נפרדים מאפרים קישון 1924 - 2005 , חתן פרס ישראל והסאטיריקן הישראלי החשוב ביותר £81£
אתם מוזמנים לדבר פה על הספרים והסרטים של האיש הגדול הזה.
אפרים קישון - שועל בלול תרנגולות
הספר (ואח"כ גם הסרט) השועל בלול התרנגולות הוא הזכור לי ביותר מיצירותיו של אפרים קישון ז"ל. מעבר לעובדה הבסיסית ברם החשובה ביותר שהוא כל כך מצחיק, הוא העמיד מראה בגודל של הר אל מול פני הממסד המפלגתי והשלטוני בכלל, והראה את הסיאוב שנוצר בשלטון הרבה לפני שמונחים כמו "פרשת העמותות" ו"האי היווני" הגיעו לחדשות.
בקצרה, על מנת לדרבן את מי שלא קרא לרוץ ולקרוא, הספר מספר על איש מפלגת השלטון בשם אמיץ דולניקר שלוקה בליבו ומחליט לפרוש למקום נידח על מנת שלא להיות חשוף לתככים בשלטון ולהינות מה"נטור". הוא מגיע למקום בשם "עין כמונים" (אגב, אמי טוענת בתוקף שבמקור הספר נקרא "אין כמונים" ונרמז בו ש"אין כמוני" על ידי המחבר...), כפר נידח ביותר בגבול הצפון, ללא חשמל וללא קשר לארץ למעט רכב של תנובה שמגיע לקחת את תוצרת המקום - כמון. לאחר שדולניקר מגלה שבישוב אין הנהגה מסודרת הוא מנסה לדרבן אותם ליצור הנהגה כזו ומכיוון שהם אנשים פשוטים שלא רוצים בעול המשרות הציבוריות הוא מנסה לפתות אותם במנעמי השילטון (עגלה עם סוס כרכב פרטי למוכתר הכפר...) וכך מצליח לסחוף אותם למלחמת בחירות קשה שמפתיעה גם אותו בעוצמתה.
בפרטי תעמולת הבחירות ובכלל התנהלות המועמדים והתושבים בעניין הבחירות קישון הטיח את כל הביקורת שלו בתככנות שמקיפה מערכות בחירות בארץ, והפרק בו מתוארים שני היריבים הגדולים בקרב על המוכתרות, הספר והסנדלר, כשהם מתמודדים בינהם על המשרה פשוט בתגרה, מזכירה את ההצעה שהועלתה לא פעם לפתור סכסוכים ו/או להחליף מערכות בחירות יקרות.
הסרט, שנעשה על פי הסרט, ובו שיחק שייקה אופיר המיתולוגי (ועוד רבים וטובים שעוד נשמע עליהם - ספי ריבלין למשל, ואפילו דודו זכאי הזמר), היה מצחיק לא פחות מהספר ונוקב לא פחות. לא אשכח את שאגות הצחוק שלי ושל בן הדוד שלי ז"ל כשראינו, באישון לילה, את הסרט בפעם הראשונה, לפני למעלה מ-10 שנים.
יהי זכרו ברוך!