הייתי שותפה פעילה (מאוד) בפורום כאן, בשם אחר, והנה אני חוזרת שוב. הסיבה?...אני פאקינג עמוק בבוץ.
אני בולמית, כבר 9 שנים.
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, לא מאמינה שאני בתוך זה כל כך הרבה זמן.
בעבר הצלחתי להיגמל לתקופה של חצי שנה, ושוב חזרתי להקיא.
אני לא חושבת שקיים טיפול שלא ניסיתי מלבד אשפוז, מה שלא בא בחשבון.
האמת?..הכי גלוי? אני כבר איבדתי אמונה, אני חושבת שכנראה אחרי 9 שנים אני כבר לא אצא מזה ..
אני נראית רע. השיניים שלי בעובי של נייר ושקופות לגמרי, העור שלי מקומט למרות שאני רק בתחילת שנות ה-20 שלי, הבטן שלי תמיד נפוחה, העיניים שלי שקועות. אני לא זוכרת מתי לאחרונה לא הייתי עייפה..אני עייפה כל הזמן, גם אחרי שינה של 14 שעות אני אקום מותשת. אני שונאת את עצמי על כך, כועסת על עצמי שלא הצלחתי לשבור את המחלה. הביקורתיות שלי איומה- גם כלפי עצמי וגם כלפי חוץ.
אני קוראת לעזרה...אני יודעת שאני חייבת להציל את עצמי, כי החיים כמו שהם עכשיו הם לא משהו שראוי לחיות אותו.
אם יש כאן מישהו או מישהי שמבינים אותי, בבקשה..אל תשאירו אותי לבד.