אחיי הגברים... £126£
25/9/2002
אחיי הגברים.
אל תהיו נחמדים.
חלילה אל תפלו למלכודת ההרסנית הזו הנקראת נחמדות.
אם באופייכם הדבר מרחם אמכם אזי הילחמו בנטייה הטבעית הזו חורמה ואל תיקחו שבויים. במלחמה על חייכם נתצו, השמידו וחללו כל קצה קצהו של מקדש האלילים הזה הנקרא "נחמד".
אל תטעו באמונה לכל הרמאים שיכזבו אתכם מעדנות כי "נשים אוהבות גברים נחמדים, מבינים, מקשיבים, פתוחים..." בעודם שודדים מתחת לאפכם את עלמת-החן התורנית ומסמנים וי נוסף ביומן השחור.
אל תהיו נחמדים, אחיי הגברים. גם אם בדמכם הדבר הילחמו בו כי הוא בדמכם. גבר נחמד הוא כמו החברה הטובה ביותר. הוא האוזן הקשבת, הכתף התומכת, היועץ התמידי בעוד הלא-נחמדים הם הנוטלים בתולי הנשים, הנהנים מחסדיהן והכובשים את ליבן.
גברים נחמדים הם בשביל הנשים כמו שהירקות לגברים: הם חיוניים, בריאים, מהווים תוספת נוחה ולעתים לא רעה לעיקר – הבשר הרע, נוטף השומן והכולסטרול אך הכל-כך טעים. נשים מתענגות על הסטייק העסיסי והמזיק הזה שנקרא "מאצ'ו". נוגסות בו בתאווה, מלקקות שפתיהן, גונחות מתאווה אליו, וכאשר התוצאות הרעות שלו מתחילות להופיע כסתימות בעורקים ואובדן הפיגורה הן פורשות לקבל את מנת הבריאות התומכת אך הלא מרגשת שב"גבר הנחמד". לאחר תקופת ההבראה, ה"דיאטה", הן מייד ישכחו את התוצאות השליליות של הסטייק השרירי והשוביניסטי ויעוטו על הנתח הנאה הראשון שיראו בעודן שוכחות את העידון הבריא של ה"ירק" לטובת העונג המסעיר והמטריף שבסטייק הכל-כך טעים.
מדי פעם, כדי להפיג את תחושת האשם שבכניעה לתאוות הבשרים המזיקה, האישה תחזור ותטעם את הקולרבי חסר הטעם והבריא שעושה לה רק טוב, אולם תמיד תדמיין את הנתח הבשרי המדמם והיוקד הבא.
הנחמד הוא החסה שבעודה נלעסת ללא חשק מפנה את מקומה לתאווה בפנטזיה לאומצה המסוקסת עם המבט הרע הכובש.
אל תהיו נחמדים אחיי הגברים.
היו אותם הגברים השוביניסטים, חסרי הרגש, האלימים, החזקים, שכל הנשים אוהבות כל-כך לשנוא. היו אותם חלאות שבנות חווה כה נהנות לקלס בחברה אולם נהנות להתמסר בכניעה ליצריהם ולשליטתם בחדר המיטות, בעוד הנחמדים מקבלים חיוך ומילה טובה.
בלשון ברורה – מה תעדיף, הו איש נחמד? טפיחה חמה על השכם וחיוך מעלמת חן מצודדת, או שתיפול על גבה מפושקת על מיטה רכה ובמבט יוקד ולוהט תלחש לך "זיין אותי, גבר, קרע לי את הצורה...!"?
אל תהיו נחמדים, אחיי הגברים.
אלא אם בחיי בדידות ובלילות קרים רצונכם.
אוי ואבוי
יקירי,
קראתי את מכתבך. ממש נוגע ללב. המטאפורה בין גברים נשים - חסה וסטייק נוטף שומן כמעט ושכנעה אותי באיזשהו שלב. אין ספק שהמכתב הזה נכתב ברגע של שבירה, וכואב לי עליך יקירי שהיית צריך לסבול כ"כ..אינני יודעת בת כמה הייתה הבחורה ששברה את ליבך העדין אבל ברור שהיא עדיין לא הגיעה לגיל או לבגרות נפשית בשביל להבין שהסטייק המגרה הוא בעצם טעות לאורך טווח אשר תפוצץ את עורקיה ותברך אותה בכולסטרול גבוה ועד שאר ירקות מזיקים. אז נכון, ישנו הגיל בו אנו נמשכות לגברים מצ'ואיסטים כהגדרתך,מתמסרות אליהם נפשית ואף מוותרות על בתולינו למענם. אך כמו שכולכם יודעים נשים מחפשות אהבה, אהבה שתמלא אותנו. רובנו לא באמת רוצות לסבול, לפעמים אנחנו אוהבות לבחון את סף הסבל שלנו אך בזאת זה נגמר.
כידוע,נשים הן עם נקמני והגברים הנחמדים הם אלו שסובלים על חשבון המנייאקים המצ'ואיסטים שפוגעים והורסים את ליבנו, משאירים אצלינו צלקות לכל החיים. היחידים שיכולים למחוק את הצלקות הם הם אלו הגברים הנחמדים המראים לנו בסופו של דבר כמה יפה היא האהבה ונותנים לנו סיבה להודות בטעותינו המרה.
בתקווה לאיחוי ליבך השבור,
niti
