אקליפטוס, בעיקר אם הוא לא "עמד" הרבה זמן, יכול להיות יפהפה, אבל יש בו שתי בעיות - הוא נוטה להיסדק והוא יכול להתעוות. אם אתה רוצה שולחן בתוך הבית, שיהיה יפה וגם ישר, אולי כדאי לחפש קצת עץ אחר. סיסם אמור להיות יפה לא פחות ואיכותי יותר מבחינת הסדקים והעיוות, אם כי בד"כ יקר יותר. המחסן של מי השרון מקבל את העצים המנוסרים שלו ממנסרה שנמצאת בקיבוץ אפיקים (שפעם נקראה "קלת אפיקים). אמנם זה רחוק אבל זה יכול להיות הרבה יותר זול, כך שאולי יהיה אפילו שווה לקחת טנדר ממישהו ולנסוע לקנות שם, אם יש להם משהו מתאים. לי יש שני טלפונים של אנשים משם - איציק 0507691867, אלון 0508210377

התשובה, על אף שקצת תרגיז אותך, היא שמתי שאת מוצאת לנכון. אם הקשר הוא קשר אמיתי ולא מתקדם רק מבחינה מינית, את תרגישי מתי נוח לך מספיק לארח ללילה את העלם, וכך גם לגבי מגורים משותפים.

לסבא שלי יש מטע אבוקדו ומהיכרות טובה שלי עם העץ אני יכול להעיד שהוא בעל ענפים חלשים ולכן נראה לי שהוא לא עץ מומלץ מידי לעבודות עץ. לגבי הריח - יכול להיות שמכיוון שהעץ מכיל קצת שמנים בתוכו (כמו הזית) הוא מדיף ריח חזק בעבודה איתו, אבל אני מניח שאחרי ליטוש וצביעה בחומרים המתאימים הוא לא ידיף שום ריח חריג.

הספר נקרא "אפרים קישון - דו שיח אוטוביוגרפי"

הספר (ואח"כ גם הסרט) השועל בלול התרנגולות הוא הזכור לי ביותר מיצירותיו של אפרים קישון ז"ל. מעבר לעובדה הבסיסית ברם החשובה ביותר שהוא כל כך מצחיק, הוא העמיד מראה בגודל של הר אל מול פני הממסד המפלגתי והשלטוני בכלל, והראה את הסיאוב שנוצר בשלטון הרבה לפני שמונחים כמו "פרשת העמותות" ו"האי היווני" הגיעו לחדשות. בקצרה, על מנת לדרבן את מי שלא קרא לרוץ ולקרוא, הספר מספר על איש מפלגת השלטון בשם אמיץ דולניקר שלוקה בליבו ומחליט לפרוש למקום נידח על מנת שלא להיות חשוף לתככים בשלטון ולהינות מה"נטור". הוא מגיע למקום בשם "עין כמונים" (אגב, אמי טוענת בתוקף שבמקור הספר נקרא "אין כמונים" ונרמז בו ש"אין כמוני" על ידי המחבר...), כפר נידח ביותר בגבול הצפון, ללא חשמל וללא קשר לארץ למעט רכב של תנובה שמגיע לקחת את תוצרת המקום - כמון. לאחר שדולניקר מגלה שבישוב אין הנהגה מסודרת הוא מנסה לדרבן אותם ליצור הנהגה כזו ומכיוון שהם אנשים פשוטים שלא רוצים בעול המשרות הציבוריות הוא מנסה לפתות אותם במנעמי השילטון (עגלה עם סוס כרכב פרטי למוכתר הכפר...) וכך מצליח לסחוף אותם למלחמת בחירות קשה שמפתיעה גם אותו בעוצמתה. בפרטי תעמולת הבחירות ובכלל התנהלות המועמדים והתושבים בעניין הבחירות קישון הטיח את כל הביקורת שלו בתככנות שמקיפה מערכות בחירות בארץ, והפרק בו מתוארים שני היריבים הגדולים בקרב על המוכתרות, הספר והסנדלר, כשהם מתמודדים בינהם על המשרה פשוט בתגרה, מזכירה את ההצעה שהועלתה לא פעם לפתור סכסוכים ו/או להחליף מערכות בחירות יקרות. הסרט, שנעשה על פי הסרט, ובו שיחק שייקה אופיר המיתולוגי (ועוד רבים וטובים שעוד נשמע עליהם - ספי ריבלין למשל, ואפילו דודו זכאי הזמר), היה מצחיק לא פחות מהספר ונוקב לא פחות. לא אשכח את שאגות הצחוק שלי ושל בן הדוד שלי ז"ל כשראינו, באישון לילה, את הסרט בפעם הראשונה, לפני למעלה מ-10 שנים. יהי זכרו ברוך!

אני קראתי שלושה ספרים שלו, השלושה שזמינים בעברית (לפי מיטב ידיעתי). האחרון מבינהם, "איך להיות טובים", הרגיש לי קצת מפוספס, אבל השניים האחרים (והקודמים לו מבחינה כרונולוגית) - "נאמנות גבוהה" ו"על הילד" - הם ספרים מצויינים. מבחינת גילאים הם מתאימים לגילאי עשרה ומעלה, אבל רק בני עשרים פלוס יבינו אותם כראוי. הם משעשעים מאד, חכמים בהרבה קטעים ובעיקר מאד מהנים לקריאה.

אפשר למצוא את הדיסק בחנויות הגדולות שמחזיקות מבחר שהוא קצת מעבר ללהיטים האחרונים. מאד מומלץ, אגב! אבנר קנר כתב מוזיקה יפה ועיבודים מתאימים, והזמרים המשתתפים גם הם מוכשרים (ועוד תשמעו עליהם, גרי אקשטיין וכיוב').

אי אפשר לשים מחיצה שהיא לחלוטין לא מחוברת לכלום, אלא אם אתה מעוניין פשוט לפרוש סדין... אתה יכול להשתמש במחיצת "אקורדיון", מחיצה שניתן למתוח (אני לא יודע באילו מידות היא מגיעה, אני מכיר מחיצה כזו שנפתחת לאורך של 2 מטר) או לכווץ לאורך של 30-40 ס"מ, אם אני זוכר נכון. אבל, גם מחיצה כזו צריך לחבר לקיר ו/או לרצפה, אמנם עם ברגים פשוטים ולא משהו קבוע מידי אבל עדיין צריך לחבר.