פרפר - מדהים. בנקו - קצת פחות
"פרפר" היה ספר מדהים בעיני. בלי להכנס לויכוח אם אכן כך בדיוק היו הדברים (המחבר טען שהכל בספר אמת לאמיתה). מבחינתי זה בכלל לא משנה אם הדברים אכן התרחשו באמת, או לא בדיוק, או בכלל לא היו ולא נבראו. הסיפור עצמו מרתק וסוחף, ובמידה רבה הוא המחיש לי את הכוח הרב הטמון ברצון ובצורך של האדם בחירות, ועם זאת - עד כמה המזל והגורל יכולים לתעתע בתכניות המדוקדקות ביותר. יש פתגם שאומר שבנאדם לפעמים יותר חזק מאריה, אבל לעומת יד הגורל הוא יותר חלש מנמלה. אז זה - זה!
את בנקו אהבתי פחות, אולי מפני שהמאבק המתואר בו כבר לא מאבק קיומי להשרדות, ואולי פשוט מפני שכבר מיציתי את כל הרעיונות ב"פרפר" ולא התלהבתי מהמחזור שלהם.
מה אתה חושב על הספרים האלה?
אולי בכל זאת תספר איך נתקעת עם 30 עותקים???