עוד ערב אפל, תפל, בלי משמעות. אין לי משמעות לדבר.
לא לאהבה שבי שגורמת לי לבכות מרוב שהיא גועשת וחיה,
לא לנסיונות שלי להתרומם כי אני תמיד נמשכת חזרה למטה,
החיים שלי תקועים באותו מקום כבר כמה שנים, דברים הולכים ובאים אבל אין שום שינוי משמעותי,
הכל סתמי, הכל ריק, אני רוצה לתת את האהבה שלי והוא לא כאן.
ורע לי גם כי רע לו, ורע לי כי אין טעם. אין טעם בשום דבר.
אני לא יכולה לנשום, לא בא לי לאכול, לא בא לי כלום. אני רוצה להיכנס למיטה ולישון לנצח, אני רוצה לעלות על מטוס ולעוף מפה ולא להגיד כלום לאף אחד, אני רוצה להיעלם מכאן.
וכואב לי כל כך, אתם מבינים?...כואב לי הלב. אני רוצה לחבק אותו, אני רוצה שיהיה לו טוב כי מעציב אותי שרע לו, ומעציב אותי שאני לא רואה שום נקודה של אור, גם לא אחת קטנה.