנו עם הפונים שקשה להם, וזה שהפורום מאפשר לחזור על תמיכה כזאת, נותן לפורום איזה שהוא יתרון על צורות תמיכה אחרות. לא אגזים אם אומר שמתפתח בנו רגש של אהבה לפונים והמילים הנכתבות אינן קלישאות. אני בהחלט חושב שמי שפונה אלינו וטוען שהוא רוצה למות, זועק למעשה "הצילו" והיד המושטת שלנו היא משמעותית ביותר, אבל לצערי היו גם מקרים שבהם לא הצלחנו. אני מקווה מאוד שנוכל להמשיך ולתמוך במשתתפים. אני גם חושב שהכוח הרב שיש לתמיכה שפונים נותנים לפונים הוא משמעותי ביותר. ובהזדמנות זאת הרשה לי לאחל לכל המשתתפים בפורום הרבה כוחות, הרבה בריאות, והרבה הרבה אושר. - ראובן, שלום רב. אתה מבטא את מה שאני חושב ומרגיש, הרבה יותר טוב ממה שאני יכול לבטא בעצמי :) מצטרף לאיחולים שלך למשתתפים בפורום, לפעמים אתם לא יודעים עד כמה התגובות שלכם נפלאות! *** חברה שהתאבדה לפני כמה חודשים.. סמים עצוב. - כל התאבדות היא עצובה, גם כאשר מדובר על אנשים שאיננו מכירים, כי יש שותפות מסוימת לכולנו כאנשים. אני מניח כי התאבדות של חברה עצובה לך במיוחד ומשאירה אותך עם תחושה של חלל ועם הרבה רגשות קשים ומחשבות. אני מניח גם שהתנסות קשה כזו יכולה לגרום לך להבין טוב יותר עד כמה חשוב לעשות כל מאמץ ולסייע לאשנים במצוקות חריפות, לשמור על החיים שלהם. נראה לי שזו אחריות של כולנו. תודה יצחק... אני לא מצליחה לעבור את זה כי לא ברור מה היה שם בדיוק.. זה בעייתי. - אני בהחלט מבין אותך. האובדן של החברה היה לפני כמה חודשים. זה מעט מאד זמן בשביל לעבור את החוויה. עיבוד של אובדן לוקח זמן. אני מבין שאצלך יש עוד גורם שמקשה עליך את ההתמודדות, והוא חוסר הידיעה לגבי מה שקרה. אני לא יודע איך את יכולה לדעת, אבל אני יודע שאת יכולה לעזור להתמודדות שלך בהעלאה של המחשבות והרגשות ובשיתוף של אנשים שמבינים ואוהבים אותך. כמו כאן בפורום שלנו. *** אני נמצאת בצומת דרכים בחיים שלי כאשר אני לא יודעת מה לעשות בהם, אני מגיעה למצב שכל לילה לפני השינה אני מתפללת שאני לא הקום בבוקר. הדבר הכי קשה בכל המצב שהסביבה הקרובה אלי ביותר שאמורה לאהוב אותי ולקבל אותי ללא תנאים לא תומכת ולא מנסה להבין את הצד שלי ובכל פעם שאני מתעמתת איתם או מציגה את זוית הראיה שלי בנושא יוצא מצב שבסוף השיחה אני זאת ששוב לא בסדר דבר שרק גורם לי כל פעם מחדש לחשוב על טיול קטן לארון התרופות ופשוט לבלוע כל מה שאני המצא. האמת חשבתי על ללכת ליעוץ ופשוט לדבר אם מישהו אך זה דבר שאני צריכה להעביר דרך ההורים שלי וכמו שאמרתי מקודם השיחות שלנו מגיעות למבוי סתום. מה לעשות???????? - הדברים שלך מביעים כל כך הרבה כאב וממש נוגעים ללב. כתבת שאת בצומת דרכים בחיים. יש במחשבה הזו משהו מאד מעודד ומחזק. צומת דרכים זה מקום וזמן שממנו אפשר להגיע לכיוונים חדשים ולמקומות טובים יותר. צריך הכוונה ועזרה. את זה את יודעת, מבינה ומוכנה. האם ההורים שלך יהיו מוכנים להיות שותפים לתהליך העזרה? ואם לא, מדוע אינך יכולה לפנות לעזרה, אלא דרך ההורים? אני מניח שמדובר על עזרה מקצועית. אך עוד לפני שתגיעי לעזרה מקצועית, וגם בעת שתקבלי עזרה כזו, את יכולה לקבל עזרה שלא מצריכה הסכמה של הורים או קושי מיוחד. לשמל, כאן בפורום, או באיי סי או בצ'ט של ער"ן. מאחל לך שתצליחי למצוא את הדרך המוארת בצומת שאת נמצאת כרגע שלך. יצחק *** - אני מודה לכולכם על ההשתתפות בארוח, ומאחל לכולם שנשמיך להסתייע אלה באלה, כך עושים את החיים יפים יותר. שלכם יצחק *****

סודות החיים

שידוך בישבילי

הריון זה ברכה