בימים האחרונים הבנתי שיש לי ציפיות לא הגיוניות מהגוף שלי. כל בוקר לאחר עוד יום של מאבק חשבתי אם להישקל או לא. בדר"כ ויתרתי כי לא הרגשתי בהבדל בבגדים. תרבות ההטעיה שמסביבנו גורמת לנו לחשוב שזה קל לרדת ואם זה לא קורה אז זו אשמתנו כי לא עשינו מספיק. אז רגע ההארה הגיע: לקח לי יותר מ-8 חודשים להעלות על עצמי את הק"ג המיותרים והמאוד מסוכנים לבריאותי. למה אני מצפה כל בוקר שהם יעלמו כולם כבמטה קסם: כי הייתי ילדה טובה, אכלתי לפי התוכנית, ועשיתי הליכה של כמעט שעה? זו דרישה לא הגיונית אבל אולי זה גם משהו ישראלי, לרצות את התוצאות לא מחר אלא עכשיו ועדיף כבר מאתמול. אז אני מנסה להרגע, לקחת נשימה עמוקה ולהסתכל בעובדות: זו לא תהיה דיאטה אלא דרך חיים; כשמפחיתים כמויות אוכל הגוף עובר למגננה כי הוא חושב שיש מצב רעב (זה משהו אבולוציוני) ואז הוא אוגר יותר ממה שיש; כמו שכבר אמרו פה, כשעושים ספורט מפתחים רקמת שריר שהיא כבדה יותר ואז המדד הוא לאו דווקא המחוג במשקל אלא ההיקפים שלי; וחוץ מזה כדאי שזה יהיה לאט כדי שהגוף יתרגל למשקל החדש בהדרגה. דווקא דיאטות הזבנג לא באמת עוזרות. וגם כן חשוב: העליה נעצרה!! ותנסי להגיד לי שזה לא הישג. הרי עם כל השוונג השלילי אם לא הייתי נעצרת הייתי קרובה ל-90 ק"ג במקום להחזיק את המשקל כמו שהוא לקראת שינוי המגמה. כל ההתחלות או ההמשכים או מה שלא תקראי לזה קשות, אבל לפחות כבר התחלתי. המון הצלחה, אלוניס.

הערב, אף על פי שהיה לי תירוץ מוצלח (צמתי) הלכתי 50 דקות בשכונה. חכיתי עד שהאוכל של אחרי הצום ירד (שניצל, מלפפון, ופיתה מקמח מלא עם טחינה). אח"כ אכלתי די קצת כי כבר היה מאוחר. מהיום אני מנסה לחתור תחת התירוצים הנפלאים שלי. וחוץ מזה ממש התפלאתי כמה אנרגיה ההליכה נתנה לי. בתפילה הייתי די מחוקה בכל מיני קטעים, היה ממש רגע שנרדמתי והספר עמד ליפול לי מהיד. והנה כבר אחת בלילה ואני לא ממש עייפה (קמתי בשבע לשחרית!). אז חבר'ה מומלץ לנסות. בפעם הקודמת הלכתי חצי שעה כי ממש לא היה לי כוח. עכשיו אני מרגישה שהשרירים שלי חוזרים. ושוב תודה לכל ההולכים וההולכות על העידוד וההשראה. שלכם, אלוניס.

מצלעות בולטות ומתסביך "בובת חייטים". תעמדי מול הראי ותגידי: אני יפה, פצצה, אני בריאה בנפשי ובגופי והאחרות הן אנורקטיות או בולימיות במסווה או סתם נשים שהורסות את גופן בגלל אופנה (שבעזרת השם תעלם במהרה ובימינו אמן). אני מכירה מישהי שקרובה אליי ששנים גרמה לי להרגיש ברמז, במילים מפורשות ובעצות להורדת משקל, או סתם בנוכחותה שאני פרה שמנה. היום אני יודעת שהייתי בהחלט בטווח הבריא לי (ואני אחזור אליו) ושהיא השיגה את משקלה "הנפלא" בהקאות בשירותים. מספיקה פעם אחת כזו כדי שההגדרה הקלינית שלה תהיה שהיא בולמית - פשוטו כמשמעו. כיום היא עדיין רזה, היא שונאת את גופה, מדברת על דיאטות כאילו היא 20 ק"ג יותר ממה שהיא ומערכת העיכול שלה ממש הרוסה. והיא בקושי בת 30. את הנזק רבות מהנשים הללו לא ירגישו עד שיהיה מאוחר מדי. "טריק" ההקאה הזה גם לא מצליח באמת להיפטר מכל הקלוריות - וזו עובדה. העבודה שצריך לעשות היא רק על הדימוי העצמי שלנו. אני התרחקתי מאנשים שמרעילים את הדימוי העצמי שלי ככל שיכולתי - אולי שווה לך לנסות גם את זה? ביי, אלוניס

פירתה ביקשה לפני כמה ימים מתכונים צמחוניים ואמרתי שאחפש. בדקתי בסטוק המתכונים מתקופת ההרזיה הקודמת. חלק כבר לא פעילים לצערי אבל הנה כתובת שאהבתי ועדיין פעילה: www.rahul.net/fatfree ובתקווה גם הבקשה למתכונים דיאטטיים תענה שם. אני לא אחראית לתוצאות המתכונים ויש להיזהר: רוב האתרים הם אמריקנים וזה אומר מוצרים אמריקנים שאולי לא תמיד נמצא בסופר השכונתי וכן מעלות בישול בפרנהייט במקום בסלציוס. אז מניסיון 350-400 פרנהייט זה בערך 180 מעלות סלציוס אבל אם יש לכם איזה יומן שבועי עם טבלאות בטח אפשר למצוא סולם המרה. עוד אתר שאהבתי הוא האתר של ד"ר וייל. יש שם עצות על ויטמינים, אורח חיים בריא ודרך לשמור עליו ומדי פעם אפשר למצוא שם מתכונים בכלל לא רעים:www.drweil.com וגם הקישורים שם לרוב עוזרים למצוא אתרים טובים על הנושאים שמעניינים את כולנו. בהצלחה, אלוניס נ.ב. אין לי מושג איך עושים קישור אבל אני אנסה

