עכשיו ברצינות..
בחיי שניסיתי להבין מאיפה זה בא לך ..
כל הפסימיות הזאת..
לפעמים נדמה שהעמסת על גבך את כל הכאב ,התחלואים והצרות שבעולם ...וגרוע מכך הניסיונות הכושלים שלך לכתוב שמח ..
ומיד לבטל אותם.. ב- "סתאאאאאאאאאאאם!"
אני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית
אבל בכל זאת אתן לך עצה או שניים לדרך..
אתה יודע..דברים קורים ואי אפשר להתעלם מהם,
צריך להתמודד איתם!
לא יודעת מה הביאך אל מחוזות השמרטוטיה, הדיכאון והמלנכוליה
אבל תהרוג אותי...
לא מצליחה להבין למה אתה לא עושה כלום בכדי לשנות את המצב..
אופטימיות לא הרגה אף פעם אף אחד..להיפך
כשקורים דברים צריך לחשוב מחוץ לקופסא.
צריך להעריך את הנזקים ולהתמודד עם ההשלכות.
לקחת את הדברים בפרופורציה.
אסור להיות פסימיים
האמת היא שבמצבך אני חושבת שדי מטופש להיות אופטימיים,.
אולי פשוט צריך להיות ריאלים. להבין את מצבך,
ואת הצורך להיחלץ ממנו בדרך כלשהי.
אפשר לנתב את החיים לכיוונים חיוביים!
אפשר ליצור משהו חדש ונפלא מכל המצב .
אתה יכול לשנות לשפר,
להתחיל מחדש
תעשה טובה על תענה לי בחרוזים!
, , , , ...
