למיטב ידיעתי, פטנט יכול להיות ככזה כאשר הראת שהדבר עובד בפועל
כלומר, עליך לבנות מכשיר שיעשה את הדבר אשר אתה מתכוון אליו ולהוכיח פעולתו. רק אז תוכל להוציא פטנט. כמובן שאחר שהוכחת היתכנות, עליך להגיש פטנט בכל מדינה בנפרד (שכן אין חוקים הקושרים פטנטים בכל העולם) אם כי בד"כ אם הצלחת להוציא פטנט (לא ההגשה עצמה אלא קבלת הפטנט) בארה"ב הרי שתוכל להוציא אותו בכל מדינה אחרת. דורון,
עוד נסיון פשוט להסבר.
האנרגיה ניתנת להמרה באופן תאורטי (אין על כך מגבלה עקרונית, מעשית יש להתחשב ב"חוק השני) מכל צורה לכל צורה. עתה נניח כי למסה מסויימת יש אנרגיה. הפוך כל צורת אנרגיה של כל חלקיק חומר לאנרגיית תנועה. סך הכל האנרגיה תהייה = סכום של miv^2/2 . הערך המכסימלי של האנרגיה שכל חלקיק יכול לקבל הוא בהחלפת v ב - C , מכאן יש רק לבצע את הסיכום. מה שאני טרם יכול להסביר , זה איך נעלם הגורם "כפול חצי". קידמתי אותך עוד מעט ? אם כן , אני שמח. אם לא : חזור להרצאת בן-אליהו מהיום. ד ו ד .
המגבלות מגדל שמש.
סע למכון ויצמן ותראה. אתה צריך לבנות מערך מראות, נניח בקוטר 2 מטר, כל אחת אתה צריך לכוון במדוייק לנקודת המירכוז ולהניע אותה בניפרד כל הזמן על מנת לעקוב אחר השמש. את המראות אתה צריך לפזר כך שאחת לא תפריע לשניה, ולכן השטח הולך וגדל ככל שאתה רוצה להוסיף מראות. לכן זה מחייב אותך לבנות: א. מגדל גבוה יחסית. ב. מערכת מראות עם בסיסים גדולים יחסית (עקב הקוטר) עם מערכות הנעה ניפרדות. ג. מערכות עקיבה ושליטה מדוייקות מאוד במכפלת מספר המראות. כל זה מחייב שטח יחסי רב, ואמור לעבוד רק כמה שעות ביום. כך מגיעים אולי ל- 800 עד 1000 מעלות בנקודת המירכוז. העובדה שזה עדיין לא טכנו-כלכלי בהשוואה לניצול דלק פוסילי. ד ו ד .