כדי שאולי נמצא איזה קישור קבוע שיבהיר עד כמה זה נורא שאנשים שה-BMI שלהם מעולה או סביר חושבים ברצינות שהם צריכים לפצוח בדיאטה. אני לא חושבת שצריך דיאטה אלא אם הבריאות האישית דורשת זאת. כל שאר האופנות יכולות לקפוץ לי... הרי אנחנו כאן לא רק כדי לעודד אחד את השני מהצד "של הרוצים לרזות" אלא גם לתמוך במי שמופצץ ברשמים כוזבים מהחברה וטועה לחשוב, כמו רותי למשל, שיש מקום לשיפור. ועם כבר קישור אז בתקווה משהו רפואי עם קבלות כי יש מספיק מחקרים על הזוועה הזו שמראים שמדיאטה קטנה שממש לא צריכים אפשר להגיע לאישפוז פסיכיאטרי ולסיכון חיים. בברכה, אלוניס

לצום זה הרגל. מתחילים בלנסות. כמו שכתבתי לפני החג קל יותר ללכת לפחות לכל נדרי (הערב הראשון) ולתפילת נעילה כי אז כולם עוברים את הסוף יחד. אגב, אחלה תרגיל במשמעת עצמית. אחרי הצום, שעבר בסך הכל בלי הרבה אירועים אמרתי לעצמי שבעצם כל השיכנועים העצמיים למה לא הצלחתי לרזות עד כה לא ממש אמיתיים כי אני צמה כבר שנים ומה קורה לפיתויים אז? אולי בעצם זה לא כל כך נכון כי ביום כיפור אי אפשר להזמין פיצה. אם אתם לא מהצמים אל תחשבו שאני פה כדי להחזיר מישהו בתשובה. ממש לא. כדאי לנסות כדי לבחון את האמונות העצמיות שלנו בכל מערכת היחסים עם האוכל. שלא כמו קובי במשך התפילה קפצו לעיני כל המאכלים האפשריים ודרכי בישולם. לא חייבים לצום במכה את כל הצום אם זו פעם ראשונה. לנסות שעות, יום וחצי או כמה שאפשר. מה שאני גיליתי שהכי קשה הוא בעצם איסור השתייה. בריאות והצלחה, אלוניס.

רותי איך לשכנע אותך שאת לא רק ממש שחיפית אלא כבר נמצאת בטווח הנמוך ביותר הטוב לפי גובהך? אם מדובר בתחושה אז לפי דעתי הלא מקצועית היא פשוט לא נכונה ואפילו מסכנת את בריאותך. אם את לא אדם ספורטיבי אולי תנסי לשלב קצת ספורט בחייך. אחרת, אנא, על תעשי שטויות. טווח המשקל הנמוך ביותר לגובהך הוא זה שאת בו כרגע ואפשר בשקט להוסיף עוד קילו. הגבוה ביותר שיכול להיות בריא הוא 69 ק"ג לפי גובהך. הרגישי שקטה שכמעט כל באי הפורום מתפללים ומייחלים להתקרב ל- BMI שבריא להם ולי לפחות ברור שאין שום צורך להגיע דווקא לקצה הנמוך ביותר של המדד. כלומר גם אם בחלוף הזמן עוד תוסיפי על עצמך משקל (למשל בזמן הריון) דעי שיש לך עוד הרבה לפני שמישהו יחשיב אותך לסובלת מאיזהשהוא עודף משקל. אנורקטיות במצבים שונים נמצאות מתחת ל-19 ואף פחות מזה ועדיין, בגלל מחלתן ותהליכי החשיבה הנובעים ממנה משוכנעות שהן שמנות בעוד שכל אדם יגיד להן שהן נראות כמו הניצולים ממחנות הריכוז. מאנורקסייה מתים ואם שורדים יש נזק אדיר לגוף, בעיקר ללב. אל תגיעי לשם. תהיי מאושרת שמזלך שפר עליך. שנה טובה, אלוניס

לחלק את האכילה שלי לחמש או שש ארוחות ביום, ברווחים של 3 שעות מכל אחת ולא יותר מחצי שעה לכאן או לכאן ביניהן. זה עוזר להישאר שבעים ומרגיל את הגוף לדרך חיים בריאה יותר. מותר לי לאכול 3 פירות ביום אז זה מה שאני אוכלת במרווחים בין הארוחות הגדולות (לפני העבודה ארוחת בוקר של ירקות ויוגורט בדר"כ, אחרי 3 שעות פרי, צהריים אני משתדלת לאכול בבית ואם אני נתקעת בעבודה אני קונה סנדוויץ מלחם מלא עם סלט כלשהוא, סביבות 5 עוד פרי, ובערב אני משתדלת לבשל לי משהו חם (בעיקר בחורף) אם אני עדיין רעבה מאוחר בלילה לגוף קל יותר לעכל פרי. עוד רעיון טוב זה לא לאכול שעתיים לפני שהולכים לישון. את בטח יודעת מה הממוצע שלך. אני משתדלת לא לאכול אחרי 10 בערב.